אני מרגישה ממש ריקנית..אין טעם לחיים שלי כאילו כל יום הוא אותו הדבר..מה לעשות?יש לי את ההרגשה הזאת מאז ומתמיד

גם אני ככה
הדבר היחיד שממלא אותי זה התורה והמצוות

העולם שבוא הפוליטיקה שולטת בכל
כסף סקס וכוח זה כל העולם שלנו
כולם רוצים כסף לפרנס משפחה כולם רוצים כסף ליותר הטבות וריגושים פנימיים בתכלס לא ממש צריכים כולם רוצים סקס כמו שרק בדמיון יכול להתקיים הסקס המושלם היפה ביותר החמודה ביותר וכל אחד עם הז'אנרים הנוספים שלו.. כולם רוצים כוח לשלוט להרוס לבנות להרגיש חשובים להרגיש אלוהים כולם רוצים אך לא באמת יכולים רק דמיון עצמי גבוהה במיוחד ומיותר

העור המושלם הרכות המושלמת האהבה האמיתית כמו בסיפורים ואגדות דמיונות שאנחנו חולמים ורוצים אבל לעולם לא התקיימו

שואל השאלה:
מה?:/

לפי דעתי, אוקיי אולי זה לא טוב לכל המצבים בעולם, אבל מניסיון זה כן עוזר כדי לצאת מהבוץ הזה - תנסי תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה, כמו למשל אם רזית בדרך נכונה בזמן דיאטה, או אם קיבלת ציון גבוה במבחן שעשית, זה יכול להיות כל דבר ביומיום. אפילו אם חייכת היום לפחות פעם אחת, זה גם משהו :) אם עשית משהו פעם אחת היום למען עצמך. אם עשית היום משהו למען מישהו אחר, אם בילית היום לצד אנשים שאת אוהבת, אם האנשים שחשובים לך עדיין לצידך.

הייתי גם ממליץ לא לבזבז את היום על סתם דברים, הדרך הכי טובה לדעתי, לפחות עכשיו כשאת מנסה לתקן (שדרך אגב זה ששמת לב מה הבעיה ואת רוצה לתקן זה משהו ממש חיובי, שימי לב), אז זה לבזבז יום אחד בשבוע בחכמה - תעשי משהו משמעותי, אפילו קטן, בשביל עצמך או בשביל מישהו אחר, וזה יכול להיות משהו כמו לקדם איזה תחביב שלך או משהו שבכללי את אוהבת לעשות :) לאכול כמו שצריך וכו...
אני יודע שלפעמים הכל נראה כל כך אפור וחסר טעם, אבל אפשר תמיד תמיד למצוא משהו לקום בשבילו בבוקר אם רק מחפשים. תנסי להיצמד לעקרונות שלך, אל תהיי מה שאחרים רוצים שתהיי, כי מניסיון זה ממש מתיש כשאתה מנסה להיות כמו שאחרים מצפים לך, תהיי מי שאת רוצה להיות.

את יכולה להציב לעצמך מין מטרות כאלו קטנות או גדולות ולקבוע לעצמך דד ליין- כלומר עד מתי תגיעי אליהן. תרשמי הכל על דף ושימי מתחת לכרית, כל יום תיקראי את זה בבוקר ובערב זה יביא לך כוחות ויזכיר לך למה את נלחמת. את יכולנ גם להוסיף בפתק מה את הולכת לעשות כדי להגיע למטרה שלך.
השאיפה לחיים טובים יותר היא כבר התחלה כמו שאמרתי, אז אני רק רוצה לחזור על מה שאמרתי שאני גאה בך, גם בזה שהגעת עד לפנ בחפירות שלי חח.

נסי לחשוב איך היית רוצה שהחיים שלך יראו ותגרמי לזה לקרות. את רוצה יותר חברים? אפשר לגרום לזה לקרות! את רוצה יותר לבלות? תיזמי יציאות עם חברות או גם לבד! את רוצה להרגיש טוב עם עצמך? סדרי את החדר, תעשי לעצמך תפריט תזונה, תתאמני מידיי יום, אין לך מושג כמה ספורט עוזר, לפעמים זה כמו תרופה.
אם את לא אוהבת בעצמך משהו - תנסי למצוא את התכונה הרעה ונסי לשפר אותה- למשל- להגיד את הדעה שלך יותר, בלי לחשוב על זה יותר מידיי! פשוט תגידי את זה! זאת זכותך המלאה.
לכל אדם שאנו נתקלים בו בחיים בין אם זה חברים, מורים, או משפחה - יש להם משהו ללמד אותנו שימשיך איתנן להמשך החיים ויעזור לנו, אם מנסים להבין זה קל יותר למצוא.

עוד דבר נוסף, טעות ממש גדולה היא לפחד מלעשות טעויות, זו בעיה גדולה אצלי, לעולם לא הצלחתי לתקן אותה.
תעזי! תנסי! אל תחשבי יותר מידיי על התוצאות, כי ככל שחושבים עליהן יותר, ככה המוח הרבה פעמים חושב בהיגיון לכאורה ויוצר עוד ועוד תירוצים ו"סיבות" למה לא לעשות דברים, אני מקווה שלא סטתי מהנושא בטעות, נראה לי שכן, אבל לא משנה.
אם לקחת אפילו משהו אחד ממה שכתבתי לך, אפילו שאני בטוח שאת מודעת לכל מה שרשמתי לך, קיוויתי לחדד בעיקר.
אז אם אפילו משהו אחד ממה שרשמתי לך חידד לך את ההבנה באיזשהי צורה זה ישמח אותי :)

גוד לאק.

שואל השאלה:
אני לא רוצה לבאס או משהו אבל זה משהו מבפנים..למשל רגע אחד אני יכולה לחייך ואז שנייה אחרי זה אני נזכרת שאין לי על מה לחייך ושהחיים שלי לא שווים כלום..

שאלה, הלכת לפסיכולוג / פסיכיאטר?

את אומרת שזה תמיד היה לך?

ולא ביאסת הכל טוב :)

שואל השאלה:
כן הלכתי לאבחון אבל אני פחות מעוניינת לספר לאנשים במציאות מה עובר עליי אז אני משקרת
והתחלתי להיות ככה מכיתה ז
ועכשיו אני ט וזה בא בתקופות

לפי דעתך יש משהו שאת יכולה לעשות או שבכללי יקרה שישנה את זה?

שואל השאלה:
אין לי מושג
כאילו נראה לי שזה בגלל שאין לי חברים ואני לא יוצאת
אבל כשהיה לי חברים והייתי חוזרת מיציאה הייתה לי את ההרגשה הזאת

את מרגישה ריקנות ואין לך טעם לחיים , את מרגישה שזה בגלל שאין לך חברים ואת לא יוצאת,וגם שאת פחות מספרת לאנשים מה עובר עליך אז את משקרת כי את אולי לא מרגישה בנוח לספר או משהו כזה ואת מרגישה שזה משהו מבפנים, את מרגישה שאת יודעת מה המשהו הזה, אולי זה פחד או חשש, או חרדה או משהו שגורם לך להיחסם או להרגיש ככה ?

את מרגישה שאת ככה מגיל קטן ושאת אדישה ומופנמת וקרה, את מרגישה שאת רוצה משהו שישנה את השגרה שלך ?

שואל השאלה:
כן אבל אני לא יודעת מה...

את מרגישה שאת רוצה משהו אבל אינך יודעת מה המשהו הזה יהיה?

שואל השאלה:
כן

את מרגישה שאת רוצה לנסות לחפש מה יהיה המשהו הזה שאת רוצה בדיוק, אולי זה כישרון או לתרום או להתנדב או אפילו לחיות את הווה ?

שואל השאלה:
לא
מה נסגר עם השאלות?

אני רק מנסה לעזור לך ולהבין אותך.

שואל השאלה:
אני פשוט ככה מגיל קטן(כאילו אני לרוב אדישה וקרה ומופנמת)