מהי פאקינג מטרת החיים?!

להנות עד המוות

להשיג את ברק שמיר

להשיג את טינשה

לשרוד אותם עד הסוף

לחיות.
פשוט להרגיש חי במלוא מובן המילה

לרדוף צדק. לשפר את המוסר. להשתנות. להתחדש. לגלות. לשנות תפיסות על פי ממצאים חדשים. להגיע למצב של פחות ופחות פוגענות.

שואל השאלה:
כאילו לחיות לקרוע את התחת בעבודה לסבול לבכות להביא ילדים שישכחו אותך אחרי שיגדלו ואז למות ולא נשאר ממך כלום וזהו? זה מטרת החיים?

לחיים אין מטרה אתה מציב לעצמך אחת

אויש זה לא נכון:(((
ללמוד קשה בשביל לקבל את עבודת חלומותייך
להרוויח כסף
לטייל בעולם

המטרה שלי זה להיות מקעקע לגור בצפון ובלוס אנג'לס ולעבור בין שני המקומות, ללמוד שפות מרובות להקים משפחה ולמות שלם עם עצמי אחרי שהשגתי את המטרות שלי בחיים ונהניתי מדי פעם בדרך
אצלך זה יכול להיות כל פאקינג דבר אחר

שואל השאלה:
זהו? ואז למות ואף אחד לא יזכור אותך שהיית בכלל קיים?
ומה יצא לי מזה שאני ילמד קשה? בסוף כולנו מתים ואין משמעות לחיים פשוט אין אז למה בכלל לחיות?

שואל השאלה:
המטרה שלי הייתה לגור בניו יורק. וכרגע אני נמצא ממש פה. בלב מנהטן. בחדר. ולא יודע מה הלאה! אין לי חשק אפילו לאכול גם שאני רעב מת :(

שואל השאלה:
אם אני לא נהנה רוב הזמן אז למה לחיות? לסבול?

נכון אף אחד לא יזכור אותך אבל למי אכפת, אם לא יזכרו אותך כנראה שתהיה כבר מת ואז זה לא יפריע לך יותר מדי, אל תלמד קשה בשביל אחרים בשביל ציפיות של אחרים, תלמד כדי לקדם את עצמך למה רצית להיות בניו יורק? במה זה מקדם אותך? והכי חשוב לאן הלאה? תמיד יהיה לך מה להשיג, תקבע לעצמך מטרות שימלאו אותך ולא מטרות שימלאו את הציפיות של החברה

אתה סובל כי אתה לא חי בשבילך

אין משמעות אמיתית לחיים. אתה יכול לבחור משהו ולהתמסר אליו כאילו הוא תכלית קיומך, משפחה וילדים, חבר דמיוני בשמים, איזו יצירה אומנותית, צבירת רכוש, ידע, חוויות, השפעה חברתית, הנאות רגעיות או מה שזה לא יהיה.

בפועל אתה שקית חלבונים שמהלכת על על חתיכת אבן שמסתובבת ביקום.
אין הבדל מהותי בינך לבין אמבה שמונחת על גרגר אבק למעט העובדה שתוחלת החיים שלך ארוכה יותר, יכולת ההשפעה שלך על ההסביבה המיידית שלך גדולה יותר ויש לך מספיק שכל כדי להבין חלק ממה שקורה סביבך ולהיות מודע לחוסר התוחלת שבקיום שלך.

אתה יכול להיות אדם גדול ולשנות את ההסטוריה אבל בסופו של דבר זה הסטוריה של גרגר אבק חסר משמעות שיש מליארדים כמותו שמסתובבים ביקום.

שום כלום עם שום כלום על שום כלום, במסע חסר תוחלת אל המוות הבלתי נמנע.
נסי להנות מהמסע כי זה כל מה שיש.

מה שהוא אמר^

אבל אני אישית לא מבינה איך אפשר להנות כשאחרים סובלים.

איך?

לעבוד את ה'
לא רוצים אל תסכימו אבל למה נימוסים?

מינוסים*

שואל השאלה:
רגע, ומה יתן לך בחיים לעבוד את אלוהים?

שכר בעולם הבא

חוץ מזה שבשביל זה הוא ברא אותי

וזה יתן לי בעיקר אחרי המוות אבל נצחי

להבין את משמעות החיים

סטגדיש (גאד אני לא מצחיקה)

למה כל כך חשוב לך שיזכרו אותך אחרי שתמות?
ואגב, אם זה באמת ממש חשוב לך, תציד לעצמך מטרה שתשים אותך בדפי ההסטוריה או משו.

לשאול שאלות כאלה

אין מטרה, תפסיקו לחפש.
העולם הוא לא "לקרוע את התחת בעבודה, לסבול, לבכות, להביא ילדים שישכחו ממך אחרי שיגדלו ואז למות ולא נשאר ממך כלום."
במקום "לקרוע את התחת בעבודה" לוקחים עבודה שאוהבים, גם אם היא פחות כסף.
לסבול ולבכות זה חלק מהכל. אבל יש עוד רגשות- יהיו רגעים של שמחה, רגעים של אושר, רגעים של אהבה... וכן, יהיו גם רגעים רעים. אבל זה חלק מהחיים. הכל בתקופות. אפשר לעבור הכל.
להביא ילדים שישכחו ממך יותר מאוחר בחיים-
א. לא חובה להביא ילדים
ב. לא מכולם שוכחים, והמשפחה שלי בקשר תמידי עם הסבים והסבתות וכל המשפחות שאני מכירה ככה. בדרכ מתרחקים מההורים לאחר ריב.
פשוט תנצל את החיים שלך להשאיר חותם. רוב הסיכויים שלא יזכרו אותך לאלפי שנים, אבל אתה לא מת עד שהסיפור שלך לא מת. גם אם ישכחו- אז אתה חווית את החיים, יצא לך להיות כאן ולהביא לעולם את הגרסה הכי טובה שלך, לנסות לשנות כאן משהו.

מכול אחד אם משו אחר שהוא נולד בישבילו בין אם להיות חורש בבוץ ובין למצי סטר טפ שישנה את כול העולם

אין

פילמני

להרוג את יאמצ'ה.
רגע יאמצ'ה הוא דמות מדרגוו בול
אז אין מטרה לחיים

תקשיב. אין משמעות. יכול להיות שאנחנו בכלל לא קיימים.
וזה מבאס כמעט עד התאבדות.
אבל אתה שואל את השאלה הזאת כי רתה מנסה למצוא משהו להיאחז בו. אז תחשוב רגע, מה עושה אותך מאושר? משפחה? חברים? מקצוע עבודה?
ואז תעבוד קשה כדי להשיג אותו. תתכנן את השלבים של חייך מראש, אל תזרום עם מה שיש (אלא אם כן זו המטרה שלך)
אתה לא אוהב משהו?
תשנה אותו.
אתה יוצר את המשמעות לחיים שלך, אתה, ולא אף אחד אחר

לשתות שוקו טבעוני בכמה שיותר מסעדות שונות

למצוא לעצמך מטרות לחים חדשות , הן יכולות להיות כל דבר שתרצה .