אני בטיפול אצל פסיכולוגית..

גם אני ככה הכל טוב , מאוד קשה לי לבכות ליד אנשים .

זה הגיוני.. אבל אם אתה צריך לדבר איתה אז תמשיך ללכת אליה .
חוץ מזה,אני מבינה למה עשית את זה ולמה אתה לא בוכה לייד אנשים,אבל אין בזה שום דבר רע ומוזר.

יש אנשים שיותר קשה להם לבכות מול אחרים, זה נורמלי לגמרי.
אבל אם זה עוזר לך אז כשאי שתחזרי ותביני שזה העבודה שלך לעזור לך.

שואל השאלה:
אבל אני שונא לבכות ליד אנשים ממש. יש דרך איכשהו?

לפי דעתי זאת טעות כי הפסיכולוגית שם כדי לעזור לך וגם אם את תתביישי בהתחלה לבכות לידה ולגלות לה דברים בסופו של דבר זה יעזור לך מאוד (מנסיון) ולאט לאט יהיה לך יותר קל לך להיפתח אליה

זה הגיוני אני גם ככה
אני לא הלכתי לפסיכולוגית כי קשה לי להיפתח, לספר ולבכות ליד אנשים
זה נורמלי
פסיכולוג לא מתאים לכולם

אני גם הולכת לטיפול פסיכולוגי, אז אני יכולה להגיד לך מה אני מרגישה. אני גם שונאת לבכות ליד אנשים. האף שלי נהיה אדום וכולי דמעות ומסכנות מעוררת רחמים. אבל, וזה אבל גדול, בכי זה חלק מהחיים. זו הדרך שלנו להתגבר על מה שמכאיב והדרך שלנו להראות אמון ורגשות. לבכות זה חלק מהחיים וחשוב לדעת לבכות נכון.
ומתרגלים לזה. באמת. אני אישית חושבת שזה שווה את זה