אני רוצה לסיים את החיים

בת כמה את ? אם אפשר לשאול

אני חושבת שאני הכרתי את זה, או לפחות מכירה את זה ברגעים מסויימים.
פשוט יש איזושהי תקווה תמידית אצלי. אני מנסה לראות את הטוב בדברים. את כל הדברים שיש לי, כל הדברים שהשגתי בעצמי וכמובן מה שעוד אשיג.
מאחלת לך לצאת מההרגשה הזאת כמה שיותר מהר ..

שואל השאלה:
17

גם אני הרגשתי ככה עד לפני כמה חודשים
למה זה בכלל שווה את זה?
למה אני צריכה את זה?
אבל אז הבנתי שיש כל כך הרבה דברים טובים ויפים בחיים של כל אחד ופשוט צריך למצוא אותם
תנסי להתחבר עם עוד אנשים שיעניקו לך עוד כוח
תעשי דברים שעושים לך טוב
תעשי ספורט הרבה, זה מעלה את ההורמון שגורם להרגיש טוב
ותזכרי שגם אם יש יום רע
תמיד יש את היום שאחריו
ובכל יום את יכולה להשתפר

שואל השאלה:
איזו מטרה? אין משהו שאני רוצה חוץ משקט נצחי וניתוק הלב מהמוח...

אני עושה ספורט, הבעיה היא שרוב היום אני בוכה ולא מסוגלת לנסוע באוטובוס וללכת לחדר כושר כשאני מוצפת דמעות, זה די מביך.
אני לא מרגישה משהו שונה אחרי אימונים... גם לא תוך כדי

מזדהה לגמרי.

מזדה אבל פשוט תעשי לעצמך מטרות בחיים שיעשו אותך שמחה ותגיעי אליהם זה יעשה לך טוב

אני מרגיש כמוך זה בדיוק מה שאני חווה עכשיו, אני פשוט ממשיך לחיות ולעשות מה שבא לי כי גם ככה עוד שנה לוקחים לי את החופש ואני יהיה בצבא אז פשוט תהני ממה שיש. אני מציע לך שתצאי לאיזה מועדון או לבלות באיזשהו מקום כפי כזה, כדי שתשמחי קצת וזה יכול לעודד אותך :)

שואל השאלה:
אני אחזור על זה שוב...
אין מטרות. אני לא רוצה שיהיה טוב, אני רוצה שהכל יגמר. לא להרגיש כלום, לא רע ולא טוב.

מועדון? עם איזה רישיון? איזה חברים? נראה לך שיש לי את הדברים שיש לכם? זה לא עובד ככה.

אולי תקחי כדורים

שואל השאלה:
לוקחת ומטופלת בכל דרך אפשרית כבר המון שנים. מאוד עצוב לי שהעולם לא יודע מתי להרפות ולהגיד די. העולם הזה לא מתאים לכולם... מה לעשות

תצאי עם חברות

אז מה את רוצה שנגיד לך אם את לא רוצה כלום

שואל השאלה:
אחי מה אתה רוצה. אין לי חברות לצאת איתן. אולי אם תצא קצת מהשטחיות תבין שלא לכולם יש חיים כמו שלך שהם יכולים לצאת עם חברים כשקשה או לבכות למישהו.

אבל את בביהס אין חברות שם ודרך אגב יש פה אנונימים שונים זה לא אותו אחד

שואל השאלה:
לא, אין חברות שם. מה אני עושה בהפסקות? יושבת לגמרי לבד בכיתה ובוכה. ילדים יוצאים ונכנסים, לאף אחד לא אכפת.

:( אם היית קצת יותר גדולה היית הולך אלייך רק כדי לדבר איתך ולארח לך חברה

כן מכיר את זה, חושבים קצת יותר מידי על העתיד ופתאום מתחילות מחשבות של דאגה 'זה לא יעבוד, צריך לדאוג' וככה כל הזמן באובססיה, אבל בגדול לא הייתי ממליץ לעשות דבר כזה, פשוט תזרמי עם החיים ותעשי מה שאת יכולה אם את מרגישה שאת לא מסוגלת לתת עד הסוף לכי תדעי אולי משהו ישתנה בסופו של דבר.

תנסי להכיר אנשים מרשתות חברתיות, מהאינסטגרם

לאתגר את עצמך עם דברים חדשים :) שגרה חדשה אחרת מהשיגרה הרגילה, לצאת למקומות שאף פעם לא היית בהם, לבלות, להכנס לשיגרת אורח חיים בריא ואופטימיות ולהעריך כל מה שה' נותן לך בחיים

תנסי למצוא תחביב ומטרה לחיים... בהצלחה:)

אני ממש מבינה אותך

אולי תתקרבי לדת אולי תרגיש טוב עם זה

תקראי כל יום לפני השינה חמש דקות תנ'ך, אני מבין הבעיה שלך זה שאת מרגישה שסתם ביזבזתי את הזמן ולא עשיתי כלום ברגע שתקראי תנך זה יתן לך סיפוק רוחני וזה מאוד יעזור ולפני השינה תוכלי לומר לעצמך הנה הספקתי משהו קראתי קטע מהתנך ועשיתי את רצון הבורא (זה לא משנה אם את דתיה או לא)

הייתי במקום הזה. קמתי פשוט והתחלתי למלא את החיים בתוכן.

אני הרגשתי כאילו אני כתבתי את זה.
אני מציעה לך לעקוב אחרי עמוד שאני מנהלת באינסטגרם- עמוד פריקה.
אני מרגישה שאנו חוות את אותו דבר, ואני גם כותבת על זה.
אז אם תרצי, תוכלי להציץ בעמוד ולקרוא. בטוחה שתזדהי, ואולי תמצאי נחמה במילים

את לא לבד

אני רוצה לראות את סוף העולם ולמות בו אז אני מחכה (גם אם זה יהיה זומבים או מחלה נוראית זה סבבה)

אני מרגיש בדיוק כמוך , עברתי תקופה ועדיין עובר הכי נוראית בחיים שלי לא הרגשתי את עצמי בכלל , אין לי חברים ואני כול היום בבית כשמגיע תראי, יש לי תקווה כי אני מקווה שבצבא שאתגייס הכל השתנה
זה עדיף מלהיות חסר תקווה תאמיני לי
אולי תאמצי בנתיים כלב? זה ממלא המון דברים בחיים

אני לא יודעת אם את עדיין ממשיכה לקרוא כאן את התגובות אבל אני ממש מקווה שכן ושתגיעי גם לשלי..
אני במקרה מכירה אותך.. את מבית ירח נכון?
תשמעי ממה שאני הכרתי אותך במציאות את מקסימה באמת, מעולם לא תיארתי לעצמי שאת תכתבי דבר כזה. אבל ככה זה, אנשים לא יכולים לתאר לעצמם מה קורה בפנים אצל אחרים..
תיראי, אני יכולה להזדהות איתך, חוויתי המון רגשות כאלה של ריקנות ושל חוסר משמעות. אבל אני לא מבינה אותך, אין לך חברות את אומרת. לא היית רוצה? לא היית רוצה משהו? להגיע לאנשהו? לעשות משהו שיעשה לך טוב? אני יודעת שכתבת שאת לא רוצה מטרות אבל תחשבי על זה, באמת. אין משהו שעושה לך טוב? מה הדבר הכי לא מציאותי שאת חושבת שהיית רוצה? תשאלי את עצמך שאלות, לפעמים יש דברים שעושים לנו טוב ועדיין לא גילינו מה הם.
התאבדות או רק מחשבות כאלה סתם, זה באמת סתם!
התאבדות זה פתרון נצחי של בעיה זמנית, גם אם את לא מתכוונת לעשות לעצמך משהו אל תבזבזי את הזמן בלהיות עצובה ואני יודעת שהכי קל להגיד אבל תתעלי על עצמך אני מאמינה בך! באמת אני לא סתם עוד אחת שמנסה לעודד אני באמת יודעת מי את.
מצטערת שזה הכי קלישאתי אבל חיים פעם
אחת! תהפכי את הפעם הזאת לטובה ביותר.
הייתי חושפת את עצמי כדי להציע את עצמי בתור מענה בשבילך מתי שרק תצטרכי, אבל קשה לי להיחשף.. אבל תכתבי תמיד תפני פה באתר ואם אתקל אני הראשונה שתהיה שם לענות לך.

תקשיבי את כולה בת 17 שיא גיל ההתבגרות אלו שנים לא פשוטות אך בהחלט שנים מעצבות ומשפיעות על ההמשך עוד שנה את כבר בצבא ויצאת לחיים עצמאיים ופרטיים משלך כמה שרק תרצי❤
אני מכירה את ההרגשות שלך כל כך מקרוב... שאין כוח לקום בבוקר, שכל שיחה היא מטרד שלא בא לך ללכת לבית הספר או לענות לטלפון, שבא לך פסק זמן מהחיים, לברוח לעולם מקביל למנוחה ואז לחזור. זהו בכן, דיכאון. אני חושבת שהתשובה משתנה מאדם לאדם. כל אחד והסיבה שלו לקום בבוקר,כל אחד ומה שמניע אותו,כל אחד והמטרות והסיפוקים משל עצמו. אני למשל חושבת שאנחנו חיים בשביל להגשים את עצמנו. בשביל לחלום ולהצליח. פשוט בשביל להיות מאושרים. זו המטרה הסופית. אושר. את בטח שואלת את עצמך, "אני לא מאושרת, אז למה לי לחיות?" אז תמצאי את האושר שלך. תרדי לשורש הבעיות שלך ותפתרי אותן. תביני ממה נובעות כל התחושות האלה ותגרמי להן להעלם. ואחרי שזה יקרה תעשי את כל הדברים שעושים לך כיף בלב ותשיבי את האושר שלך תרשימי את עצמך.

מה את רוצה ממנה אנונימית?ההמצאות שלך לא נשמעות טוב

*עצות*

ניסית לשבר עם פסיכולוג זה דברים שגם אני חוויתי והאמת שלא הלכתי לדבר על זה עם מישהו כי ידעתי שאני יתבייש ויסתיר הכל ואולי זאת הייתה הבעיה שלי...התחלתי לעשות שטויות כי הייתי במצב שלך חיפשתי אנדרנלין הכל בשביל שאני יצא מהדיכאון ועשיתי טעויות אבל אני לא מתחרטת עליהם כי רק מהם למדתי על עצמי ועל החיים...זה תקופה מאמי תדברי על זה תפתחי על זה כמה שאת יכולה מול כמה שיותר וזה יעבור בסוף אני כמעט כל החיים מרגישה כמוך אני באמת רואה הכל כמו אדמה שמיים ןעצים וכל השאר זה ואנשים שזזים בהם ומתעסקים בשטויות אבל אין מה לעשות כאגע את רק בת 17 ואת תצתרכי להתמודד עם המצב כרגע

גם אני ההיתי רוצה ככה אבל לא זכיתי

טכנית נולדתי דתי לאומי

*בערך*

ואיי כל כך מבין אותך עד מתי ?

אני חרדי לשעבר ואני מכיר את זה יש כל כך הרבה זמנים שאת מוצאת את עצמיך לבד בודדת בעולם הכל אסור הכל לא בשבילך. זה נורא ואיום, אני מזדהה איתך לגמרי. אם תרצי לדבר איתי על זה אז בשמחה אני אנסה לעזור לך ולהדריך אותך. אבל מה שחשוב זה שיהחה לך מקום לשפוך את אשר על ליבך ה ההכי חשוב.

אני פה אם תרצי לדבר איתי

תנסי להפוך להיות נאמנה את ממש קרובה וזה מה שעוזר לי

אני יכולה להבין אותך, אבל אני מבקשת ממך לא לעשות את זה.
בטוח יש לך מטרות וחלומות בחיים האלה, תנסי לממש אותם, למצוא חברים, לפתח תחביבים ולהפוך את החיים לטובים ומעניינים יותר :-)

תתני fight

fight, אל תאבדי תקווה לכל אחד יש תקופות קשות בחיים לי אישית גם שהיו לי חברים בחיים שסיימתי את התיכון חברים פשוט ניתקו קשר כי הגיל פשוט הופך את זה לשונה את התקופות לשונות אנשים מתגייסים ויוצרים לעצמם תמיד התחלות חדשות. למרות שזה קשה אל תאבדי תקווה בכל פרק בחיים תמצאי לעצמך הזדמנויות והתחלות למרות שהם לא היהיו הכי קלות רשיון נהיגה זה לא דבר פשוט בימנו וזה לא קל וזה עולה ים בכסף אל תצטערי על אף דבר תאמיני בעצמך שכל רגע ורגע את יכולה להשתנות לעשות אם עצמך שינוי את צעירה ויש לך עוד הרבה דברים לעבור את יכולה להתחיל בלמצוא עבודה זמנית בשביל לעשות קצת כסף לשיעורים וגם בשביל להכיר חברות. גם שאת נמצאת בתקופות לא קלות שתדעי שהחיים הם כאלו בכל תקופה תכרי חברים אחרים יש את אלו שיתגייסו לצבא ויש את אלו שיעשו שירות לאומי כנל גם אחרי צבא אל תפילי על עצמך רגשות אשמה כל אחד בסופו של דבר בוחר כיון בחיים. את יכולה להכיר מחוגים מסוימים להכיר מעבודה לא חסר פשוט החברים בסופו של דבר אני אומר את זה על עצמי הם לא ימלאו לי מקום מסוים את החוסרים שאין לי מהסיבה ש אני מרגיש לדעתי שהכול בסופו של דבר זה בלוף אחד גדול מה שצריך לדעתי אני אומר את זה לעצמי זה זוגיות כי זה לא דבר חולף אם היא נבנת כמו שצריך בסופו של דבר יהיה לך את כל החברות וחברים מסבבך בחיים זה לא ישנה את המצב הנוכחי זה משאני אומר לעצמי ואני לא לוקח דברים מבחינה רגשית כי חברים זה דבר זמני זוגיות זה דבר נצחי שהיא נבנת כמו שצריך. לדעתי אל תקחי מצבים בחיים מבחינה רגשית הכול בסוף חולף ורק הזוגיות נשארת. וכל רגע ורגע ישלך הזדמנויות ליצר לעצמך התחלות חדשות בהצלחה.

די לבקש צומי.

^למה תמיד זה עניין של צומי?
וגם אם כן מה מפריע לך? קשה לבנאדם, זכותו לבקש עזרה ולזה האתר בדיוק נועד.
ולשואלת-אני ממש מבינה אותך... אבל קודם כל לדעתי תפסיקי עם הכדורים כי לא נראה לי שהם עוזרים.
דבר שני, מה עם משפחה? מישהו קרוב?
את צריכה למצוא את האושר שלך, את צריכה לקום גם אם עצוב וגם אם כואב וללכת לחיות את החיים, במיליון דרכים שונות שתמצאי לך לנכון, אם זה לעבוד/לצאת למסיבות ולהכיר אנשים חדשים/לאכול/למצוא תחביב/לנסוע וכו וכו...
וכמובן שגם כל אלה צריכים אמצעים כמו כסף, ביטחון עצמי ותקשורת, וכו... אבל קטן עלייך לקום ולהשיג את זה, מאמינה בך.

היי,
אני יודעת שאני קטנה ממך בשלוש שנים אבל אולי אבין דבר אחד או שניים.
את רוצה שקט. את רוצה להעלם מהחיים. האם אני צודקת?
ולא רק זה, לבכות הרי זה משחרר אבל יותר מדי לבכות זה לא טוב.

את חייבת להקים את עצמך, לעזור את לעצמך. אני מבינה שאת מטופלת בכדורים כבר כמה שנים, אבל כדורים זה רק כלי לעזור. יש לך משפחה תומכת ? אחים קטנים שמציקים ואז את צוחקת או מתעצבנת ? אולי חיית מחמד ?

אל תאבדי תקווה בחיים, תאבקי בחיים. תאבקי חזק, עד שהם יחליטו שדיי ואת ניצחת. מה שאומר שניצחת את החיים והצלחת. לא לשכוח לא לוותר, לא לשכוח את עצמך, אלא לדאוג לעצמך יותר. לאהוב את עצמך ולחזק את עצמך.

אני מאמינה בך יפה שלי.

אמאלה אני כל כך מבינה אותך! אני גם רוצה אני גם מיציתי ואני רק בת 13!! אני כל היום מציירת ציורים על מוות ואני באמת רוצה לסיים ודי! אבל אני לא עושה את זה כי אני פה בגלל מי שאני חשובה לו.. ההורים שלי המשפחה שלי ומי שגידל אותי סבא וסבתא שלי... אני פה בשבילם ולדעתי ככה את גם צריכה לחשוב

את מרגישה לא מועילה וזה..?
את מתארת הנאה בצורה כלשהי וכשאת חווה את בעצם לא נהנת כמו שציפית כך שזה לא מספק אותך...?
החיים מספקים אותך?

תקשיבי רגע ... אין דבר כזה שבנאדם ירגיש חוסר טעם לחיים בלי שום סיבה ! יש לי קצת נסיון והמצב שאת מתארת כנראה נגרם לך בגלל איזשהי חוויה לא טובה שעברת . . (לפעמים זה סיבות שאנחנו לא מודעים אליהם אפילו). מה שבטוח אבל שקרה לך משהו בתקופה האחרונה או שאת עוברת עדיין משהו שמאוד מקשה עלייך ריגשית ונפשית . @ תראי ..לבוא ולהרים ידיים ולהגיד שאת רוצה שהכל יסתיים - זה הפיתרון הכי קל שיש בעולם . ..פשוט לוותר ודי . אבל יש לך אפשרות אחרת קצת יותר בוגרת וגם תעזור לך לצמיחה אישית שזה לטפל במה שמציק לך מהשורש . (כדאי מול פסיכולוג). ברגע שאת תציפי את הכאב שלך (זה לא דבר קל בגלל זה אנשים לא עושים את זה) . אבל ברגע שתציפי ותתחילי לעבד כמו שצריך את הרגשות הלא פשוטים ולנתח אותם , אז את תצאי מהמקום הזה שאת נמצאת בו . מחזיקה לך אצבעות זה אפשרי !

את כנראה צעירה והחיים שלך בהתחלה יש חלקים יותר מבאסים ויש יותר שמחים
אז הכול טוב (:

את מדברת על זה כאילו את בטוחה המשכיות אחרי המוות , את ממש לא מבינה כלום .. הכל יגמר חחח את נשמעת כמו ילדה קטנה , אני הייתי בדיכאונות וסבל יותר ממך ורציתי שזה יגמר אבל זה סתם משהו שיעבור ואחרי שזה יגמר את לא תדעי שזה נגמר ולא יהיה כלום ולא שקט , כי אין "שקט " עבור משהו שלא קיים

ברור שאף אחד לא רוצה להיות איתך כשאת כזאת .. את עושה לי רצון להקיא

מי אתה בכלל יטמבל תחזור לישון ^

מה שנותן לי מטיבציה לחיות זה התחביבים שלי, הסברים שאני אוהבת חעשות ושאני לא חושבת על כלום כשאני עושה את זה
תנסי למצוא תחביבים אולי זה יעזור

תחשבי על העתיד שלך תחשבי שיש לך מישהו שהוא רק שלך את זאת שהולכת לישון איתו בלילה וזאת שתקום איתו
זאת שתישן לצד בעלה ותינוקה
ללכת ללמוד להראות לעולם שיש בשביל מה להילחם על משפחה על החיים ללכת לעבוד בשביל שאני ידע איך לספק את הבית את הילד שלי שיהיה לי דור המשך למשפחה כי תכלס זה מה שההורים שלך היו רוצים ותחשבי לעצמך שיש אנשים גם גברים וגם נשים שלא מסוגלים לקום בכלל מהמיטה והם צריכים עזרה תגידי תודה לה שם למעלה שנתן לך חיים,חיים בריאים ושלמים כמו שהרבה היו רוצים והם מתפללים לאלוהים ומתפללים בשבילם שיקרה נס

ילדונת עוד לא עברת כלום
אז לא נביאה אז את לא יודעת מה יהיה בעתיד
יש עוד מלא תקופות יותר טובות שלא עברת

מכיר לגמרי את התחושה הלא נעימה הזאת וסבלתי ממנה תקופה ארוכה לצערי ולשמחתי.
נכון אני מסכים איתך שהרבה פעמים קשה מאוד בחיים וקורים דברים שמקשים עלינו מאוד. אבל מה שאנחנו צריכים לזכור זה את הדברים הבאים.

1 : זו תקופה וזה עובר. אני מניח שגם בעבר היו לך רגעים לא נעימים ואחריהם היה לך טוב. אז כמו שזה עבר גם זה יעבור.

2 : הרבה עברו את זה לפנייך וכנראה שגם אחרייך אז תדעי שאם אחרים עברו את זה גם את יכולה.

3 : לרגע אחד לא לתת לרחמים עצמיים להכנס בך. רחמים עצמיים רק מוסיפים עוד אש למדורה הזו שנקראת דיכאון.

4: תזכרי שיש שני דברים שאסור לדאוג מהם: 1 - דבר שאפשר לשנות.
2- דבר שאי אפשר לשנות.

דבר שאפשר לשנות, תשני ! מה יעזור לך לדאוג ?

ודבר שאי אפשר לשנות ? אז מה תועיל הדאגה ?!

5 : תשתדלי להיות פעילה : תתנדבי, תתאמני, תצאי לבלות. תחזרי הביתה בערב אחרי שאת עייפה מרוב פעילויות. תצאי החוצה ואל תשמעי לרגע שירים עצובים. מעכשיו רק שמחים !
אני לא יודע לאיזה שירים את מתחברת אבל אני מאוד אוהב לשמוע את השירים של אהוד בנאי, מאיר בנאי, כוורת, התקווה 6, משינה, ברי סחרוף וכו' ...

תרגישי טוב ושתהיה שבת שלום ומבורכת ובשורות טובות בע"ה ! אני תמיד פה לכל דבר שאת צריכה ואשמח לעזור במה שאוכל.

שואל השאלה:
ממש תודה לכל מי שניסה לעזור, אין לכם מושג כמה אני מעריכה.
המצב לא השתפר פלאים אבל שינה טובה והתגובות שלכם בהחלט שיפרו. בפעם הבאה שזה יקרה אני אכנס לפה ואדבר איתכם בפרטי- אתם מדהימים3>

תזכרי, אם אין לך דאורדורנט טוב אל תתייאשי ואל תרימי ידיים !
בשורות טובות ושבוע טוב !

אוהבים אותך :)