למי אני צריכה לפנות? כל הקטע של החרדה חברתית בבית ספר שמכריחים ילדים להשתתף ולא מודעים בכלל למה זה.

לפסיכולוג.
ואת גם יכולה להגיד לחברה עם ביטחון עצמי שתעשה הרצאה בפני הכיתה על חרדה חברתית ואיך זה משפיע על בן אדם.

שואל השאלה:
אבל אני רוצה שתהיה מודעות בכל הארץ לא רק אצלי, ילדים סובלים מזה כל כך הרבה על בסיס יום יומי.. אני בכלל לא ידעתי מה זה חרדה חברתית וחשבתי שאני סתם מטומטמת עכשיו שאני יודעת אני מזהה את זה על ילדים אחרים ואין לי מושג איך לעורר מודעות

כמו שמעוררים מודעות לכל דבר
תבקשי מאנשים שיספרו על זה ואם הם מרגישים שהם חווים את זה שייפנו לייעוץ מקצועי.

מסכימה איתך
לפני כמה זמן הייתי צריכה לעשות דיבייט
חזרתי למקום שלי רועדת מתנשמת ומזיעה
זה זוועה וצריך מודעות הרבהה יותר רחבה
בעיקר כשמדברים על בעיות נפש מתייחסים למבוגרים ובאובדנות בעיקר לבני נוער
אבל מה עם בני נוער עם בעיות נפש?

רוצה לפתוח עצומה להעלאת מודעות?
הייתי חותמת
אני מכירה עוד הרבה שהיו חותמים

שואל השאלה:
אני לא יודעת איך

נראלי צריך לפתוח משתמש באתר עצומה
יש לך?

שואל השאלה:
לא

שואל השאלה:
אבל נגיד וחוסמים לי ויש לי מספיק מה זה יעזור?

שואל השאלה:
חותמים*

את רוצה שאחת מאיתנו תנסה לפתוח משתמש ונכין עצומה?

נמסור את זה לגורם חשוב במשרד החינוך ונבקש שיפתחו פרויקט שעוברים בבתי ספר ומסבירים על זה וגם מעלים אצל המורים מודעות לתת לילדים לבחור אם הם לא רוצים לעמוד מול הכיתה

שואל השאלה:
אם אתן יכולות לפתוח אני אשמח

בדקתי עכשיו לא צריך אפילו משתמש
אפשר גם להישאר אנונימיים נראלי
אני אעשה את זה ואשלח לך קישור (:

שואל השאלה:
סבבה תודה

מוכן
http://www.atzuma.co.il/atsumaharada
(:

שואל השאלה:
כבוד
ואת מוזמנת לפרטי
המשתמש זה "לסבית, מוריד..?" כדי שיהיה אפשר יותר לדבר על זה

אני חושבת אחרת, כן מקבלים מזה התקפים אבל אם אף אחד לא יכריח אותך לנסות להפתח את לא תעשי את זה לבד ובסוף תגיעי למצב שהחרדה החברתית שלך מונעת ממך להתפתח ולהכיר אנשים, היא מונעת ממך להתקדם בחיים ולנסות דברים חדשים ולפעמים זה מה שבצפר יכול לנסות לעזור לך לשנות, לא תמיד צריך לקחת הכל ברעה, תסתכלי עם ראש פתוח על הדברים, את יוצרת קשרים עם אנשים ותחשבי כמה אנשים נוספים כמוך יש, אם לבצפר לא תהיה אפשרות לעשות את זה אז את פשוט תשבי בצד כל החיים שלך ואת לא תדברי עם אף אחד ואף אחד לא ידבר איתך, זה יהיה פספוס של אנשים שבחיים לא יצא לך להכיר מפני שאת אדם סגור יותר מאנשים אחרים

אה היי
אממ אני בעקרון כבר סגרתי את הסטיפס אני מדברת פה סתם מדי פעם
אבל סבבה טנקס (:

שואל השאלה:
זה נכון אבל למה להשפיל מול כל הכיתה?
אני לא הייתי יכולה לעשות טקס כי היה שם מלא אנשים ופשוט צעקו עליי מול כולם הרגשתי שאני הולכת למות מאז על כל סיטואציה קטנה אני נכנסת לחרדה מטורפת, המורים לפחות צריכים להיות מודעים מה זה ואם כבר לנסות לשכנע אז לא מול כולם כי זה לא עוזר זה מזיק.

^הצילו טבעתי
אני מסכימה
אבל במינון
ויש אנשים שזה ממש לא מה שמתאים להם
וככה יהיה להם את האופציה לעשות את זה
אבל הם לא יהיו חייבים
חופש הבחירה זה מה שיעזור כי ככה יתחילו בשלב מסוים לקחת אחריות ולעשות את זה בהדרגה וזה ירגיש כמו הישג עצמי

כמות הפעמים שדיברתי חלש בכיתה כל כך שהשתיקו את כל הכיתה ואז עוד הכיתה אומרת נו יאללה תצעקי אנחנו לא שומעים
זה נשמע מצחיק קצת במבט לאחור אבל זה ממש לא נעים

את מתרגלת לעתיד, ככה זה החיים, כשאת תצטרכי לדבר מול קהל היכנשו בעתיד אי אפשר להבטיח לך שמישהו לא יענה לך איכשהו וזה יפגע בך, את לא תוכלי ללכת לבכות, את צריכה להתמודד עם זה ולקבל את זה, אלה שצעקו עלייך לא יודעים שאת לוקחת את זה קשה וכנראה גם שכחו מזה, ככל שאת מתרגלת משהו את מתרגלת אליו ופקשושים פחות מפריעים לך אבל אם לא תעשי את זה אז כשתהיי אדם בוגר איך תצליחי להתמודד עם כל שאר הדברים שהחיים יזרקו עלייך?

לי יש פחד במה, ולא יכולתי להציג שום דבר מול הכיתה, ביסודי לבתי ספר מסויימים הייתה עבודה שהם היו צריכים להציג מול הכיתה כל אחד ביחידות, בבצפר שלי לא עשו את זה ופעם ראשונה שהייתי צריכה להתמודד עם זה הייתה בתיכון, אני גמגמתי כל הזמן ולא יכולתי לדבר כמעט, הרגשתי ממש מובכת אבל ככל שהייתי צריכה לעשות את זה יותר, גם אם הלחץ שלי לא השתנה ההצגה שלי השתפרה ולפחות אני יכולה להעביר משהו מול קהל, גם אם אני רועדת חצי מהזמן, כל פעם משתפרים

שואל השאלה:
אני מבינה על מה את מדברת.
אני גם יודעת אבל יש דרך, סהכ רציתי לעורר מודעות כי אנשים באמת לא מבינים מה זה, ועזבו חרדה חברתית בכללי לצעוק על בן אדם מול כולם זה פשוט לא בסדר, אני כן רוצה לברוח מזה אבל אני מודעת לזה שאני לא יכולה, אומרת שיש דרך אחרת לעשות דברים ויותר אנשים צריכים להיות מודעים לזה בעיקר משרד החינוך מורים וכו..

אני לא חושבת שאין מודעות, אני חושבת שכל אחד עובר את זה בשלב כלשהו בחיים אבל פשוט חיים עם זה, כל אחד מרגיש לא שייך מתישהו ורע אם צועקים עליו אבל מתמודדים עם זה, גם אם לא נעים, בעוד שנה את תמשיכי להרגיש רע מפני שצעקו עלייך אז? :/

שואל השאלה:
אני לא מדברת רק על המקרה הזה.
סתם הבאתי לך דוגמה, יש איתי יותר מ3 אנשים בחדר אני יכולה להשתגע..את יודעת מה זה חרדה חברתית? קשה לי לשבת אפילו בכיתה אני רוצה שאף אחד לא יראה אותי פשוט לא להיות קיימת אבל זה לא אפשרי (לצערי) אני גם הכי מנסה להסתיר את זה מכולם ולהראות "נורמלית" אבל זה כמעט בלתי אפשרי, העובדה שמישהו מדבר אליי מתחרפנת אותי, כל המטרה שלי זה המודעות כי לא לפי מה שאני רואה אין כמעט בכלל מודעות.

לי גם יש חרדה חברתית ואני נלחמת בה, אני לא רוצה שזה ישלוט לי בחיים ואני לא להרגיש רע כתוצאה מכך שאני חייה בחברה, אני מכירה את ההרגשה שיש לך ואני עברתי אותה, אני עדיין נלחמת בזה ואני עושה את זה בשביל עצמי, כל מה שאת מבקשת זה שאף אחד לא יראה אותך ושיתעלמו ממך, אני עברתי את זה וזה הרגיש כמו חרם, ומה שאהבתי בכל הסיטואציה של החרם הזאת זה איך שירקתי לכולם בסוף בפנים כשהם חשבו שאין לי חברים

שואל השאלה:
לפעמים אני רוצה שיעשו עליי חרם אז המילה הזאת לא מפחידה אותי, והלוואי והייתי יכולה להילחם בזה.. ברור שאני מנסה להילחם אני פשוט לא מצליחה, פעם היה לי אפילו יותר גרוע אז כן יש שיפור אבל זה משהו שאני עוברת לבד (אף אחד לא יודע שיש לי)

זה כן קשה לעבור לבד ועדיף שתדברי על זה עם חברים וזה כן משהו שאת צריכה להלחם בו, כולם נלחמים בזה, ותאמיני לי, להיות בחרם מרגיש הרבה יותר נורא כי אז את מרגישה שאף אחד גם לא רוצה להיות בחברתך למרות שאין בך שום בעיה

שואל השאלה:
זה לא הקטע של השאלה אני מדבר על מודעות בכללי לא על עצמי, אבל תודה

זה גם מה שאני אומרת, כולם מודעים לזה כי כולם חווים את זה, אף אחד לא ירגיש טוב כשיצעקו עליו בזמן שהוא מדבר או כשישפילו אותו, זה לא משהו חדש אבל מה את רוצה שבדיוק יעשו עם זה? ישימו לידך גדר שרשום עליה "לא להתקרב ישלי חרדה חברתית"?

שואל השאלה:
איך הגעת לזה? ולא כולם עוברים את זה לפחות לא ככה, ומה שאני רוצה זה שיהיה יותר הבנה לזה ולא אני לא חושבת שיש לזה מודעות, וכן אם זה היה אפשרי הייתי שמחה לגדר.

טוב... אז מה אני יכולה להגיד לך חוץ בהצלחה בחיים עם החשיבה הזאת

שואל השאלה:
תודה רבה

סבבה, יש גם הרבה כאלו ששורדים מדיכאון או מהפרעות אישיות ולא נותנים להם הקלות מיוחדות כי קשה להם יותר. אם למישהו יש בעיה עם חרדה חברתית, הוא צריך לפנות לאיש מקצוע. גם פסיכותרפיה וגם תרופות מסוימות הוכחו כיעילות לחרדה (כולל חרדה חברתית), אז אם זה משהו שממש פוגע באיכות החיים ומוציא אותך מדעתך, למה לא לעשות משהו בנדון? למה רק במחלות פיזיות פונים לאנשי מקצוע?

בכללי להציג דברים מול הכיתה או לעלות על במה לדבר זה לא נעים לחלק ניכר מהאנשים, ואני בכללם, אף שאין לי הפרעת חרדה או משהו (פשוט ביישן). בסופו-של-דבר כישורי הצגה הם דברים שנדרשים גם במכללה/אוניברסיטה/הרבה עבודות וביה"ס מנסה לטפח את זה. אני לא חושב שזה נכון לכפות בכוח להציג משהו שהוא לא עבודה באזרחות או שיש חובה מבחינת הוראות משרד החינוך להציגו, אבל באותה מידה שיחלקו פטורים לבעלי חרדה יכולים גם לחלק פטורים לכל בעיה פסיכולוגית כזאת או אחרת, ואז מה עשינו בזה.

שואל השאלה:
לא לכולם יש דרך להשיג פסיכולוג

לפעמים יש פסיכולוג בביה"ס (בביה"ס שלי זה כך), וגם אם אין פסיכולוג, אפשר לקבוע תור לפסיכיאטר.

שואל השאלה:
אין דרך.

מה זאת אומרת אין דרך? מה הבעיה להתקשר למרפאה (או לקופ"ח) ולבקש תור לפסיכיאטר? בדרך-כלל אפשר לקבל תור לעוד חודש או חודשיים, שבהסתכלות ארוכת-טווח זה לא הרבה זמן. זה לא הרבה יותר מסובך מתור לדרמטולוג או אורתופד או כל דבר אחר.

שואל השאלה:
צריך הורים
צריך כסף
צריך לשתף
ושוב זאת לא המטרה של השאלה זה כבר לא רלוונטי

אני הייתי הולכת לפסיכולוגית בחינם ואפשר לדבר עם מבוגרים שאת סומכת עליהם, וכן צריך לשתף איך את יכולה להתבכיין שאנשים מפריעים לך כשהם לא יודעים בכלל שמה שהם עושים מפריע לך, את לא חייבת לדבר עם כל הכיתה עכשיו אבל עם חברים שאת סומכת עליהם ולפחות תדברי עם ההורים שלך, רוצה להעלות מודעות? תתחילי בזה שאנשים בכלל יהיו מודעים למה שאת עוברת לפני

לא צריך כסף בשביל פסיכיאטר. כאילו, אולי 20 ש"ח בשביל נוגדי חרדה, לא יותר מזה.

הורים אכן צריך אבל צריך הורים גם לכל-מיני בדיקות רפואיות. אני לא מכיר את הורייך אז אני לא יודע כמה יפחיד אותם אם איש מקצוע יאמר להם שיש לך בעיה כלשהי, אבל בהרבה מהמקרים רק טוב יוצא מזה.

לשתף אכן צריך. באותה מידה יכול להיות מישהו עם הפרעת קשב וריכוז שיתבייש, לא יתאבחן ולא יקבל את ההקלות שמגיעות לו; לא צריך עכשיו ליידע את כל העולם לגבי זה. את יכולה גם לדבר עם היועצת למשל לגבי איך באמת מסדרים תור כזה, ואולי היא תדבר עם ההורים או משהו. זה דווקא משהו שיכול לעבוד.

לעונה שמעליי, תורים לפסיכולוגים חינמיים הם בד"כ מטורפים לגמרי, כך שסביר להניח שזאת לא אופציה, אף שיכול להיות שאיפה שהשואלת גרה אין בעיה כזאת.

שואל השאלה:
תודה

מסכימה איתך לגמריי! תותחית !!
תפתחו עצומה ותקראו לי

^פתחתי עצומה
זה הקישור- https://www.atzuma.co.il/atsumaharada
תודה רבה (: כל חתימה עוזרת