מבולבלת... מתגעגעת לימים שאהבה הייתה דבר טהור בשבילי

עד גיל 17 וחצי שמרתי על עצמי מכל בחינה... מאז העינינים התפקששו. בכל חודש אני עם שני גברים בממוצע כבר מעל לחצי שנה. פעם פיתחתי באמת רגשות, ולאט לאט כשהזמן עבר שכחתי מה זה. אהבה איבדה בעיניי את הערך אחרי כל כך הרבה פעמים שנשבר לי הלב. אני כבר לא יודעת מה יותר מפחיד להתאהב ולהפגע או לא לאהוב בכלל... מה עושים :(