3 תשובות
שלום.
נתחיל, לגבי כך שרבת עם ההורים שלך, נסי ללכת לחדר, לשמוע מוזיקה, כמה דקות, להירגע קצת, ללכת לשירותים, להסתכל במראה, לבהות בדמעות, לראות אותן מפסיקות, ולהבין שלבכות לא יעזור לשנות את הבעיה, זה משחרר, ופורק, ומלא בטוב, אבל זה לא יפתור את הבעיה, כך שאחרי שאת בוכה, ואת רוצה לנסות לפתור את הבעיה, תנקי את הדמעות, ותחשבי עליה.


לגבי העידוד, תחשבי על כל הטוב שיש בחיים, ויש לא מעט ממנו, נסי להתרכז בו, להבין, ולחשוב כמה הוא שווה ביחס לרגעים האלו של העצב, של הדמעות, וכו'.
תחשבי על זה שעוד בערך שעתיים, המצב שלך יותר טוב, ואת כפי הנראה תשלימי עם ההורים שלך, והכל יהיה בסדר בסוף, (אז יהיו בעיות אחרות), אבל בינתיים, זה יפתר, יקח קצת זמן אבל זה יפתר.

לגבי זה שאין לך כוח לכלום, מזדהה לחלוטין, איך מוצאים מוטיביציה?
בהתחלה-ישנים, מתעלמים, בורחים מהמציאות בכל דרך שהיא, מוזיקה, כתיבה, שיחה, שינה.
לאחר מכן, נרגעים, תנסי לקבל פרספקטיבה, להבין שיש אנשים במצב הרבה יותר גרוע משלך, ואת רק צריכה להתרכז בטוב, לחשוב מספיק, ולהבין מה קשה, מה הבעיה, ואיך פותרים אותה, להבין שרוב הפתרונות כל כך קלים , ואנחנו פשוט מפחדים מהם כי אנחנו חושבים עליהם יותר מידי.

אם את רוצה להרגיש טוב, תשמעי מוזיקה, תצאי החוצה, תתקלחי, תפרקי, תדברי עם ידיד/ה, ותנסי להתעודד, גם אוכל מאוד עוזר אגב.

תדברי עם ההורים שלך לאחר מכן בצורה נעימה ונימוסית, ותפתרי את הבעיה.
את מוזמנת לפרוק אגב.
שואל השאלה:
אין אתה בן אדם מדהים^^
אנונימית