סבא נפטר וכתבתי לו ברכה שאני רוצה שתישלח אליו איכשהו.אתם חושבים שאם אעלה אותה באינסטגרם ב"סטורי" זה יהיה רעיון טוב?

איך היסטורי באינסטגרם יגרום לזה להגיע אליו?

סטורי*

לדעתי לא כדאי להעלות לסטורי.

לא מכבד לדעתי

לא
אני חושבת שזה צריך להיות אישי בינך לבינו.... זה לא סתם עוד משהו שקרה שמפרסמים בסטורי...
משתתפת בצערך

לא רעיון טוב.
אני אישית שונאת אנשים שמעלים ברכות או דברים שהם כתבו לאנשים שנפטרו באינסטגרם.
זה לא מכבד וזו לא דרך להעביר אליהם שום מסר.
משתתפת בצערך ❤

לדעתי זה משהו אישי שאת לא צריכה לפרסם לאחרים, נטו לכתוב לסגור את זה במעטפה ולזכור ולדעת שעשית את זה, ולשחרר, ולא להיתקע מאחור, כי זה רק יכביד עלייך עם הזמן
משתתפת בצערך3>

ממש לא , זה גם אישי ורגיש . לא רואה סיבה. שימי אותה מתחת לכרית או משהו או תעשי משהו סמלי כמו להניח ליד הקבר

שואל השאלה:
אני יודעת שזה לא באמת יגיע אליו אבל אני ממש רוצה להאמין שתיהיה איזשהי דרך שהוא ישמע אותי.. אוף אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. איך אפשר להפסיק לבכות? איך אפשר לשכוח מזה שלא יהיה לנו עוד חיבוק ועוד מפגש ואני לא אדבר איתו יותר אף פעם? איך? אני פשוט לא מצליחה לחשוב על משהו אחר זה כל כך קשה.. ואיך ממשיכים והולכים לבית ספר מחר וצוחקים עם החברים זה כאילו לא נתפס שהוא כבר לא פה יותר

לא אנשים יחשבו שאת מתחננת לצומי כאילו מה אכפת לך אבל עדיין תכבדי אותו.משתתף בצערך❤ ז"ל

זה מחזור החיים אנשים מתים בסופו של דבר גם את תמותי בסופו של דבר ותהיה איזה ילדה קטנה שתבכה עליך את צריכה פשוט להבין ולשמוח שהוא מת בשלווה ותהיי שמחה בשבילו הדבר האחרון שהוא היה רוצה זה אותך בדיכאון. אבל תמשיכי לזכור אותו

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם❤

לא זה מה זה לא מכבד זה גם מצחיק (בצורה רעה כזאת)

זה משהו שיכול לעבוד לך טוב אם את גרה בבניין או מקום גבוה, תכתבי ברכה ותעשי מטוס מנייר, תזרקי את המטוס ותני לו לעוף פשוט.

לא מכבד

לא.

כן

ממש לא
לכי ותניחי את הברכה עם פרחים הקבר שלו
הרבה יותר יפה!

רעיון שעלה לי כשהייתי קטנה שאם אני רוצה שמשהו יגיע לשמיים לאנשים שאני אוהבת, אני אקח בלון, אדביק אליו את מה שכתבתי ואעיף לשמיים... רק בשביל להעביר את המסר שמה שאת רוצה לומר יגיע אליו לשמיים

תראי אני לא חושבת שהסטורי באינסטגרם ישלח את המכתב אליו
אני כתבתי לסבתא שלי ז"ל שיר ושמתי לה על הקבר
תשאלי אם אפשר ללכת לקבר ותשימי

לא...תאמין לי שזאת הדרך האחרונה שסבא שלך היה רוצה שהברכה שלך תישלח אליו...

אגב כל הסבתות והסכים שלי נפטרו חוץ מאחד
ואת לא צריכה לצחוק מחר עם חברים
תספרי להם מה קרה אני סיפרתי לחברות שלי והן עודדו אותי והיו איתי עד שנרגעתי

משתתפת בצערך,
גם סבא שלי נפטר רק שבוע שעבר והרגשתי כל כך נורא, הרגשתי כל כך רע בבצפר ששואלים אותי מה נשמע ושאני מספרת להם את הבשורה ומתחילה לבכות ולרוץ לשירותים... נכון זה קשה, אבל הדרך שאפשר להתגבר עליה זה זמן, תלכי לשבעה תדברו על כל הדברים שסבא עשה, דברים שאתם זוכרים, כי זאת הדרך לזכור אותו הכי טוב ולאט לאט מתגברים על העצב ותחשבי שהוא תמיד נשאר איתך והזכרונות ממנו נשארים.

לדעתי..זה מה שאני עושה כל שנה. אני כותבת ברכה ממש מרגשת ויפה לסבתא שלי ז"ל. מחברת לזר בלונים ענקי ומפריחה לשמיים.אני מאמינה שהיא תמיד מקבלת את הזר הזה(:

אם את מכבדת את הסבא שלך ז"ל ואת המוות שלו אל תעלי את המכתב לסטורי.
זה ממש לא מכבד , זה משהו שצריך להישאר בינך לבינו

אני חושבת שאולי כדאי שתדעי במרפסת או משהו ותקריאי את זה ותיפרקי

לדעתי זה לא מכבד אבל תעשי מה שאת מרגישה לטוב ומשתתפת בצערך

זה אישי וזה לא מתאים לסטורי.. את יכולה להשים לו את זה על הקבר❤

תורידי אותו בסיאנס

את יכולה להקריא את זה באזכרה שתיהיה או יום אחד ללכת לקבר ולהקריא , לדעתי לכתוב בסטורי זה worthless... זה משיג תשומת לב וכל הקטע האישי בינך לבין סבא שלך נעלם. תיהי איתו לבד.

תשרפי את זה

עדיף שאל תעלי..

וואי, כל כך לא! את בטח ילדת צומי שאין לה הרבה יחס ועכשיו את מחפשת תירוצים לזה שידברו איתך בבית ספר

תכתבי את זה על דף ותדביקי על בלון. תשחררי את הבלון בשמיים ❤
משתתפת בצערך❤

לא זה לא מכבד

לא זה ממש לא מכבד ולמה אנשים צריכים לראות ברכה של סבא שלך שמת לא כל דבר זה פרסום

זה לא יגיע אליו הוא מת

יש חלק שחושבים שזה לא מכבד אבל אם זה יגרום לך להרגיש יותר טוב אז תעשי את זה

זה צריך להיות אישי
את יכולה לעשות משהו חמוד של לקשור את המכתב לבלון ולהעיף לשמיים

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם באמת! אני מעריכה מאוד ועשיתי פה איזה 2 3 דברים וזה באמת שיחרר ועזר לי.
ולאלה שכתבו שזה לא מכבד, אז הבנתי את זה עם הזמן וגם בהתחלה לא הייתי בטוחה מה אני רוצה לעשות פשוט הראש שלי בכלל לא היה במקום בבוקר שאחרי, וכל מה שחשבתי עליו זה מה אני עושה בשבילו..
אבל כתבתי את זה פה כדי לדעת בכל זאת מה כדאי לי לעשות והגעתי למסקנה שאני באמת לא צריכה להעלות ברכה וזאת הסיבה שביקשתי הצעות אחרות...
אבל למי שכתב שאני בטח ילדה שמחפשת צומי ואין לה חברים בבית ספר- זה לא מכבד.
הדבר האחרון שאני חושבת עליו פה זה צומי. ראיתי הרבה שהעלו ככה פוסטים לכבוד אלה שיקרים להם וחשבתי שאולי זה כן הגיוני ובגלל זה שאלתי פה, אבל אני פה יושבת שבעה וקשה לי ואני מתגעגעת געגוע של כאב ואומרים לי שאני מחפשת צומי? זה ממש לא במקום ואני חושבת שכולנו מספיק בוגרים כדי לדעת שזה לא צחוק ולא תירוץ בשביל לקבל אהבה מהחברים, אלא זה רק ביני לבינו.