יש לי שאלה אליכם, בריוני רשת יקרים. (לגבי ארבל מהאינסטגרם)

איך אתם ישנים עם עצמכם?
איך אתם מסתכלים במראה?
שאתם צוחקים אחרי שפגעתם במישהו,
לא כואב לכם שהוא בוכה בגללכם?
בזמן שאתם עסוקים בלכתוב משהו רע לילד שלא חטא בכלום והעוול שנעשה כלפיו הוא בגלל שהוא טיפה שונה ממכם באופן מסויים, אתם לא עוצרים וחושבים לפני? רגע אולי אני יכול לפגוע בו, אבל זה הקטע, שכל פעם שאתם יורדים על מישהו אתם בעצם יורדים על עצמכם, אתם מפנים את האש אל מישהו אחר, רק כדי שלא יראו את הפגמים שאתם כל כך מנסים להסתיר על ידי השפלה שמכוונת לילד שלא אשם.
אתם עושים חשבון נפש עם עצמכם לפעמים?


עוד משהו שאני רוצה להוסיף,
יש לי חברה טובה, מאוד.
ארבל.
רובכם מכירים אותה בתור הילדה שמחפשת צומי באינסטגרם, אז אני רוצה לספר לכם משהו.
הכרתי את ארבל לפני שנה, ב14 לפברואר, אני עוד זוכרת.
הכרתי אותה בנסיבות לא הכי טובות נגיד את זה ככה.
גלשתי באינסטגרם ונתקלתי בתמונה מזעזעת של ילדה שחתכה את עצמה, נכנסתי לקיר שלה ונבהלתי ממה שראיתי, עוד יותר נבהלתי שראיתי את התגובות שרשמו לה, "הלוואי תתאבדי", "את לא חשובה לנו", "מגיע לך מה שאת עוברת", הקטע הוא, שכמה שניסיתי להעיר לאותם בריוני מקלדת, הם יצאו עלי יותר, וחיזקו את הטענה שלהם כלפי ארבל יותר ויותר.
מאז החלטתי שאני עושה הכל כדי לעזור לה,
ערבתי אנשים מקצועיים, דאגתי לה ושלחתי לה הודעות כל יום, למי אכפת שהיא מסננת אותי בווטצאפ קבוע, שהיא עונה, ואומרת לי שהיא שמחה כרגע? זה עושה לי את היום.
היא מדהימה, ויודעים מה? אתם חושבים שהיא מחפשת צומי? יש מצב אבל מה רע בזה? תגידו את האמת, לא קרה לכם שהייתם בתקופה שאתם דרשתם דאגה מאחרים, יכול להיות שלא פרסמתם את זה בפלטפורמה כמו אינסטגרם אבל נו.. תנסו להבין.
אולי נעצור לפני שאנחנו מטיפים לאנשים ורק מחפשים להשפיל, נעצור, נחשוב, ונפעל בהתאם.

מה אתם חושבים? מקווה שזה ישפיע קצת על בריונים.