אולי די עם הסטיגמה הזו שמי שאוהב רוק הוא דכאוני שלא יודע להנות מהחיים? באמת. מספיק.

כן, מסכימה.

לא מכירה את הסטיגמה הזאת

הרבה מהשירי רוק וג'ראנג מדברים על דיכאון ומשברים וזה מה שמרגש רוקיסטים בדרך כלל וגם יותר קל להם להזדהות אם ההרגשה הזאת. קחי לדוגמא את קורט קוביין, התאבד בגיל 27... אבל אי אפשר להכליל... יש רוק שהוא קיצבי ולפעמים גם רוק עצוב מאפשר שחרור נפשי לחלק.

כן, זה דיי מעצבן...
למרות שרוב השירים בז'אנר זה על לבבות שבורים, בדיוק כמו בכל ז'אנר אחר.
לפי דעתי גם מי ששומע ראפ הוא דיכאוני זלא יודע להנות מהחיים.

תאמת שזה ההפך הרבה בחו"ל שאני מכירה הם אנשים שאוהבים מסיבות והם בקטע של להתפרע..את יכולה להגיד עליהם הכל חוץ מדיכאונים.

פשוט יש כאלו שהם כן דיכאונים ואנשים אוהבים להתעסק במה שלא נראה להם טוב בעין. וגם אנשים חושבים שמי שצועק בשירים אז הוא שונא לחיות וזה לא נכון. אגב זמרי פופ הם האלו שמתאבדים ולא הזמרי רוק

אנשים שאומרים את זה בדכ בכלל לא מבדילים בין רוק למטאל

לא שמעתי על שום סטיגמה כזאת

נכון חלאס