6 תשובות
סולי אין דה קסיי וויז דיימונד זה על lsd (הראשי תיבות)
פול מקרטני, תחפשי עליו בגוגל ועל הקונספירציות סביבו :)
עובדות מאוד מעניינת:
ג'רג' האריסון אמר פעם בראיון שהוא אוהב סוכריות ג'לי. בהופעה של הלהקה זרקו עלו מלא סוכריות כאלה.
רינגו המציא את הביטוי a hard day's night
הביטלס לא תמיד היו הביטלס
פעם הם נקראו the quarryman וגם
johnny and the moondogs
the silver beetles
האלבום help:
המעצב המקורי של האלבום רצה שהם יאייתו בסמפור (סימון עם דגלים) את המילה help
אבל מה שהם מאייתים זה בכלל nujv.
ג'רג' האריסון אמר פעם בראיון שהוא אוהב סוכריות ג'לי. בהופעה של הלהקה זרקו עלו מלא סוכריות כאלה.
רינגו המציא את הביטוי a hard day's night
הביטלס לא תמיד היו הביטלס
פעם הם נקראו the quarryman וגם
johnny and the moondogs
the silver beetles
האלבום help:
המעצב המקורי של האלבום רצה שהם יאייתו בסמפור (סימון עם דגלים) את המילה help
אבל מה שהם מאייתים זה בכלל nujv.
לנון ואפשטיין
פיליפ נורמן, שהוציא ב-80' את אחת הביוגרפיות הפופולריות על הרביעייה הליברפולית, טוען שאפשטיין היהודי, שהיה הומוסקסואל, לא לקח את ארבעת הנערים תחת חסותו רק בגלל קסמם וכשרונם, אלא כי היה מאוהב בג'ון לנון. ולנורמן היו עובדות עליהן יכול היה להסתמך. לנון ואפשטיין יצאו ב-63' לחופשה משותפת בספרד שעוררה תהיות לגבי טיב הקשר ביניהם. עיתונאים בריטיים החלו להתגרות בלנון שהכחיש זאת ואפילו היכה את העיתונאי בוב וולר. שבע שנים מאוחר יותר, בזכרונותיו המצוטטים ב"אנתולוגיה", הוא טען כי התעניין במיניותו של אפשטיין כמו סופר הבוחן סיטואציה מינית. הם היו יושבים בבתי קפה, מביטים בעוברים ושבים, וג'ון היה שואל את אפשטיין מי מהם מוצא חן בעיניו. "זה היה כמעט רומן, אבל לא בדיוק", אומר לנון, "זה לא התממש. אבל היו אלו יחסים הדוקים ומתוחים". "אפשטיין", הוסיף לנון, "היה מאוהב בי". מבולבלים? גם אני. מקרתני לא מאמין שהשניים שכבו, אלא שלנון, בטקטיקה פוליטית, רק ביקש להראות את שליטתו במנהל הלהקה. סטאר והריסון לא מספקים מידע מעניין בנושא.
פיליפ נורמן, שהוציא ב-80' את אחת הביוגרפיות הפופולריות על הרביעייה הליברפולית, טוען שאפשטיין היהודי, שהיה הומוסקסואל, לא לקח את ארבעת הנערים תחת חסותו רק בגלל קסמם וכשרונם, אלא כי היה מאוהב בג'ון לנון. ולנורמן היו עובדות עליהן יכול היה להסתמך. לנון ואפשטיין יצאו ב-63' לחופשה משותפת בספרד שעוררה תהיות לגבי טיב הקשר ביניהם. עיתונאים בריטיים החלו להתגרות בלנון שהכחיש זאת ואפילו היכה את העיתונאי בוב וולר. שבע שנים מאוחר יותר, בזכרונותיו המצוטטים ב"אנתולוגיה", הוא טען כי התעניין במיניותו של אפשטיין כמו סופר הבוחן סיטואציה מינית. הם היו יושבים בבתי קפה, מביטים בעוברים ושבים, וג'ון היה שואל את אפשטיין מי מהם מוצא חן בעיניו. "זה היה כמעט רומן, אבל לא בדיוק", אומר לנון, "זה לא התממש. אבל היו אלו יחסים הדוקים ומתוחים". "אפשטיין", הוסיף לנון, "היה מאוהב בי". מבולבלים? גם אני. מקרתני לא מאמין שהשניים שכבו, אלא שלנון, בטקטיקה פוליטית, רק ביקש להראות את שליטתו במנהל הלהקה. סטאר והריסון לא מספקים מידע מעניין בנושא.
הטיוטה הראשונה של get back כללה את השורה dont dig no pakistani taking all the peoples jobs (אל תתמכו בפקיסטני שלוקח מאנשים את העבודות שלהם), אך השורה הזו הוסרה כאשר הלהקה הבינה כי השורה, שהייתה אמורה להיות הערה אירונית על קבוצות ימין קיצוני שמתקיפות מהגרים פקיסטנים, עלולה להתפרש כגזענית. הם צדקו כמובן. שנים מאוחר יותר, נפל לידיו של עיתון "הסאן" עותק של הטיוטה הראשונה והאשים בכותרת את הלהקה בשנאת זרים.
רק אחד מהם נשאר בחיים בנתיים
לפי מה שזכור לי
לפי מה שזכור לי
באותו הנושא: