האם זה הגיוני שאימא שלי הייתה אומרת לי שאני לא הבת שהיא רצתה..?

אומנם זה די כבד להגיד את זה אבל אם עשית משהוא ממש רע או שבניגוד למה שהיא חשבה אז די הגיוני להגיד דבר כזה

כן, הגיוני.
אומרת לך את האמת.

שואל השאלה:
אני לא עשיתי כלום...
אבל היא כן אמרה שזה בגלל שאני לא גירלי ואני לא אהבתי כשהיא סירקה לי את השיער והיא תמיד רצתה ילדה שתוכל לעשות לה תסרוקות..

הגיוני. אמא שלך גם בן אדם ויש לה גם רגשות ולפעמים הם כאלה

לא הגיוני. הורה אמור להיות אחראי לשלמות הרגשית והנפשית של הילד שהביא לעולם. לא רלוונטי מה היא רצתה, ומשפט כזה מאוד פוגע. אם זה היה חד פעמי במהלך ריב קשה, ונראה שלא היתה כוונה אמיתית- תאמרי לה שנפגעת מזה. אם הוא הדרך של אמא שלך לפגוע בה, את זקוקה לגורם שיבהיר לה שהורה יציב בנפשו לא אומר דבר כזה לילדיו, גם לא בעת ריב. האם את סובלת מעוד משפטים או מעשים שנועדו לפגוע בך?

קצת מוגזם להגיד דבר כזה...
גם אם עשית משהו רע לא אמורים להגיד דבר כזה

את צודקת לחלוטין והשאלה שלך במקומה. אנחנו לא יכולים לבחור הורים, ונשמע שאמא שלך אכן אדם מורכב ואולי גם דכאוני. אל תקחי על עצמך את הדברים שהיא אומרת, כי זה לא נורמלי לומר זאת. אם אין אף אדם בחייך שיכול לדבר איתה ולבקש ממנה לא לפגוע בך, תביני שזו מי שהיא, ותמצאי לך חיזוקים ממקורות אחרים, כמו בני משפחה, חברים, בן זוג, פעילות חברתית, ספורט. תשהי במחיצתה פחות ותאספי לך חוויות חיוביות. את לא צריכה לשמוע דברים כאלה, ומגיע לך להיות אהובה. אם את בגיל שיכול לעזוב את הבית, זו גם אפשרות ששווה לשקול.

שואל השאלה:
לצערי אני רק בת 14.. אז אני צריכה להישאר בבית עוד כמה שנים

אם עשית משהו ממש חמור- כן, נראה שהיא מאוכזבת.
אם לא- אז לא הגיוני.

שואל השאלה:
לצערי כן... זו לא הפעם הראשונה וכנראה לא האחרונה שהיא אמרה לי דברים פוגעים.
אני תמיד ידעתי שאימא שלי היא בנאדם עם אופי קר כזה, לא אדם אוהב כל כך (היא כן אוהבת ודואגת אבל יש פעמים שלא אכפת לה, אני כבר לא יודעת מה לחשוב עליה את האמת) והיא אף פעם לא ממש רצתה ילדים, ואני מבינה אותה שהחברה הכריחה אותה והיא סבלה המון בילדות, מכיוון שאבא שלה שהוא סבא שלי ז"ל היה אלכוהוליסט וכמעט הרג את סבתא שלי בזה שרץ אחריה עם סכין.
אבל עדיין, למרות שאני מבינה אותה ויודעת למה היא בנאדם לא פתוח ולא עם מצב רוח חיובי וגם בלי מחשבה חיובית, למה להוציא את זה עליי?

אז כדאי לערב משפחה רחבה אם יש מי שיכול לתמוך בך, או יועצת בית ספר. אם את סובלת ממנה יחס כזה קבוע, יש מסגרות חברתיות טובות מחוץ לבית שיוכלו לאפשר ללמוד ולשהות במחיצת נערים ונערות חיוביים ומגובשים. את יכולה לפרוח במסגרת אחרת, ובגילך את יכולה לשקול את זה בהחלט. לי את נשמעת כמו בת שהרבה משפחות היו רוצות בת כמוך. חבל שאמא שלך אדם שלא מסוגל להביע חום ולהמנע מלפגוע בך, אבל אל תשחיתי את חייך איתה אם זו מי שהיא. כמה שסיפור חייה קשה, את לא צריכה להפוך לקורבן בעצמך. אל תשלימי עם זה.