קשה לי ממש... קשה לי כלכך... אני מרגישה כלכך מותשת כבר...

כל יום לבכות ב2 בלילה כשכולם ישנים או רק במקלחת איפה שאף אחד לא רואה או שומע... חברים שלי אומרים לי לצאת ואני לא רואה טעם לזה... אני מותשת. תמיד! אני מרגישה עננה של עצב תמיד. לא משנה כמה אני שמחה אני עצובה... אני מרגישה כלכך מזויפת שכשאני עם אנשים אני מחייכת חיוך מזויף... אני מרגישה כאילו אני נחנקת מול כולם ואף אחד לא מציל אותי. אני לא אתאבד. אין לכם למה להתקשר למשטרה... אני בחיים לא אעשה את זה לעצמי ובטח שבטח לא למשפחה שלי. אני יודעת שבעתיד זה ישתפר... אבל עכשיו כלכך קשה לי... אני ככ מותשת... נמאס לי לבכות. אני אפילו לא יודעת מה עושה לי את זה... מה זה? אני בדיכאון? אני סתם מעצבנת שמתרגשת ובוכה סתם בלי סיבה? מה הבעיה שלי?