אמא שלי אמרה לי שכשיהיה לה בן זוג אז אולי הוא יעבור לגור איתנו ואז התחלתי לבכות ואמרתי לא וזה ואז היא אמרה טוב הוא לא

מה הבעיה שהוא יגור איתה?

שואל השאלה:
לא משנה מה הבעיה

משנה, זה החיים שלה ותני לה לאהוב ולעשות מה שהיא רוצה.

שואל השאלה:
אבל זאת לא חייבת להיות רק החלטה שלה

שואל השאלה:
לא משנה לא עזרה כזאת הייתי צריכה

את צריכה לרצות שלאמא שלך יהיה טוב ומקסימום תגידי לה אם יהיה לה בן זוג שזה מפריע לך או שאת תתביישי אם הוא יהיה בבית ותחשבי על זה שמתישהו תעזבי את הבית מה היא תהיה לבד

תחשבי על עוד משהו חוץ מעל מה את רוצה. זאת אמא שלך את אמורה לרצות שיהיה לה טוב גם אם לפעמים זה בא על חשבונך .

שואל השאלה:
אבל עם היא אמרה שהוא לא יגור כאן אז הוא לא יגור או שהיא סתם אמרה?

סליחה שאני תוקפנית אבל צריך להגיד לך תאמת

שואל השאלה:
אבל בסדר יכול להיות לה טוב גם בלי הבן זוג בבית

אבל היא כבר בוגרת והיא רוצה להתקדם. וכן להקים חיים משותפים ביחד ולעבור לגור ביחד זה להתקדם

שואל השאלה:
אבל השאלה שלי כאן זה עם היא תקיים ועם היא אמרה שהוא לא יעבור לגור איתנו אז הוא לא יעבור לגור איתנו?

אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד ואם היא תעמוד במילה שלה.
אבל זה הגיוני שאם הזוגיות טובה בני הזוג ירצו לגור ביחד.
ולכי תדעי, אולי את תאהבי אותו והוא יהיה בן אדם טוב

אני מניחה שזה טרי אם עדיין קשה לך לקבל את זה, וזה לגמרי בסדר. גם לי היה קשה לקבל את הגירושין של ההורים שלי לדוגמא. את תביני לאט שאמא מאושרת איתך אבל היא בסופו של דבר תרצה בן זוג ובן אדם להיות ולהישען עליו. זה לא יחליף אותך או ייתן לך פחות תשומת לב. ואמא צריכה להבין שכנראה העניין הזה עדיין רגיש וקשה לך לקבל את זה.

שואל השאלה:
יואו אז הוא כן יעבור לגור איתנו?

אי אפשר לדעת!

שואל השאלה:
אבל עם היא אמרה שלא למה כולכם אומרים שאי אפשר לדעת זה קרה לכם?

כי אולי היא תשנה את דעתה? אולי המצב ישתנה?

תני לה לעשות מה שבא לה וזהו

שואל השאלה:
אני לא יהיה מסוגלת שהוא יעבור לגור איתנו, לא יהיה מסוגלת .
אני לא יכולה לא משנה מאיזה סיבות זה לא מה שמשמה עכשיו.
למה שדעתה תשתנה עם היא אמרה?
יש לי חברה שההורים שלה גרושים ושלאמא שלה יש חבר והוא בא אלייהם לפעמים וזה וזה וזה אבל לא עובר לגור מהם כי היא ביקשה והיא גם כעסה גם בכתה