מה דעתכם על זה שכשאמרתי לחברה שלי איזה מסכנים מי שבעוטף עזה היא אמרה.. "אני לא מרחמת עליהם זה בעיה שלהם שהם לא עוברים..

למה שהם יעברו, כל אחד פה אם היו לו גם אלף אזעקות לא היה עובר מהבית שלו. לא רק שזה הבית שלך זה גם בעיקרון, זה כאילו שאנחנו ניכנעים לפלסטינים

תגידי לחברה שלך את זה
אי אפשר למצוא לקנות ולעבור בית בשבוע
התהליך הזה לפעמים לוקח שנים

אני חושבת שהיא לא מבינה באמת בקשיים, שאם באמת הייתה להם אפשרות לעבור הם היו עוברים. קודם כל זה קשה כלכלית, דבר שני החיים שלהם שם, זה לא כזה פשוט

אם מישהו מחול ישאל אותה איך את גרה בישראל מסוכן שם בעיה שלך מה תעני לו?
זה מה שהיית צריכה לשאול אותה

^לזאת שמעליי מי אמר שאם הייתה לי אפשרות הייתי עוברת אני בחיים לא הייתי עוברת מהדרום אני מתה על העיר שלי ועם היישוב שאבא שלי גר בו

אנחנו ממש לא בעמדה של שפיטה בעניין הזה. זה הבית שלהם, עם כל הקושי- זה המקום שלהם, ששייך להם ושהם אוהבים אותו ולא מוכנים לוותר עליו.

מלבד זאת, מכירת וקניית בית זה עניין מורכב, במיוחד כשבדרום מסרבים לרוב לקנות בגלל המצב הבטחוני. יש כאן קושי כלכלי הן בקנייה והן במכירה ולכן המון אנשים (גם משאר הארץ והאיזורים) לא עוברים דירה על אף הרצון..

עצוב שיש אנשים כאלה.

שאני לא מסכימה איתה אבל אני כן יכולה להבין מה שהיא אומרת אבל היא לא צריכה להגיד את מה שהיא אמרה שהיא לא מרחמת וזה.. ואם כל אחד יחליט פתאום לעזוב את עוטף עזה לא ישארו שם אף אחד והמסריחים האלה יכבשו את המקום. אז זה ממש לא חוכמה לעזוב.

מצד אחד אני יכול להבין אותה כי עדיך לעבור עם כול מה שהולך שם מצד שני מאיפה כסף מה הם יחיו ברחוב יעזבו את הבית שלך החברים קרובי משפחה זה לא עובד ככה

שואל השאלה:
ממש לא . אני לא סובלת כאלה אנשים.