אני ממש מרגישה שכולם שונאים אותי כרגע.

החברה הכי טובה שלי חולה כבר כמה ימים אז לא נפגשנו כבר כמעט שלושה ימים... וחברה טובה שלי (שכרגע לא מתנהגת כמו חברה לדעתי) החליטה שלשום שהיא כועסת עליי ועל עוד חברה ואין לי אפילו ניחוש למה. אז אתמול היא התחילה להתנהג כרגיל ושאלתי למה היא כעסה עליי, והיא אמרה שהיא עדיין כועסת ושזה סתם מבאס שפתחתי את זה והלכה בלי להסביר. וקיבלנו אתמול ציונים במבחן בערבית וקיבלתי 67 והתבאסתי רצח... אשכרה בכיתי בכיתה. אז שתי חברות שלי עודדו אותי, אבל מי שכועסת עליי פשוט המשיכה בחיים למרות שהיא שמה לב. החברה הכי טובה שלה, שהיא גם חברה שלי, באה לשאול אותי מה קרה, אבל היא הייתה נורא שמחה כזו ולא רציתי שהיא שתמע שאני בוכה אז פשוט לא עניתי... אתמול אחרהצ כתבתי לה שאני מצטערת כי פשוט הייתי מבואסת בגלל המבחן, והיא כתבה לי שהכל טוב אבל אולי כדאי שאני אשים לב לזה כי הרבה פעמים אני יוצאת על אנשים כי אני מבואסת או עצבנית... ממש שנאתי את עצמי... כתבתי לה שלא עניתי כי לא רציתי שהיא תבין שאני בוכה וכי אין לי מושג מה היא וחברה שלה רוצות ממני... אז היא כתבה שהיא ממש לא התכוונה שאני אכעס עליה עכשיו... כתבתי שאני ממש לא כועסת עליה, כי אני באמת לא, אני כועסת על עצמי. אני יודעת שיש לי קטעים כאלו ואני ממש משתדלת ואני תמיד אומרת סליחה, אבל אף אחד בעולם לא רוצה לדבר איתי אז כנראה שאני באמת חרא בן אדם. היא כתבה שהיא כנראה לא הבינה נכון ולב וזה, אבל אני מסננת אותה כי... לא יודעת. אין לי כוח. אני פשוט שונאת את עצמי וכולם שונאים אותי.
בבקשה עידודים. אני ממש צריכה. ויש לכם עצות?