הגיוני שאני יפה מאוד, חכם, מצחיק וחברותי אבל אין לי חברים?

הגיוני

גם אני ככה.
זה לא בעיה באחרים זה בעיה בנו.
אי אפשר לצפות שיפנו אלייך רם לא תפנה אליהם.
אבל מעבר לזה אין בנו שום בעיות.

כן

אל תיקח/י את זה אישי...ככה העולם עובד, אינטרסים....אבל אני לא אומרת שכולם כאלה...יש אנשים שבאמת רוצים להיות חברים...פשוט קח/י את הזמן עד שתמצא/י חבר/ה אמיתי/ת.
*במצב שלי* אני חושבת למשל שהטלפון זה החבר הכי טוב שלי (וכן, אני מבינה כשכשאני אומרת את זה אני נשמעת מכורה, ויכול להיות שאני באמת מכורה)
אבל אני עברתי יותר מידי חברויות בשביל לסמוך כל כך מהר על אנשים או לצפות מהם לדברים ובסוף להתאכזב.
שתבין/ני האנשים באמת לא יודעים מה הם מפספסים...הם מסתכלים תמיד על החיצוניות לא על הפנימיות ויש את המיוחדים שמסתכלים על הפנימיות, אבל אני חושבת שאת כל החברים הטובים שרואים בסרטים ובסיפורים זה רק אחד למיליון, וזה באמת אנשים מיוחדים שקשה למצוא.
את/ה פשוט צריך לנסות להיקשר לאחרים אבל אל תצפה להרבה....כי אחרי הכל החברים לא נשארים איתך עד סוף החיים...
יכול להיות שאני נשמעת כמו סבתא עכשיו אבל מה לעשות שזה נכון (אני לא באה להטיף, זו רק עצה ידידותית מילדה ידידותית)

בהצלחה לך, ואתה בעצמך לפעמים יכול לעשות את הצעד הראשון....

שואל השאלה:
כתבתי שעם אני לא פונה אליהם הם לא ייפנו אליי אף פעם.
למרות שידידה שלי אמרה לי שאני שתלטני, זאת תכונה לא הכי טובה?

לא, ממש לא....אני גם שתלטנית, אפילו מאוד.
אבל אני חושבת שהבעיה לא בך... לפי איך שזה נשמע החברים שלך נשמעים ממש לא חברים.
הרי אין איזושהי סיבה שסתם ככה אף אחד לא ידבר איתך, חייב להיות מישהו ידידותי בכיתה שלך.