למה ילדים רואים שמציקים למישהו ולא מתערבים או אומרים משהו? למה כולם כאלה פחדנים?

כי כולם פחדנים

כנראה לא אכפת להם מספיק זה לא בהכרח פחדנים

או שלא אכפת להם.לא בהכרח קשור לפחד

אוקיי, זה בא מכמה סיבות פסיכולוגיות:
הראשון: הרצון שלנו להיות שווים לרוב כדי לקבל את העזרה מהם בעת הצורך - זה אפילו מתבטא בזה שאנחנו צוחקים כשהרבה צוחקים, אנחנו רוצים לגרום לאנשים לחשוב שאנחנו חלק מקבוצת השווים שלהם, כלומר, אנחנו קרובים אליהם ואנחנו איתם.
השני: שלושת ה-f/ה-ל.
כשאנחנו מתמודדים עם איום יש לנו 3 אפשרויות להתמודד איתו:
להלחם, לברוח או לקפוא.
בדרך כלל כשהאיום הוא לא נגדנו, נעדיף לא להתחיל להתעסק עם אדם שיש לו את הכוח לאיים על אדם אחר, אז כדאנחנו רואים איום מרחוק, ככל הנראה נסתתר או משהו כזה.
אנחנו רואים את זה גם כשאנחנו מפחדים שמישהו יראה אותנו, אנחנו לא מסתתרים כי אנחנו לא רוצים להראות, אלא כי אנחנו לא רוצים לפגוש את האיום פנים לפנים.
השלישי: לכל אחד מאיתנו יש טיפת נרקיסיסטיות. זה לא מתבטא בהכרח באהבה עצמית, אלא שבעת סכנה, הגוף תמיד ירצה להגן על עצמו כדי שבעתיד הוא יוכל להתרבות. אז אנחנו צמיד לא נקריב סתם ככה מעצמנו לטובת האחר, אלא אם אנחנו רואים שהאדם השני הוא לא איום רציני.
אני לדוגמה לא נוהג להתערב בריבים בין אנשים, כי אני לא ממש רוצה להתחיל מכות (בדרך כלל אותם האנשים חמומי מוח), אבל כשאני רואה שהם לא באמת איום בשבילי, אני כן אתערב.
אגב, עוד משהו ממש מצחיק שמתקשר גם לראשון, אנחנו נרצה שבצד שלנו יהיה מישהו ממש חזק, כי ככה נוכל להגן על עצמנו תמיד. אז אנחנו באמת לא רוצים להלחם אם לא צריך, ואפילו נעדיף להמנע מקרבות שנוכל להפגע בהם.

אם אני רואה דברים כאלה אני כן אתערב , אבל לא ראיתי ומי שלא מתערב סתם חרא

לא כולם ככה יש כאלה שיתערבו ויעזרו אבל לא תמיד

שואל השאלה:
אבל בואו נסכים עם זה שהרוב ישבו בשקט ולא יגידו כלום
לזה עם התגובה הארוכה אתה רשמת את כל זה ?מאיפה אתה יודע את זה אם כן?

כי יש לי חרדה חברתית ואני לא מסוגלת להעיר על זה