6 תשובות
שואל השאלה:
אני לא אומר שהמקום הזה הוא טהור, אך פה אני נכנס רק תגים מסוימים ויש לי גם חוסם תמונות (חוץ ממה שאני בסטיפס בטוח), אבל בפייסבוק מלכתחילה זה מקום של פריצות ואין שליטה על זה. אם את לא אוהבת את התוכחות - זה חמור מאוד, כי התורה אומרת לנו לאהוב את התוכחות ואת אלה שמוכיחים אותנו, והשונא את התוכחות - נועל בפני עצמו את תשובה, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה.
שואל השאלה:
^לא נכנס לפייסבוק, מקום טמא ביותר...
שואל השאלה:
מצוות התוכחה (כמו כל המצוות התורה) - היא מצוה לדורות. מה זה להרחיק? מי שעובר עבירות - הוא כבר הרחיק את עצמו - מנסים להחזיר אותו למוטב. התורה - זה לא סיפורים, התורה - זה הדרכה איך לחיות. "תורה" - מלשון "הוראה".
שואל השאלה:
כי יהודי אמור לדאוג גם ליהיודי אחר, ולא רק לעצמו. "כל ישראל ערבים זה בזה" (שבועות לט ע"א).

הגדולה של אברהם אבינו (עליו השלום) הייתה שהוא הפיץ את שמו של הק"בה בכל העולם בשונה משם ועבר שבאותו דור הם היו ראשי הישיבות והם היו תלמדי חכמים יותר גדולים ממנו, אבל את לימדו תורה רק בתוך בית מדרשם. בגלל זה ה' בחר באברהם אבינו שמננו יצא עם ישראל ולא בשם ועבר.
שואל השאלה:
אביא משל ממה שקרה עם רבי ישראל סלנטר זיע"א:
ביוטי מוחשי לדברי הרמב"ן ניתן למצוא במעשה המעניין הבא שקרה עם גאון המוסר רבי ישראל מסלנט זצ"ל, באחת מנסיעותיו בעיירות שונות הגיע רבי ישראל למלון בו היה רגיל להתאכסן, בעל הבית היה יהודי ששמר על קלה כבחמורה, ואף הקפיד בכובד תלמידי חכמים, ודאג תמיד לארח בכבוד הראוי את גדולי ישראל אשר התאכסנו באכסניתו. לתדהמת רבי ישראל, התחיל בעל האכסניא לשואלו שאלות של זלזול וקנטור בתורה ובמצוות, בענין שכר ועונש ואמונה בה'!

לשאלתו של רבי ישראל מה קרה ומדוע חל בו שינוי זה? סיפר לו בעל האכסניא את המעשה שקרה אותו, שלפני ימים אחדים התאכסן במלונו כופר אחד שהכחיש בפניו בהסברים ופילוסופיות את ענין שכר ועונש, ולאות שדבריו כנים שלח לקנות נקניק של בשר טריפה, והכריז שבאם יש השגחה עליונה ושכר ועונש, יכנס האיסור לגרונו ויחנק! אכל הכופר את הטריפה לעיניו ולא אירע לו כלום! וברוב חוצפה אף העיז לומר כי מכאן ראיה שאין השגחה רח"ל! ומיני אז נכנסה רוח שטות זו במוחו מספר בעל האכסניא וכל אמונתו נתרופפה...

שתק רבי ישראל ונכנס לחדרו... כעבור שעות מספר חזר בנו של בעל האכסניא מבית הספר וסיפר בעליצות שקיבל היום תעודת גמר עם שתי הצטיינויות בחשבון ובנגינה, שמע זאת רבי ישראל וקרא לילד וביקשו לנגן לפניו כדי להוכיח לו שהוא באמת יודע לנגן וראוי להצטיינות, אך הילד סירב, כששאל האיש את בנו בתמהון כיצד הוא ממרה את פיו של גאון ישראל רבי ישראל מסאלנט, השיב לו בנו, שאין זה מן הנימוס להתייצב לפני בני אדם בנגינה שלא בזמן המיועד ושלא במקום המתאים כדי להוכיח את כשרונו, והוסיף עוד בהסברו בלשון שאלה; האם מתקבל על הדעת שבפני כל איש שלא יאמין לי אהיה נאלץ להראות את כוחי בנגינה? הרי לשם כך העניקו לי את תעודת ההצטיינות?

שמח רבי ישראל על תשובתו הניצחת של הבן, ופנה לאבא ואמר לו, הנה בנך ענה תשובה ברורה וניצחת לשאלתו של הכופר ההוא! הלא כבר הוכיח ה' לעיני כל העמים את כוחו הגדול והשגחתו הפרטית על ידי הניסים הגלויים ביציאת מצרים יש לנו גם תעודה המעידה על כך התורה הקדושה, הוכחה נוספת הראתה ההשגחה בימי אליהו הנביא בפגישתו עם נביאי הבעל, וכן בימי מרדכי ואסתר בנס החשמונאים ובעוד כמה מאורעות היסטוריים, שבהם ראו את יד ה', האם נראה לך הגיוני שבגלל כל שוטה שיבוא ויכפור ישנה ה' את סדרי בראשית או תהלוכות הטבע כדי להוכיח לו שיש דין ויש דיי?ן מי שרוצה לדעת את ה' יווכח מהתעודה הנצחית שלנו אשר אושרה לעיני כל העולם! אין צורך בהוכחות נוספות! בליל הסדר כאשר אבות ובנים יושבים יחד מסובין ומתבוננים בתעודה היא ההגדה ומספרים ביציאת מצרים מתגלים לעיניהם הניסים והנפלאות האותות והמופתים שעשה ה' במצרים שהרי לשם כך נעשו כמו שנאמר "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם" כשהמטרה הבלעדית היא "וידעתם כי אני ה"!

אלו גם דברי בעל ההגדה "בכל דוד ודור חייב אדם להרגיש עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" ומה הענין בזה? מדוע לא די במה שאדם יקרא את ההגדה ויספר בסיפור יציאת מצרים? אלא שסיפור יציאת מצרים זה לא סיפור גרידא, אלא הוכחת האמונה בבורא עולם, הוכחה חייבת להיות מוחלטת וממשית, וזה אפשר רק כשנרגיש בעצמנו את יציאת מצרים והניסים הגדולים לעין כל שנעשו אז, ונבין שזה התעודה וההוכחה כלל הדורות כי יש בורא לעולם!
שואל השאלה:
להוכיח את החוטא - הכוונה לדבר איתו על החטאים שלו (יש דרך איך עושים את זה) על מנת להחזירו למוטב.