11 תשובות
כי זה שפת ימנו
חילוני זה מלשון חול
יהודי צריך לקדש את עצמו ואת כל מה שהוא עושה
בגלל זה כשאדם מוגדר כחילוני זה אדם שלא הולך בדרך השם ובדרכה של התורה הקדושה
יש 6 ימי מעשה ימי החול ויום שבת
שיום שבת " אות היא לעולם ביני ובין בני ישראל" אמר ה'
חול זה ההפך מקודש
N19
אתה צודק לחלוטין
חילוני זה המצאה מהמאה ה-19, פעם לפני 300 שנה לא היו חילוניים
חילוני בתקופת התנך זה אומר זר אבל עכשיו חילוניות זה אידאולוגיה שסוברת שיש לאדם זכות להיות חופשי משליטה דתית
כמו שבתקופת התנך זונה זו מישהי שמכרה לחם וכיום זונה זו מישהי ששוכבת בשביל כסף
אנונימית
שואל השאלה:
mm13, כפי שהברתי בפירוט, המקור הוא לא מהמילה "חול".
אז בהקשר למה שאמרת אני מוסיף
המושג חילוני זה לצאת מדרכי השם והתורה
ולהתנהג כמו עמי העולם שה' אמר "בחוקות הגויים לא תלכו"
להיות חילוני זה זר כמו שאמרת כי עם ישראל ערבים זה לזה
ומי שלא מקיים פוגע באחר ומי שכן מקיים מזכה את האחר.
אנחנו נשמה אחת
N19
שואל השאלה:
דָּנִיֵּאל,שאלת את עצמך איך המילה הזאת נכנסה לשפ שלנו? הכי גרוע מהכל, שיום להיות מוגדר כ"חילוני" זה לא משהו מבייש, בעוד שלפי האמת ההתנהגות שלהם בהחלט מבישה. בעבר, בלשון חז"ל קראו לאנשים כאלו בשם "מומר" (עיין בחולין ד ע"ב).
שואל השאלה:
mister lonley, למי דברת?
שואל השאלה:
ariel_21, כפי שכתבתי לדניאל, היו צריכים לקרוא להם "מומר" שזה די מבייש (ובצדק!). לא שהיו בכלל מומורים כאלה, היו, אבל מועטים. רוב עם ישראל עד לתקופה שהזכרת שמר תורה ומצוות - רובם ככולם. פשוט קמו פורקי עולם שלא קיצצו להם את הרגליים בזמן וכתוצאה מזה במשך הזמן צברו כוח ובחרו לעצמם שם שלא נשמע כמבייש. הם סברן שע"י שינוי השם ההתנהגות שלהם תהיה "ליגיטימית", חס ושלום, אבל בבית דין של מעלה לא יעזור להם שום דבר.
שואל השאלה:
אנונימית, מה שאת כתבת - זה לא בדיוק מדוייק. גם למילה "זונה" יש את הפירוש הפשוט והראיה הפסוק מפרשת "אמור" - "אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ " (ויקרא כא, ז). וכן, אני כבר כתבתי שמטרתם הייתה לפרוק מעל עצמם עול מלכות שמים ובחרו לעצמם שם שלא ישמע כשם מבייש. ככה הם פועלים - נותנים למעשים מביישים שמות שאינם מביישים וכן להפך - נותנים למעשים טובים שמות גנאי. כך היא דרכם של הרשעים - לרומם את השקר ולהשפיל את האמת. אנחנו צריכים לפעול בדיוק הפוך: לרומום את האמת ולהשפיל את השקר (עייני בספר "אורחות צדיקים", שער התשובה וכן בספר "שערי תשובה", חלג ג, סימנים קמט-קנב).
באותו הנושא: