התלבטות, האם להשאר לשלושה חודשים נוספים בצבא אחרי שחרור או ללכת אחרי החלום שלי?

החלום.

לא משנה מה הסיפור, ללכת אחרי החלום זה הכי טוב מבחינתי

שואל השאלה:
רגע, אבל לא שמעתם הכל.

נו אז תספרי

שואל השאלה:
אוקיי,
אני נמצאת בתפקיד הזה שנה וחודשיים (אחרי שפסלתי מקצוע).
אני אוהבת את התפקיד, הוא לא מסובך מדי או משהו.
אבל מה? אני היחידה שכל היום עובדת (לפעמים גם עד מאוחר בלילה).
הקצינה שלי חצי מהזמן בדיונים, וכשהיא כן נמצאת היא מסננת את כל מי שמתקשר.
החיילת הנוספת שאיתי זה סיפור ארוך מאוד. אני רק אגיד שהיא עושה כלום ושום דבר.
הם רוצים שאני אשאר כי אני חיילת טובה, אבל זה מעצבן אותי שכשיש איזה יום או יומיים שאני לא נמצאת אז הן עושות לי פרצופים ואומרות "היינו צריכות לעשות הכל לבד..."
הסיבה העיקרית אם אני נשארת זה מתוך זה שאני מכירה את התפקיד ואני החיילת היחידה שבאמת עושה את העבודה שלה, וכי התנאים די טובים. משכורת טובה והכל.
אבל זה לא מה שאני רוצה לעשות בעתיד.
אני בן אדם שאוהב ליצור, לכתוב, לצייר. לנגן.
אלה דברים שאני כן עושה כשאני בצבא, אבל לא בתדירות שהייתי רוצה, וזה גם נורא קשה לי עם כל הלחץ.
זה הסיפור בעיקרון.