4 תשובות
אני בת 29.. כשהאינטרנט רק הגיע לארץ הייתי בת 14 וכשיצא אייפון הייתי בתיכון
עד אז פשוט אחרי בית ספר היינו נפגשים בשכונה, ממציאים משחקים, ביסודי היינו בונים בית עץ(שזה בעצמו לקח איזה שנה+) כן כן ממש כמו שרואים בסרטים, וקלאס ותופסת ודג מלוח וכל זה..
וכשהתבגרנו אז הקולנוע היה פופולרי כי לא היה סרטים במחשב והכל, היו מלא סרטים שווים בקולנוע כל הזמן.
והייתה יותר תקשורת פנים מול פנים, טלפון היה רק כדי לתאם מפגשים או להודיע דברים ופחות שיחות של מה המצב וכו'
אז ככה זה היה ממשיך נראה לי.
לגבי מפורסמים אז באמת היו רק זמרים שהם ברמה עולמית למשל כשהייתי ביסודי מי שהיו מפורסמות הכי היו בריטני, כריסטינה, מדונה וכו'
מי שבאמת היה מצליח להכנס לעיתונים או שהמוזיקה והסרטים שלו יגיעו לכל העולם ושידברו עליהם במשך עשורים.
פחות טוב, אני שמחה שיש את הדברים האלה.
זה עוזר לתקשר עם אנשים גם אם הם רחוקים
ניראלי שבלעדי זה אז פחות היו מקבלים אנשים, לדוגמא הקהילה הגאה, זה גרם ליותר מודעות וליותר קבלת האחר.
לדעתי זה ממש תרם בקטע הזה.

ואני מניחה שבלי האינטרנט והכול אז ילדים היו יותר בחוץ ומשחקים ביחד, כי לרוב היום הרבה ילדים "תקועים" בבית עם המחשב/טלוויזיה/טלפון (מודה שגם אני ככה לרוב).
אנונימית
או מאי גאד יש פה מישהי בת 29
אנונימית