איך הפואטרי סלאם שכתבתי?(למטה)

אתה סתם עוד אחד, אתה לא מיוחד.
תגיד לי אתה אם חייך שגרה, אם אתה קם כל בבוקר ללא מטרה, כל יום שחולף כלא היה.
חוגג יום הולדת מבלי להבין, חייך לאף אחד לא חשובים.
אתה לא חי לנצח ולא עם עין שלישית במצח.
אתה כמו כולם עוד גרגר אבק, וגם אם באמת ותהיה מפרוסם עדיין תיעלם מן העולם.
תזכור שאף אדם אינו מושלם, אבל זה לא משנה איך תרגיש וזאת אין להכחיש, אתה לא באמת מעניין, חיי כולם לא סובבים סביבך והעולם ימשיך גם ללא נוכחותך.
היום בו כולם יאהבו אותך הוא היום בו תיקבר.
וגם בזכרונות לא להרבה זמן תישאר, בעל, אב, חבר.
עשיר או עני, דתי או חילוני, גבר או אישה, חיי כבוד או בושה זה לא באמת משנה, כשהשלד של כולנו לא כל כך שונה.
"להיות או לא להיות" זאת השאלה? אני דווקא מנסה להבין מה הסיבה.