המצאתי חברים דימיוניים

להבין שהם דמיוניים ולחזור למציאות

זה ממש עצוב.
הוא לא קיים, אולי עדיף שתחזרי למציאות לשם שינוי?

שואל השאלה:
אני פשוט לא מצליחה לחזור למציאות
המצאתי אותו בגלל שאין לי חברים ואני לא רוצה לשקוע לדיכאון ולהרגיש לבד

שואל השאלה:
בי זה פוגע

שואל השאלה:
שאני אובססיבית אליו

שואל השאלה:
זה לא כזה פשוט

שואל השאלה:
אני לא יכולה

שואל השאלה:
טוב את לא עוזרת ככה..

נסי להחליף אותם בחברים מהמציאות.
שבי עם עצמך ותביני את ההשלכות, את היתרונות והחסרונות של חבר דמיוני לעומת חבר מציאותי ותעשי חושיבין ותתאמצי.
בהצלחה!

שואל השאלה:
אין לי חברים
אף אחד לא אוהב אותי

ואי גם לי זה היה והאמת שעדיין לפעמים חוזרת לאהוב.
האמת שזה הכי כיף ככה. רק אל תנסי להכניס לעצמך לראש שהוא אולי אמיתי ויום יבוא ותפגשו. רק אומרת, כי אני פיתחתי לעצמי ציפייה כזאת לפני הרבה שנים ומאז זה פשוט נתקע איתי, כשיצרתי אותו.
זה הגיוני שתתאהבי בו וזה בסדר שכן תמשיכי לאהוב. לדעתי זה בסדר אבל אם את לא רוצה לאהוב אותו, אז תתחילי להכיר אנשים. ואל תמשיכי בבקשה להגיד שאף אחד לא אוהב אותך, כי זה בולשיט ואם תמשיכי עם הגישה הזאת אז זה מה שיהיה.
אז תתחילי להתנדב אולי, תצאי למקומות ותכירי אנשים ויהיה מישהו שאני מבטיחה לך שיאהב אותך.
ויש מצב שכשאת תהיי פחות בודדה יעבור לך ממנו, ככה לי זה עבד, אבל כיום אני כבר די שולטת על זה ואם בא לי לחזור לאהוב את הדמות, אני יכולה.

שואל השאלה:
אני בכנפיים של קרמבו

אה נייס
אז אולי תתחברי לאלה שגם מתנדבים שם(=

שואל השאלה:
אני לא מצליחה

תנסי להתחבר לבנות שהתחברו לבנים
ואז ככה את תוכלי להיות איתם גם
אולי תנסי את זה
או שאם את בבית ספר או משהו אז תנסי להכיר בבית ספר
או שתנסי להכיר מהעיר/ישוב שלך באינסטגרם (את יכולה לחפש בתיוגים את השם של המקום שאת גרה בו ומשם לדבר עם אנשים שמוצאי חן בעינייך)

שואל השאלה:
אין אני לא מצליחה להכיר לא משנה כמה אני מנסה

תוכלי לספר לי על הדמות?

שואל השאלה:
מה את רוצה שאני אספר?

מה שתרצי, פשוט עליה

שואל השאלה:
המצאתי שהוא כיתה מעליי ושאנחנו מאוהבים
אני פשוט לא יכולה להפסיק "להיות איתו"

יש לו שם, גיל, מראה, אופי, תחביבים? את מרגישה שהוא אמיתי או בטוחה שלא?

שואל השאלה:
אני מרגישה שהוא ממש אמיתי
יש לו את כל המאפיינים שאמרת ויותר

את ממציאה עוד דברים? כמו עולם משלך ואנשים שחיים בו?

שואל השאלה:
כן

את מבדילה בין המציאות לדמיון? את בוחרת איפה להיות או נשאבת לדמיונות?
שהייתי קטנה יותר, בת 6 בערך, גם אני הייתי ככה. אני קצת מזדהה, כי אין לי ממש זכרונות מהילדות מסיבה כלשהי, ואני לא זוכרת דברים שדמיינתי. רק חלקים מעורפלים

שואל השאלה:
זה לפעמים מתערבב לי
אני לא מסוגלת בלי העולם הזה
בלעדיו אני פשוט מרגישה בודדה ונשאבת לדיכאון

חשבת על ללכת לטיפול ריגשי? אני חושבת שזה מאוד יעזור
ואפשר לשאול בת כמה את?

שואל השאלה:
אני בת 15 :(
ואני לא מסוגלת להגיד את זה לאנשים אחרים
יחשבו שאני משוגעת

מה פתאום! כולנו צריכים לדבר עם מישהו על הבעיות שלנו. אם את רוצה לטפל בעצמך, כדאי שתלכי לפסיכולוג. מישהו יודע?

שואל השאלה:
לא אף אחד לא יודע
אני ממש לא רוצה שמישהו ידע