יש לי רעיון לסיפור שאני רוצה לכתוב איך אני יכולה נגיד להמציא את הדמות את הסיפור שלה וזה....

תחשבי על משהוא מהחיים האמיתיים ותכתבי על זה. קצת תשני דברים ותוסיפי

תחשבי אל דמות נגיד שאולי ראית ברחוב ומאוד סיקרנה אותך או שתושבי על משהו מצחיק או שאת אוהבת וממנו תרקיבי דמות

בתור מישהי שכותבת יש שתי דרכים שבהן אני אוהבת להמציא דמויות: דרך 1- לא להמציא, לבסס את הדמות על אנשים אמתיים (או חלקים מאנשים אמתיים) ולקחת דיאלוגים שהתרחשו במציאות. לדעתי, זה נותן תחושה מאוד אותנטית אבל הבעיה היחידה שזה לא הצורה הכי עקבית בעולם לבניית אישיות, זה לא כזה נורא כי בני אדם באופן כללי יכולים להיות הפכפכים.
דרך 2- לקחת זכרונות אמתיים, רצוי זכרונות לא על הצד הבנאלי, כמה שיותר מיוחדים, למשל: "הפעם הראשונה ששמעתי את המילה חינם הייתה גם הפעם הראשונה שרכבתי על סוס." לעומת, "כל יום הולדת אמא שלי הייתה אופה לי עוגה."- לדעתי, זכרונות יותר "מיוחדים" יוצרים אווירה יותר אותנטית וריאלסטית. האישיות שלנו בסופו של דבר מורכבת הרבה מהזכרונות שלנו, הצורה שבה אנו מגיבים וכו'... לכן, לדעתי זו דרך נהדרת גם לבנות דמויות מאפס וגם לתת להן עומק.
הרי בסופו של דבר לכל אחד יש את הזכרונות הספציפיים שלו.
אם אני בונה דמות האופן הזה, בהנחה שהיא בגילאי העשרה המאוחרים אני בדרך כלל עושה: 5 זכרונות ילדות מוקדמת, 10 יסודי, 10 חטיבה וקצת מהתקופה האחרונה (תלוי בסיפור).

חשוב לי לציין שאין דרך אחת, יש כותבים שעושים רשימת מכולת של תכונות ומראה, אבל לדעתי זה מרגיש קצת מלאכותי ושטוח...
בכל מקרה, הדרכים הללו עובדות בשבילי.
את צריכה למצוא את מה שעובד בשבילך- גם בבניית דמויות וגם מבחינת עלילה.
המון המון בהצלחה!!!
מוזמנת לפנות אליי גם בפרטי (: