אני נקראת דתייה חזקה או לייט?

באמצע

לדעתי חזקה,יחסית

לדעתי חזקה

דתייה

למה צריך להוסיף עוד הגדרות

שואל השאלה:
הבריכות שאני הולכת אליהן הן דיי ריקות

אי אפשר לדעת רק מזה

שואל השאלה:
אין לי ידידים בנים

אני למשל הולכת לים מעורב וחולצות קצרות חצאיות לא ארוכות שהן מעל הברך,לא שומרת נגיעה ואין לי בעיה עם ידידים בנים פשוט לא ממש מכירה ,ואני מחשיבה את עצמי כדתייה בלי חזקה או לא

את מה שאת רוצה להיות, וזה מה שחשוב.

חוץ מהמעורב הכל טוב

דתייה, כל הנתונים לא חשובים

דתייה - זה מישהי שכפופה לדת... רחיצה במעורב - זה אסור.
"וכל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעולם הבא" (ברכות סא עמוד ב, עירובין יח עמוד ב).

העיקר שאת שלימה עם עצמך ולמה את צריכה הגדרה

^מי שפועל נגד ההלכה - לא אמור להיות שלם עם עצמו, עליו לתקן את העניין שבו הוא לקוי.

אדון תוצאה גם אינטנרט אסור לפי הדת ובכל זאת אתה פה מעיר להמון אנשים על ענייני דת.אין פה סתירה לדעתך? היא לא לקויה ולא פועלת נגד ההלכה היא שאלה לגבי הגדרה בלבד

אלמונית6, את לא יודעת למה אני פה, אבל ללא משנה. בכל אופן, אני הערתי שמי ששלם עם עצמו, למרות שהוא פועל נגד ההלכה (ולהתרחץ במעורב - זה נגד ההלכה) - זה אחד שחי באשלייה. למה את לא מסכימה שמי שפועל נגד ההלכה שזה לקוי?

אני גם לא בעד כל ההגדרות האלו, כל אחד תופס אותן בצורה שונה וזה סתם מיותר..
עדיף פשוט להגיד דתיה בלי להסתבך עם זה (מניסיון)

אלמונית 6תפסיקי להתכחש לאמת הוא בסך הכל ענהתשובה לשאלה אז מה הקשר עכשיו את מוסיפה אינטרנט ואם כן כל אחד והסיבות שלו אם את צנועה או לא ודתיה כזאת שככה וככה זה משנה בתפיסת העין של האנשים כי אין הבדל בינך לבין חילוני כי היא יכולה לשים בדיוק את אותם בגדים שלך אבל אם היה הבדל משמעותי גדול בצניעות החילונה לא הייתה שמה את אותם בגדים וזה רטורי ונכון ואמיתי

^^^^^^^^^^^אנונימית, אם את עוברת על ההלכות הבסיסיות בהלכות מניעות צניעות - איך בדיוק את מגדירה את עצמך כ"דתייה"? להיות דתי - זה להיות כפוף לדת.

אז מה אני בדיוק?אני דתיה

מה את בדיוק? אחת שעושה את מה שנוח לה... אם היית דתיה - היית מבטלת את רצונך מפני רצונו של ה' יתברך.

אני דתיה ומשתדלת לקיים ....

^אם היית משדלת - לא היית עוברת על זה באופן קבוע, אלא נכשלת לפעמים...

מהתשובה שלך שכתבת למעלה רואים את החוסר אכפתיות שלך כלפי עבירות מאוד חמורות שהן ביהרג ויעבור (אביזרייהו דגילוי עריות). לא כתבת שלפעמים את נכשלת בזה, כתבת שאת לא שומרת ואין לך בעיה עם זה - שזה חמור מהכל, כי במקרה כזה לא תהיה לך סיבה לחזור בתשובה. זה נקרא "מומר לדבר אחד" ועליו נאמר " אָרוּר, אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--לַעֲשׂוֹת אוֹתָם" (דברים כז, כו). פסוק זה מקלל את מי שלא יקבל על עצמו לשמור את הכל התורה. לא מדובר על מישהו שנכשל לפעמים בחטא, כמו ששנאמר "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא"(קהלת ז, כ), אלא על אחד שמראש וויתר על איסור כזה או אחר, לא נאמר "אשר לא יקים" ולא "אשר לא יקיים" (עייני בספר "שערי תשובה, חלק א, סימן ו).

סבבה ,אתה הולך לתת לי מוסר עכשיו?
המשפחה שלי כזאת, ככה אני מכירה את הכל וככה זאת דרך ההשקפה שלי
אתה יודע אתה לא אמור לגרום למישהו לפחד כדי לקיים אלא לקיים מאמונה.
פחד יעבור ,אמונה לא תעבור.
וזה שבעצם אתה מוכיח אותי לא שונה בכלל מאיך שאתה מעביר לי דברים

אז אז ההשפקה שלך - אז העניין הוא יותר גרוע, כי יש לך השפקה שאינה תואמת את דעת תורה. פגם בהשקפה - יותר חמור מהעבירה: עבירה אפשר לתקן ולחזור בתשובה, השקפה זה משהו יותר פנימי ותיקון ההשקפה דורש טיפול יותר יסודי.
בנודע לפחד, אנחנו בהחלט אמורים לפחד מהקב"ה, שלא לחינם ה' צוה עלינו לירא ממנו. לעשות את המצוות רק מתוך הפחד - זה בהחלט דרגה נמוכה והיא דרך של נשים ועמי הארץ, אבל זה גם משהו. זה עדיף מהליות בלי פחד בכלל. לא לחינם יש לנו בתורה פרשות "בחוקותי" וגם פרשת "כי תבוא". אחרי שתראי שאת עובדת את ה' יתברך מיראה וזה עוזר לך להתגבר על העבירות - תוכלי לאט לאט להתקדם לעבודת ה' מאהבה שזה דרגה די גבוהה ורק יחודי סגולה זוכים לזה (עייני ברמב"ם, משנה תורה, הלכות תשובה, פרק י).
בהצלחה!

לא אמרתי שלא צריך לפחד אבל לא כמוך
ואגב השיטת השקפה שלי לא גרוע
למה לדעתך היא שגויה?

^כי אם לא לשמור את כל המצוות כמו שצריך (ובפרט בתחום של העריות) זה חלק מההשקפה שלך - אז למעשה, את חולקת על הקב"ה. תקראי בספר "שערי תשובה" (במקום שהראתי לך מקודם) על ההשלכות של להיות "מומר לדבר אחד".

איפה אתה רואה עריות?

אי שמירת נגיעה - זה אביזרייהו של גילוי עריות, בגלל הרווקות בימינו הן נידות ואיסור נידה שייך גם בפנויה שזזאת הסיבה שבימינו לא נותנים לרווקה לטבול כדי שיפרשו ממנה. גם חוסר צניעות היא עבירה מאוד חמורה ואצל אישה ובפרט שבזה היא מחטיאה את הרבים והיא תתן עת הדין על כל איש שיכשל בגללה. למעשה, צניעות - זה תפקיד העיקרי של האישה בעולם הזה ואם אם היא חוטאת בזה (ובפרט באופן קבוע) היא מפסידה את המטרה העיקרי שבשביהל היא הגיעה לעולם הזה. גם לחיבור לבנים שהיא מכשילה אותם באיסור של להתרחק מהנשים שהרי פסק השולחן ערוך באבן העזר, סימן כא, סעיף א "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד". עייני שם היטב. בעניין שמירת נגיעה כולתב השולחן ערוך "המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אף על פי שאין לו שום הנאה כלל, הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טיפשים, שאין קריבים לערוה כלל, בין גדולה בין קטנה, חוץ מהאב לבתו והאם לבנה. כיצד? מותר האב לחבק בתו ולנשקה ולישן עמה בקירוב בשר, וכן האם עם בנה, כל זמן שהם קטנים. הגדילו ונעשה הבן גדול והבת גדולה עד שיהיו שדים נכונו ושערך צמח, זה ישן בכסותו והיא ישנה בכסותה. ואם היתה הבת בושה לעמוד לפני אביה ערומה, או שנתקדשה, וכן אם האם בושה לעמוד בפני בנה ערומה, ואף על פי שהם קטנים, משהגיעו ליכלם מהם, אין ישנים עמהן אלא בכסותן" (אבן העזר, סימן כא, סעיף ז).

אתה כבר הלכת רחוק עם העינייני משפחה ...
תשמע אני לא חרדיה כנראה כמוך אני באנת לא יודעת לשמור את כל הדברים האלה של חולצות ארוכות וחצאיות ארוכות ,ככה אני מכירה את זה,ואני לא מתכוונת להשתנות

אבל זה נראה לך קל השתנות?
אתה לא כמוני כדי להבין

אתה לא תגיד לי מה אני מנסה לעשות או מה לא
אני מנסה לקיים דברים אבל לא חזקה מספיק ,כנראה כמוך, אז ממש אין לך זכות לשפוט אותי על זה

כנראה

תלוי באיזה נושאים...

אם את מכירה משהו שהוא לא על פי ההלכה אמיתית - זה אומר שאת צריכה להישאר ככה? אם את לא מתכוונת להשתנות - זה הכי גרוע, כי את רוצה להיות "מומרת" לאותם דברים. אם הייתי דתייה באמת - היית נכנעת לשולחן ערוך, כי פסקיו מחייבים את כל עם ישראל.