אני כל כך מפחד מהמוות אבל..

אני מזדהה
קח ציטוט משיר של פינק פלויד
all in all we are just another brick in the"
"wall

החיים הם רק משחק מחשב, וכל אדם הוא דמות קטנה.
פשוט תשחק את זה הכי טוב שאתה יכול עד שיגיע זמנך, וזה הכל.
אי אפשר לברוח ממוות,.

כן

מזדהה מאוד.

יש לך עוד הרבה זמן, תחיי את החיים עד שהרגע שלך יגיע, כל יום יכול להיות היום האחרון שלך, אז תנצלי את החיים, אין ממה לפחד.

שואל השאלה:
מה זה זמן בעצם?
מה זאת אומרת יש לי עוד הרבה זמן?
העולם קיים מיליארדי שנים והקצת "זמן" שאני חי הוא כלום
וזה לא שאני תופס 80 שנים מהחיים אלא יש עוד הרבה אנשים שמתים ונולדים כל הזמן ואני מתקיים איתם ולא שמים לב אליי כי אני כמו כולם

שואל השאלה:
למה אנחנו באמת חיים? אנחנו לא חיים בשביל המטרות אלא מציבים מטרות בגלל שאנחנו חיים

משפט יפה^
אני לא מוצאת מטרה ככ. בכל מקרה נמות בסוף, פשוט משתדלים לשרוד וגם להנות קצת בדרך.

חכמים ממני אמרו "טוב יום מותי מיום הוולדי"

כל דבר שנוצר בעולם הוא בעל משמעות מיוחדת אליו. שהרי בלעדיו העולם לא היה אותו עולם! ואם ככה זה לגבי כל דבר שנברא- אז תראה איזה משמעות עצומה יש לך! את גם נבראת בעולם,גם בנאדם בעל יכולת חשיבה,בחירה,השפעה. גם יהודי שיש בו בנוסף לכל המעלות שבבן אנוש-נשמה אלוקית. ממש חלק בנשמתך שהוא חלקיק מאלוקים!
ואחרי כל זה אתה חושב שאתה חסר משמעות?
אז תתחדש:) יש לך משמעות. שאם לא כן-לא היית נוצר,עכשיו רק תחפש.

אתה מרגיש שאין לך טעם? תוסיף למטרה שלך טעם. הדרך הכי טובה היא למצוא מטרות שיגרמו לך לשמוח, לחייך.
לגבי המחשבות על המוות, אני לא יכולה להגיד לך תפסיק לחשוב עליהם, כי זה משהו שנמצא ואי אפשר להתעלם ממנו. זה יקרה בכל אופן בסופו של דבר.
לדעתי אתה צריך לנסות להדחיק את זה פשוט ולהתרכז בדברים שעושים לך טוב.
זה ישמע מעצבן אבל כן, אתה בגיל ההתבגרות. כל דבר נראה כרגע חסר טעם. ואין מה לעשות , זה חלק מהחיים. שתתפוס תנופה אתה תבין שלא הכל זה לחינם ושכן יש לך מטרה ושכן יש לך טעם למטרות.
אם תמות? הקרובים שלך יפגעו.
אם לא תמות? תמשיך לחפש טעם לחיים
אז עדיף את האופציה השנייה מאשר הראשנה.
כל עוד אתה חיי, תנסה להנות מזה.
נכון, החיים הם לא מתנה, הם נכפו על כולנו בתכלס, אבל תנסה לנצל את זה ולהבנות. הזמן שלנו עד הכדור קצר.

שואל השאלה:
לא חושב ש"הקרובים" שלי יפגעו
ואם וכן הם בסך הכל גרגרי אבק שגם נעלמו מן העולם

שואל השאלה:
אבל תודה על ההשקעה

אנשים עלולים לתפוס את השאלה שלך כשאלה אובדנית, למרות שהאמת איתך. אנחנו קטנטנים ביחד לכל העולם, הגלקסיות והיקום שיש והרצונות שלנו הם לא יוצר מאינטרסים ביולוגיים בסיסים.

אם כי, מכיוון שאתה תופש שאתה לא יותר מגרגר אבק ביקום, ואתה הבנת את זה, אתה יכול לקבל פרופורציות מסוימות.

בכל גרגר אבק יש עולם ומלואו. נשמה, רגשות, מחשבות, יידע, פאקינג עולם שלם בכל גרגר אבק מסכן, אנחנו סך הכל גרגרי אבק אבל מסוגלים לעשות דברים מדהימים, עוצמתיים וגרנדיוזים(!)
אני לא אגיד לך לנסות להנות מהחיים, לנסות להפיק מהם מטרה ולחבק אותם, כי אתה לא מרגיש ככה וההסתכלות שלך היא על גבי מימד הרבה הרבה יותר רחב. אבל בעקבות החשיבה שלך לגבי הנושא הזה, כן תהיה גרגר אבק שהטביע חותם על העולם. תהיה גולם משמעותי, ותדע שלאחר שתסיים את זמנך בעולם הדברים שהשארת יישארו וימשיכו להשפיע.
היקום הוא אינסופי, אנחנו ככ קטנים. אז על הדרך, תתפרע, תעשה הכל. אתה בסך הכל גרגר קטן. זה לא באמת יישאר וייזכר לאורך זמן רב מדי, אתה רשאי לעשות כל העולה על דעתך .

אני מרגישה כמוך לפעמים, ולמרות שלא תמיד אני מסכימה עם מה שרשמתי למעלה, אני לפחות "מתרצת" את זה עם תירוץ טוב בעל היגיון כלשהו, ומנסה "להרגיש את ההגיון" בתוך הגוף שלי.

שואל השאלה:
הלוואי שהייתי יכול לעשות כל מה שעולה על דעתי הבעיה היא שאני כנוע למסגרות אם זה המשפחה או הבית ספר(שניהם סובבים סביב דת שאני לא כל כך מחובר אליה וזה בלשון המעטה)
וזה לא רק זה כי אם היו שואלים אותי אם אני רוצה לחיות לנצח לא הייתי יודע מה לענות כי מצד אחד זה החלום או שפשוט המוות זה ההפך הגמור מזה ומצד שני אני כל כך שונא אותי וקשה לי לראות איך אני עובר עוד ועוד שנים שבהם אני רק חושב על כמה אני דוחה(זה גם בחיי העלובים והזמניים)

שואל השאלה:
סליחה על חוסר הניקוד, מקווה שהובנתי.