למה אתם לא עונים? בקשר לאמא

היא יודעת שאני בדיכאון והיא יודעת שקשה לי לשבת ללמוד, אז במקום להגיד נו קדימה אמא שלי תגיד "שעתיים את לא עושה כלום" "את לא תצליחי בשום דבר" "נמאס לי להסתובב בבית ספר ולשמוע מהמורים שלך כמה גרועה את" "רק עכשיו את מתחילה ללמוד" "בגללך יש לי שיערות לבנות" ופעם היא אמרה שהיא בדיכאון ולוקחת תרופות בגללי ועצוב לי לשמוע כמה חסרת תועלת אני בשבילה. אני כבר לא מתעצבנת עליה ולא מרחמת על עצמי, אני בוכה בגלל שאני מרגישה שאני עושה לך ומגיעה לה בת הרבה יותר טובה ואני רוצה להיות מה שמגיע לה שאני אהיה אבל אני לא מצליחה לשבת בגלל כל ההערות הפוגעניות