למה אחוז האנשים שפורשים מבית הספר ועוסקים במשהו שהם באמת אוהבים הוא כלכך נמוך?

כי למה לפרוש מבית ספר וסתם לסגור לעצמך דלתות?

שואל השאלה:
כי נגיד ואני רוצה להיות משהו ספציפי ואני יודעת כבר עכשיו מה הדברים שעושים לי שמח , ולשבת בכיתה 7 שעות זה לא אחד מהם. היפוטתית לגמריי.

כי זה נחשב בגדר הימור, לקיחת סיכון.
גם ציירים וזמרים ושחקנים שאין להם סיפור חיים כזה מתוסבך הצליחו בסופו של דבר הרבה יותר מאלה שעזבו את הלימודים. בגדול מה שאת צריכה לדעת זה מי שנושר זה בד"כ מי שיש לו בעיות בבית וצריך לעזור במשפחה. גם גורמים ממשרד החינוך לא מאשרים לילד לעזוב את הלימודים כי בדרך כלל כשבן אדם עוזב מדווחים להם את זה, הם מעבירים את זה הלאה ואז נוצרות בעיות, החוקים השתנו מאז שנות ה-80 והיום יש גם תוכניות מיוחדות לנוער שבמקרה הזה נחשב לנוער בסיכון יחד עם כל שאר הנערים שמסתבכים במשטרה, עבר פלילי נפשי התמכרויות לסמים ואלכוהול ומכוונים אותם בעיקר לצאת לחיים ולהתמודד עם הבעיות גם עוזרים להם להגיע לצבא ולהתמקד. כן, זה לא תמיד נכון יש גם כאלה שעוזבים כי לא בא להם ללמוד והם רוצים כסף, זה זמני לתקופה מסויימת להתלהב על אחרים שאתה עם משכורת מסודר וכולם לומדים ובשלב מסויים זה משתנה במיוחד אחרי צבא שרוצים ללמוד משהו, יש דרישות קבלה רוצים לעבוד במפעל, שזו עבודה מינימלית 12 שעות ביום לשכר ממוצע רוצים להקים משפחה, כל דבר כזה זה כסף ואני מאמין שבגיל 30 לא תרצי להמשיך לעבוד בפס של ארומה ולהכין קפה אז תחשבי טוב על מה שאת עושה ואם זה באמת שווה לך, או שעדיף יותר לעבור למקומות כמו קידום נוער או בתי ספר טכנולוגיים שעושים שם וויתורים משמעותיים יש כאלה שגם נותנים להם יום חופש בשבוע. מי שעוזב את הלימודים באמצע חי כל החיים בסיכון אלא אם כן יום אחד הוא מצליח ומתעשר ואז הוא מסודר, אותו דבר למה שאת עושה אף אחד לא מבטיח לך שגם אם תעשי קורס כזה ודרך ציור תפתחי סטודיו לקעקועים את תצליחי ויהיה לך ביקוש.
זהו.