התחלתי קורס של מדא וכתבתי קטע, אשמח לשמוע את דעתכם

הנה זה מתחיל.
המסע אחרי החלום.
זה כבר אמיתי, זה לא דיבורים
זה יהיה קשה, זה יהיה מאתגר, זה יהיה לחוץ
מצד שני
נכיר חברים, החברים שלנו לשלוש שנים הקרובות
החברים שיהפכו למשפחה
נעשה את הדבר שהכי חיכינו לו
מה עם מטרות? להוריד ממפלס הלחץ, לקחת הכל בקלות, ללמוד(והפעם באמת), לעבור הכל, להתגבר על הפחד ממחטים
כן, זה מלחיץ
זה תמיד מלחיץ להיכנס למקום חדש
וזה בסדר
כי תמיד הכל בסדר, ושם? שם הכל יותר מבסדר
זה הפך להיות המקום מפלט שלי, שמשעמם לי אני חושבת על זה, שאני עצובה או כועסת אני חושבת על זה ועולה על פני חיוך ושאני שמחה זה הכי מתאים לחשוב על זה
מוגזם? אולי בשבילכם
אבל בשבילי זה הדבר שאני הכי רוצה
לא משנה כמה אני פוחדת, כמה שאני יודעת שכנראה יהיה לי קשה
אני עושה את זה, כי אני רוצה את זה, כי זה החלום
בשביל זה נלחמתי
וסוף סוף החלום מתגשם, אז כן מותר לי להגזים כמה שבא לי, לצרוח, לשיר, לרקוד, לצחוק בלי הפסקה ולחפור על זה
ועד לפעם הבאה שאני אקרא את זה(מבחן אמצע)
מה אני רוצה להגשים?

פה כתבתי מטרות אישיות שלי