איזה חרא הרגע הבנתי שאין לי חברים אמיתיים בכלל, מתי שאני באמת צריכה מישהו אין לי אף אחד מישהו מזדהה?

לגמרי כן לשמוע אותם אני יכול שעות אבל כשאני צריך עזרה הם פתאום עסוקים

גם לי פעם היו חברים שהתגלו כמזוייפים... קורה. למדתי להיות זהירה יותר בבחירת החברים שלי ומצאתי את האנשים הנכונים.

הייתי מזדהה איתך בעבר, חלק מהחברים שיש לי הם לא אמיתיים. אבל לכל חבר יש את המהות שלו, לא כולם נועדו להיות חברים קרובים ואמיתיים שלנו.
תבחרי את החברים שלך בקפידה, ואל תצפי מכל אחד ליותר מידי דברים.
עכשיו אני מרגישה שאמנם יש לי חברים מעטים, אבל אני יודעת מי הבודדים בהם שאני יכולה לסמוך עליהם ולדעת שהם יהיו לצדי כשאצטרך.

שואל השאלה:
הבעיה היא שאני עושה בחירות כאלה מאז ומתמיד
אני כמעט בת 17 ואף פעם לא הרגשתי שיש לי חברים אמיתיים לסמוך עליהם

הייתי אומר לך להכיר אנשים חדשים גם אם מהאינטרנט

אז כנראה שלא באמת היו לכם חוויות מגבשות ולא עברתם דברים ביחד בחיים שקירבו ביניכם. זה יקרה, לדוגמה בצבא.

אמון בחברויות מגיע משני הצדדים, כשנפתחים לאט לאט ורואים שאפשר לסמוך עליהם ואז זה הופך להדדי. לי למשל יש כמה חברים שאני יודעת שעל מישהו מסויים אני יכולה לסמוך בנושא מסויים, וחברה אחרת יכולה לעזור לי בדבר אחר..
אבל.. עם כל הקטע הזה של חברים, תמיד תסמכי על עצמך, תהיי תלויה בעצמך. חברים זה דבר נחמד והכל, אבל כמו שאמרתי באמת אי אפשר לצפות מאנשים ליותר מידי, כי אי אפשר לדעת מתי הם לא יעמדו כבר לצידך ולא יעזרו לך כשתצטרכי..
תנסי להיפתח קצת יותר לאנשים, להיות יותר חברותית, ככה שתרגישי שיש בינכם חברות אמיתית. חברות אמיתית בסופו של דבר תתקיים עם אנשים שמזכירים אותנו בהתנהגות ובאותו "ראש" שלנו, עם תחומי עניין משותפים והכל..

שואל השאלה:
כאלו אם אני אמות עכשיו או משהו לאף אחד מהם לא באמת יהיה אכפת הם בטח ישכחו אותי אחרי איזה שבוע

אני.