אחת החברות שלי כל יום (מה1 בספטמבר) בכל הפסקה מבקשת ממני 5 שקל (אני בדרך כלל אומרת לה שאין לי גם אם יש לי)

זו לא קצת חוצפה לדעתכם לבקש את זה ממני *כל* יום? נכון, זה כולה 5 שקל, אבל זה עדיין כסף. כסף שההורים שלי עובדים בשבילו. לא קוטפים את זה על העצים (וגם אם אני מבאיה כסף לבית ספר אז אני מביאה כמה שקלים בשביל לקנות לעצמי משהו, לא בשביל לתת לאחרים) וכשאני אומרת לה שאין לי אז היא שואלת אם יש לי אוכל, ואם יש לי מספיק אני נותנת לה חצי מהסנדוויץ שלי. אבל לבקש ממני כל יום כסף ואוכל? זה לא קצת מוגזם? נראה לי שאין לה כל כך אוכל בבית, היא גם לא מביאה אוכל לבית ספר (רוב הפעמים), זה לא שהיא שוכחת בבית או משהו. .. היא עובדת אגב, אני מניחה שהיא מרוויחה כמה אלפים בחודש היא יכולה לקנות לעצמה אוכל. מה אתם חושבים? זאת נצלנות או שבאמת אין לה? כי היא עובדת (מה הבעיה לקנות אוכל או להביא לבית ספר כמה שקלים אם יש לה כסף משל עצמה). מה לעשות? זה מרגיז אותי שהיא שואלת אותי כל יום, כי זה מרגיש ניצול. היא גם לפעמים מחפשת אותי כל הפסקה ובאה עד לכיתה שלי בשביל לבקש אוכל או כסף