למה אני צריכה ללכת לבית ספר שכולם בחבורות ויש להם חברים בעוד שאני לבד ועוד רואה אותם ביחד ?מה זה האי צדק הזה?

גם את אמורה לנסות להתחבר אליהם לא רק הם אלייך , אני שנאתי את הכיתה שלי על זה אבל הבנתי שאני לא יכולה לצפות שאנשים יתחברו אליי ואני לא אליהם גם יש כאלה שינסו להתחבר אלייך אבל לפעמים לכולם כבר יש חברים אז זה לא משהו חשוב בשבילהם להתחבר למישהו חדש . גם אני לא מתחברת לאף אחד רק אם ניגשים אליי אבל זה בגלל שאני ביישנית ועם חרדה חברתית בגלל זה אני כבר שנים בלי חברים.

זה לא כל כך עיניין של אי צדק. יש ילדים שאין להם חברים בבית ספר, והם באמת עם אופי טוב, אני בטוחה בזה. הילדים בבית ספר לא כל כך שמים לב לכל אחד, או לפחות לא כולם. לפעמים הם כל כך עסוקים בחבורה ובחברים שלהם, שהם לא ישימו לב שאת לבד. אי אפשר להאשים אותם. כל אחד רוצה שיהיה לו טוב, ואולי הם רואים אותך ולא יודעים איך לגשת. אני מכירה את ההרגשה שאת יושבת לבד ולא יודעת איך להיכנס לשיחות. אני בטוחה שברגע שתפתחי אנשים ישמחו להיות איתך. זה לא פשוט. הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא להגיד לעצמך שאת באה בחיוביות ומסתכלת על אחרים בשמחה. אל תקנאי במי שיש לו חברים ואל תרגישי דחוייה יותר בגלל זה. תרגישי טוב עם עצמך ותזכרי את המטרה, שאליה את שואפת. הדבר השני: להזמין חבר/ה אלייך הביתה. גם אם אתם לא מכירים ורק ידידים, אפילו אם פעם דיברתם. הדבר הכי טוב זה להפגש עם מישהו מחוץ לבית ספר. זאת הזדמנות הכי טובה להכיר לו את העולם שלך. אתם יכולים לשחק או לעשות כל דבר אחר. אפילו תשלחי הודעה למישהו שנראה לך נחמד. הדבר השלישי: להתיישב ליד ילדים אחרים. את יכולה לשאול אותם משהו בקשר לשיעור, או להתעניין או להחמיא להם.
אני בטוחה שכשידעו מי את, ירצו להיות איתך. ואם לא, הפסד שלהם.
אבל את בטח תרוויחי לפחות חבר אחד. :-)

אם יש עוד בעיה או שהעיניין מסובך יותר, את מוזמנת לכתוב לי בפרטי ואני אנסה לעזור.

שואל השאלה:
זה אך ורק אשמתם!

למה?

שואל השאלה:
ככה יש להם כבר תחבורות שלהם ולא אכפת להם

אני מבינה על מה את מדברת וגם אני הרבה מרגישה מחוץ לחבורות, אבל אם את רק תבואי בגישה שהכל אשמתם הם לא ירצו להיות איתך. את צריכה להבין שלחברות יש שני צדדים, ואם את רואה שכבר הרבה זמן לא פונים אלייך, את צריכה לפנות אליהם

שואל השאלה:
למה שלא ירצו להיות איתי?

בגלל שאנשים לא אוהבים להיות עם אנשים שמאשימים אותם ולא לוקחים אחריות. את לא יכולה לצפות שאם תשבי לבד ותהיי עצובה כולם יבואו ויתחילו לדבר איתך, ובטח אם את כבר רואה שזה לא קורה, אז את צריכה לעשות את הצעד הראשון. זה אולי יהיה מביך, אבל לאט לאט את יכולה להתחבר איתם, גם אם הם כבר בחבורות

שואל השאלה:
אי אפשר להתחבר .