יש פה מישהו שהיה לו בן/בת זוג שהיו גרים רחוק ממנו? אם כן איך הסתדרת עם ללכת אליו/אליה?

היינו נפגשים פעם בחודשיים פשוט ה3 שנים היו קשות... ועכשיו פשוט זה הלך וזה כואב..

הבן זוג שלי גר בעיר אחרת. אנחנו נפגשים פעמיים בשבוע, ואני נוסעת בין חצי שעה לשעה כל פעם.

שואל השאלה:
למה פעם בחודשיים?
כמה זמן נסיעה אחד מהשניה?

2 וחצי

ופשוט זה גם תקופה שהתגייסתי וקיצר מבאס

שואל השאלה:
אשמת הכוכבים- הוא גם נוסע אליך? באיזו תדירות?
ואיך את מגיעה אליו? יש לך רכב?

הוא לא נוסע אליי כי ההורים שלי לא יודעים עליו.
אני נוסעת באוטובוסים.

לא הסתדר וניפרדנו והשני היה בא אלי כי היה לו רכב והשלישי פעם אני פעם הוא

יש לי כרגע בת זוג שגרה 90 קילומטר ממני, זה לא הדבר הכי קל בעולם כי כן אעדיף שניפגש הרבה יותר ולא פעם בשבוע לכמה ימים כמו שאנחנו נפגשים עכשיו, אבל זה גם לא כזה נורא, אם מדברים הרבה גם בטלפון וכו, ובחופשים מתראים המון...

בסך הכל זה ממש לא דיל ברייקר גם כי זה לא הכי רחוק שיש, זה בערך שעה וקצת ברכבת וגם אם לא מזניחים את זה בגלל המרחק וכן נפגשים וכן מדברים הרבה אז זה בכלל לא מרגיש, או בקושי מרגיש כאילו אתה כל כך רחוק. הבעיה הכי גדולה היא הגעגוע.

שואל השאלה:
זה לא קשה? מה עם רכבת?
סליחה שאני חופרת פשוט התחלתי קשר עם מישהו שגר רחוק ממני (מרחק של שעה וחצי פלוס מינוס)
לו יש רכב, לי אין..
אז די מפחיד לנסוע בתחבורה ציבורית לבד

שואל השאלה:
תחשבו שאני צריכה לנסוע גם הלוך וגם חזור לבד..
איך עושים את זה אם הנסיעה היא שעה וחצי? 0_0

גם אני נוסע הלוך וחזור לבד, ואצלי זה גם שעה וחצי, וזו לא בעיה ברכבת, אין מה לפחד לנסוע ברכבת לבד.

אם רוצים שזה יעבוד, זה יעבוד, סמכי עליי p:

שואל השאלה:
תודה רבה!

יצא לי להיות בארבע מערכות יחסים כאלה, בהתחלה זה היה באוטובוסים אחרי זה כבר ברכב, שעה וחצי נשמע לי יותר מדיי ולא נראלי שהייתי נכנס לזוגיות עם מרחק כזה

אצלי זה היה מרחק של 50 דקות, הייתי עושה את זה עם רכב..

יצא לי כמה פעמים
הייתי נוסעת אליו פעמיים בשבוע
והייתה תקופה שגם היינו גרים יחד כי המרחק לא היה נוח.

בזוגיות אחרת שהייתה לי שגם היינו גרים רחוק הוא היה מגיע ואוסף אותי משהו כמו 3 פעמים בשבוע והיינו יוצאים
לפעמים גם הייתי נשארת לישון

אוי לי...
בתאור פשטני ומבובהק - סיוט גועל נפש חרא אחד גדול... אל תכנסי לזה.
אם תרצי תפני אליי בפרטי (:

חבר שלי גר 40 דקות נסיעה ממני באוטו, שעה וחצי בערך בתחבורה ציבורית. אנחנו שנתיים ביחד, אני חושבת שאם ממש חשובים אחד לשני זה לא בכלל חלק חשוב שאמור לשנות משהו. בהתחלה היינו נפגשים פעם בשבוע (כל סופש ישנים אחד אצל השני), אחר כך זה נהיה יותר קשה אז התחלנו להיפגש גם בימי שלישי לאחהצ (כן היה קשה כל התחבורה ציבורית הזאת אבל לא ככ חושבים על זה כי התרכזנו אחד על השני והיינו מאושרים אז זה היה שווה הכל), ולפני בערך חצי שנה התחלתי להבריז מהבית ספר (הייתי כיתה יב) כי התחלתי פשוט ללמוד בבית ולהגיע רק למבחנים, אז התנחלתי אצלו מלא וכרגע אנחנו שנינו לפני גיוס אז אנחנו ביחד כל יום, מידי פעם עוברים מהבית שלו לשלי. בזמנים שלא היינו ביחד הייתי נורא מתגעגעת וכן קשה שלא בכל רגע נתון אתם יכולים להתראות, אבל מתנחמים בזה שעוד מספר ימים אתם תהיו ביחד שוב ולוקחים מלא כוח מהמפגשים. אני וחבר שלי תיארנו את זה כסוללה, שעד המפגש היא לאט לאט מתרוקנת, ואז שנפגשים היא מתמלאת מחדש ונותנת לך כוח להמשך השבוע :)