שאלה - אני יודעת שזה אולי יראה כאילו אני מגזימה ועושה סיפור וחיה בסרט אבל תנסו להבין אותי שנייה פליז תקדישו 2 דקות קריאה

זה אולי יראה לכם מסוג השאלות של "הקראש נשם, אני בהיריון" אבל לי לפחות לא נראה שזה ככה.. ז"א אני כן אשמח לשמוע מה אתם חושבים על זה, אם זה באמת סתם ואני עושה סיפור או שבאמת יש עניין ויש משהו?
אז ככה, לפני שנה עברתי למושב חדשה באזור לגמרי לא מכירה אף אחד. ידעתי על מישהו אחד שמישהי סיפרה לי עליו שיש לו שם של ה-גבר האידיאלי, חיצונית ופנימית. הייתה ידיעה כזאת אבל לא ממש עשיתי עם זה משהו כי לא ראיתי איך אני יכולה להיות קשורה לאחד כזה.
עבדתי במושב באיזה קיוסק והוא מעולם לא בא לקנות בו, אף פעם לא ראיתי אותו שם. ואז פעם ראשונה זה קרה והוא בא לקנות שם בירות ואני לא יודעת אם אני רואה יותר מדי סרטים אבל אני נשבעת שהיה משהו באוויר, מכירים את זה שאפשר ממש לדבר דרך מבטים? אפילו המגע הקטן הזה שהוא העביר לי את הכסף כאילו לא יודעת להסביר את זה, כשהוא בא הוא היה עם עוד שני חברים וזהו אחרי זה הוא הלך. יום למחרת הוא חזר שוב וקנה שוב אבל הפעם לבד וקרה בדיוק אותו דבר רק שאני הצלחתי קצת לדבר יותר מהפעם הקודמת (כן מה אני אעשה אני נלחצת ליד בנים אבל בפעם השנייה התעליתי על עצמי..) ואפילו היה משהו שמורגש עוד יותר. אני יודעת שזה נשמע כאילו אנ הוזה אבל לא יודעת.. יום אחרי זה כבר לא עבדתי זה לא היה היום שלי אבל תהיתי אם הוא הגיע שוב אז שאלתי מישהו שעובד איתי שעבד באותו יום אם הוא הגיע (הם מאותו בית ספר וזה מושב ככה שכולם מכירים את כולם) והוא אמר שכן. יום אחרי זה הוא לא הגיע שוב.. אני מציינת את זה כי כאילו הוא אף פעם לא נכנס למקום הזה, תהיתי אולי זה בגללי? אבל הביטחון שלי לא וואו ואני במחשבות של "אין מצב שמישהי חתיך יסתכל עלי בכלל" אז אני כל הזמן במחשבות שאני מדמיינת. אבל מה אם לא? מה אתם חושבים? מאז עברה שנה ועברתי לבית ספר שלו (לא בגללו כן?) וכל יום אני רואה אותו ואני מרגישה שאנחנו מדברים במבטים, אתם מכירים את זה? כל הזמן יש מבטים של המון זמן של כאילו הוא או אני רוצים להגיד משהו. כל הזמן שהוא קולט שאני נמצאת הוא פתאום נהיה דרוך ומתמקד בי וכשאני קולטת אותו ורוצה להגיב בחזרה ולהסתכל גם הוא מיד מסיט את המבט כאילו ש"עליתי עליו"
אני מטומטמת נכון? זה סתם? אני מגזימה וחיה בסרט? את האמת