מה הייתם עושים אם נותרו לכם חודשיים בבית ספר לסיים את הבגרויות (לבגרות מלאה) אבל,

נלחמים רק בגלל לא לתת להם את התענוג הזה

בגרות.
הם מעניינים לי את הת*ת
אחר כך נראה מי ילך לעבוד בגוגל ומי ילך למלצר בסביח של רחמים

מוותרים על הבגרות קלל
זה אפילו לא שאלה (בשבילי) אני במילא חושב דזה לא חשוב אבל איך שחינכו אותי זה ללמוד עד הסוף ויהרגו אותי אם לא..
עכשיו אם מה שאתה אומר זה בא על חשבון חברות וחיי חברה אז מוותר על הבגרות

הייתי נושר מבית ספר והולך לגנוב אופניים

הייתי מנסה להמשיך להילחם על הבגרות (למרות שאני לא בטוחה שהייתי מצליחה) ולא הייתי נלחמת על החברים האלה כי הם חברים חרא אם בלי סיבה הם פשוט החליטו לא לדבר איתי ולנתק איתי קשר.

הולכים על הבגרות.

הייתי נלחמת על הבגרות גם שנה , האנשים האלה יוכלו לנסות למרר לי את החיים ואולי גם הם יצליחו בשלב מסויים אבל הייתי שמה ז*ן עליהם ומתמקדת במה שאני רוצה להשיג מהחיים, אני לא הייתי נותנת לאף אחד למנוע ממני להשיג מה שאני רוצה במיוחד מאנשים כאלה ממומרים שאין להם חשיבות בעיניי.

ברור שהייתי עושה את הבגרות
ובסוף כיתה יב כבר לא באים הרבה לבית ספר גם ככה

ברור שנלחמת! זה רק חודשיים ואז בגרות לכל החיים! חוץ מזה יותר קל להתרכז בלמידה בלי חברים :)

חחח כפרה ברור לגמור תחודשיים האלה ולסיים תבית כלא הזה לעד מה השאלה בכלל?!

נלחמת ואחרי עשרים שנה הולכת לי בשוק הכרמל ופוגשת אותם כולי עם חליפת מנהלים והם גופית סבא (שהיא לא פיגמהה) עכשיו מי הגיע לאן אה מוכרי כוסברה ?!

הייתי מגדלת זקן ומצטרפת לקרקס

שמע אם היה לפניי תקופה ארוכה יותר זה משהו אחר. סבלתי 12 שנה אז לא נסיים את הסבל הזה כבר? לפרוש בשניה האחרונה? הסבל שווה אתזה

בגרות
אני ארכוש חברי אמת אחר כך

נלחמים על הבגרות

למה?

נלחמת, לוקחת את התעודת בגרות,
הולכת אליהם ואומרת להם "אפילו שהשפעתם על המצב הרגשי שלי בזמן הבגרויות אני מספיק חכמה בשביל לא לשים זין על כל מה שאתם עושים ולהצליח בחיים"

^^ כי ככה בא לי

ככה זה לא תשובה

אצלי זאת כן :)

אויש, סתמי

אויש, תסתום

נלחמת על הבגרות כי זה העתיד האישי שלי. אנשים באים והולכים ולא אתן אנשים שחלק זמני וקטן מהחיין שלי ולהרוס חחק משמעותי וגדול בהם . תעתעד שלי

ברור שבגרות ,הם החליטו לנתק קשר בלי סיבה למה שאני אשאר איתם אחרי זה ? ועוד יותר למה שאני אהרוס לעצמי את העתיד שרציתי ? אני אמצא חברים חדשים

נלחמת חודשיים

לא הייתי מגיע לבית ספר
אני חזק לימודית מספיק כדי ללמוד לבד, ואהי אהיה פגוע מדי להיות איתם באותה כיתה

בגרות בגרות בגרות

הכי קל להגיד "הייתי נלחם", "לא לתת להם את התענוג הזה"
אני יכולה להגיד כמה שאני רוצה שלא אכפת לי, עד שאתה לא מגיע לסיטואציה אתה לעולם לא תבין. אני יכולה לומר שאם זה היה קורה לי הייתי נשארת בבית ובוכה, ואולי פורשת.

אין לי חברים גם ככה אז יהיה קל

אצלי זה קצת אחרת כי הלימודים זה מה שעזר לי (אני אוהב לימודים אז כל פעם שפגעו בי הרגשתי צורך שיהיה שיעור כדי לשכוח) אבל אם זה היה מקום שאני לא אוהב להיות בו (נגיד עבודה) כנראה הייתי עוזב

עושים את הבגרות לאט לאט כל אחד מהם יחזור

שמה ז*ן על כולם,אני לא אתן להם לקלקל לי ברגע האחרון שנייה לפני שאני מסיימת 12 פאקינג שנות לימוד.

ממשיך אני כבר רגיל לזה
כולה חודשים תחשבי שיש כאלה שחיים ככה מכיתה ז או אפילו פחות לא שווה לבזבז את כול ההשקעה

העתיד שלך חשוב וישאיר רבים מהתלמידים שאת מכירה בתיכון הרחק מאחור, אם תבחרי להשקיע את כולך בלמידה והתקדמות - מתוך ההבנה שאלו אינם באמת החברים שךף. עשץסיימי תיכון תוכלי לביות גאה בעצמך מאוד ובהמשך להתקבל ללימודים באוניברסיטה בקלות, לרכוש מקצוע מצוין ולהרוויח יפה. עד אז סביר להניח שכבר תהיה לך סוללה עצומה של חברים חדשים וטובים יותר לחיים - והחברים שלך בתיכון יישארו להתעסק בשטויות וסביר להניח שיעסקו בעבודות פחטת טובות ממך. נחלק החברתי בתיכון נראה ממש קריטי כשאת שם. אני גם ישבתי שהחיים שלי טרגדיה, כשךא הייתי בדיוק מקובלת ולא בדיוק לבשתי מה שכולם וגם הקוקו שלי לא היה מספיק גבוה. השקעתי בבגרויות שלי וקיבלתי ממוצע טוב, בהמשך סיימתי לימודי תואר ותעודב ואני מטפלת מוכרת בעיר שלי. וכל המקובלים שהיה להם ממש חשוב להיות מקובלים הם נהגי מוניות, או פועלים אומללים. היום במפגשי מחזור הם מקנאים בי - שעמדתי בפרץ והשקעתי. והחברים הכי הכי טובים שלי הם מהשרות הצבאי. כך שמה זה כמה חודשים של צער ליד חיים של הצלחה. הטוב ביותר עוד לפנייך. השקיעי בעתיד שלך

נלחמת וממש לא מוותרת
תהיי/ה חזק/ה.❤

אממ
אני לא אהיה מופתעת כי אני כבר לא מצפה כלום מאף אחד
אנשים מחפשים דרכים כדי להיבנות על גבי מישהו אחר... אם אהיה הקורבן אזז מה לעשות.. לסבול את הכלום הזה בשביל חודשיים ואז הסיוט הזה שנקרא בית ספר נגמר.. זה מקובל עליי לגמרי והלוואי שהיה אפשרי

חושב במה אני בוחר להתמקד.
בטוב או בפחות טוב.
וחושב מה יצא לי מזה אם אני אבחר בכל אחת מהאופציות ...

ומקבל החלטה סופית מה לעשות.
לדעתי האישית ? עדיף להמשיך עם הבגרויות כי החברים האלה שבתיכון תוך שנה כבר יתחלפו ויבואו חדשים מהצבא וגם זה לא תמיד לכל החיים.
כל הזמן תהיה תנועה של חברים חדשים.
לכן עדיף להשקיע בעצמך ואחר כך באחרים. ככה גם תוכל להשקיע באחרים בצורה יותר טובה.

בטח שבא ולומד. ומפרק את כולם בציון. אני בחיים לא אתן למישהו לעמוד לי בדרך בזמן שאני לומד אין מצב. אף אחד לא יבוא ויהרוס לי מה שבניתי.

חברים אמיתים לא היו עושים את זה וכנראה שהחברים שלך לא אמיתים הם אמורים לתמוך בהחלטה שלך להשקיע עכשיו ולהרוויח בעתיד