16 תשובות
באסה זה באסה
פאדיחה זה פאדיחה
שתי אלה מילים בערבית
פאדיחה זה פאדיחה
שתי אלה מילים בערבית
שואל השאלה:
באסה בערבית זה ממש גס
הפירוש של זה זה להכניס אצבע לתחת
אפילו המילה 'מבאס' זה גס
באסה בערבית זה ממש גס
הפירוש של זה זה להכניס אצבע לתחת
אפילו המילה 'מבאס' זה גס
אנונימית
מאיפה זה?
שואל השאלה:
תשאלי כל ערבי..
אם את מעיזה כמובן כי זה ממש לא נעים
רגע מחפשת מקור
תשאלי כל ערבי..
אם את מעיזה כמובן כי זה ממש לא נעים
רגע מחפשת מקור
אנונימית
שואל השאלה:
הנה
הנה
קישורים מצורפים:
אנונימית
זה חארטה...
[סלנג] אכזבה, השפלה, עגמת נפש, תחושה רעה.
חיכיתי, חיכיתי, בכיתי, בכיתי, ומי לא בא? מיכאל. איזו באסה זאת הייתה.
גיזרון עריכה
מערבית ארץ־ישראלית מדוברת: (בַּעְצַה), "תסכול, אכזבה, דיכאון".[דרוש מקור]. בהטיית הפועל מוזכרת המילה כבר בשירו של אריק איינשטיין "הבלדה על זומטי ולבטי" (1974) - "דודינקה, אתה מבאס אותי."
חיכיתי, חיכיתי, בכיתי, בכיתי, ומי לא בא? מיכאל. איזו באסה זאת הייתה.
גיזרון עריכה
מערבית ארץ־ישראלית מדוברת: (בַּעְצַה), "תסכול, אכזבה, דיכאון".[דרוש מקור]. בהטיית הפועל מוזכרת המילה כבר בשירו של אריק איינשטיין "הבלדה על זומטי ולבטי" (1974) - "דודינקה, אתה מבאס אותי."
שואל השאלה:
לא מאמי. אני בכיתה עם ערבים והם אישרו את זה.
המורה ביקשה מהם סליחה ודיברה על זה.
זה קורס תקשורת וההבדלים בין התרבויות
לא מאמי. אני בכיתה עם ערבים והם אישרו את זה.
המורה ביקשה מהם סליחה ודיברה על זה.
זה קורס תקשורת וההבדלים בין התרבויות
אנונימית
נו מה את אמיתית?
אולי זה שונה בין השפות ערביות, אבל ערבית ישראלית באסה זה אכזבה, איך לא?
אולי זה שונה בין השפות ערביות, אבל ערבית ישראלית באסה זה אכזבה, איך לא?
שואל השאלה:
אוקיי אולי יש כמה ניבים
בעקרון הם אישרו את זה
אוקיי אולי יש כמה ניבים
בעקרון הם אישרו את זה
אנונימית
כנראה
בכל מקרה תודה על החידוש
בכל מקרה תודה על החידוש
במילון שלי (אילון שנער) השורש בא"ס (ולא בע"צ) דווקא מופיע והמשמעות שלו היא: אומללות, מסכנות, אסון, צרה.
יכול להיות שהפרשנות האחרת שלך (אגב, חיפוש שטחי באינטרנט אומר שזו "אצבע משולשת") נוצרה בשלב מאוחר יותר, רק כדי לצחוק על היהודים, שכביכול משתמשים במלה שהם לא יודעים את פירושה.
יכול להיות שהפרשנות האחרת שלך (אגב, חיפוש שטחי באינטרנט אומר שזו "אצבע משולשת") נוצרה בשלב מאוחר יותר, רק כדי לצחוק על היהודים, שכביכול משתמשים במלה שהם לא יודעים את פירושה.
את צודקת לגמרי.
בערבית מדוברת השורש "בעץ" () משמעותו עקיצה.
עם השנים הפכה המילה "בעצה" () לסלנג כזה שאומר "החדרה של אצבע לרקטום" וגם כינוי לאצבע משולשת. ויכולה לשמש גם להעברת מסר כזה של "לך קיבינמט"
עוד קראתי שהמילה "באס" מלבד למשמעותה בערבית המדוברת שהיא אומרת בעיקר "אבל או רק" נהוג להשתמש במילה "באס" בקוראן ובמדינות כמו מצריים עיראק סוריה ועוד. כמילה שמייצגת "רע" צער ויגון.
המילה "בעצה" נהגת קצת שונה מבעברית.
אני מצרף פה מאמר קטן שקראתי בנושא של מאיפה באה המילה "באסה"
התשובה לשאלה זו נרמזת בעדות על אימוץ המילה בקיץ 1980. לאחר שחזר משירות מילואים, כתב עמוס לבב רשימה קצרה ב"מעריב", ובה סיפר על להג עברי לא מוכר שמצא בקרב נהגי הגדוד: "לזכר אותם מילואים ולזכר אותם נהגים שהעשירו את הלקסיקון שלי בהרבה מילים. אני רוצה להביא בפניכם מילון קטן עם ביאורים, כדי שגם אתם תדעו לדבר בשפתם, כשיגיע תורכם לצאת למילואים". באותו מילון קטן כלל 14 מילות סלנג שהיום ידועות לכל, ובין היתר: אשכרה, מסתלבט, דפק ברז, סלאמתק, סטלה וכמובן באסה, שאותה הגדיר "זיפת, חרא". כשלבב אומר "שפתם" הדבר מתפרש כשפת נהגי צה"ל, אך הוא אינו מתכוון לכך. מה שהוא מתכוון לומר אבל אינו יכול לומר במפורש, בשל חוקי התקינות הפוליטית הוא "שפת המזרחים". הוא חושף את כוונתו זו מבלי משים בהגדרה שכתב למילה "מתפלסף": "מדבר עברית של אשכנזים".
על פי עדות זו, נראה ש"באסה" לא אומצה מערבית ב1980. היא אומצה בעברית הסטנדרטית מן העגה העברית של ילדי העולים ממדינות ערב. ההורים דוברי הערבית הביאו את "באסה" איתם כשעלו לארץ בימי מלחמת העצמאות, וילדיהם אימצו אותה יחד עם מילים ערביות אחרות ששמעו בבית. מאוחר יותר, כשהתגייסו לצה"ל, המילה אומצה על ידי חבריהם והתגלגלה ברחבי החברה הישראלית.
החלק המעניין ביותר בסיפור הזה הוא מה שקרה כאשר ערביי ישראל התוודעו ל"באסה" העברית. מכיוון שידעו שמדובר במילה ערבית אבל לא הכירו אותה, הם הניחו שהמילה שחבריהם היהודים השתמשו בה היא גרסה משובשת של "בעצה", למרות שמשמעויות המילים לא היו זהות. "בעצה" הערבית היתה גסה והורתה על השפלה מכוונת, ואילו "באסה" העברית הורתה על שפלות רוח כללית, ללא משמעות גסה. אט־אט, בעשורים האחרונים, החלה "בעצה" הפלסטינית בהשפעת "באסה" העברית לשמש פחות ופחות במשמעותה המקורית, ויותר ויותר במשמעות של "באסה" העברית, עד שאפשר לומר שהמילה שינתה את משמעותה. אם כן, לא אנחנו אימצנו את "באסה" מהפלסטינים, אלא הם אימצו אותה מאיתנו.
שיהיה המון בהצחלה ושנצטרך רק לברך בערבית ובעברית כאחד.
ואם תרצו ללמוד ערבית מדוברת בחינם וברמה גבוהה מאוד אני ממליץ בחום על אתר "מדרסה" () באלנג'ח (בהצלחה !)
בערבית מדוברת השורש "בעץ" () משמעותו עקיצה.
עם השנים הפכה המילה "בעצה" () לסלנג כזה שאומר "החדרה של אצבע לרקטום" וגם כינוי לאצבע משולשת. ויכולה לשמש גם להעברת מסר כזה של "לך קיבינמט"
עוד קראתי שהמילה "באס" מלבד למשמעותה בערבית המדוברת שהיא אומרת בעיקר "אבל או רק" נהוג להשתמש במילה "באס" בקוראן ובמדינות כמו מצריים עיראק סוריה ועוד. כמילה שמייצגת "רע" צער ויגון.
המילה "בעצה" נהגת קצת שונה מבעברית.
אני מצרף פה מאמר קטן שקראתי בנושא של מאיפה באה המילה "באסה"
התשובה לשאלה זו נרמזת בעדות על אימוץ המילה בקיץ 1980. לאחר שחזר משירות מילואים, כתב עמוס לבב רשימה קצרה ב"מעריב", ובה סיפר על להג עברי לא מוכר שמצא בקרב נהגי הגדוד: "לזכר אותם מילואים ולזכר אותם נהגים שהעשירו את הלקסיקון שלי בהרבה מילים. אני רוצה להביא בפניכם מילון קטן עם ביאורים, כדי שגם אתם תדעו לדבר בשפתם, כשיגיע תורכם לצאת למילואים". באותו מילון קטן כלל 14 מילות סלנג שהיום ידועות לכל, ובין היתר: אשכרה, מסתלבט, דפק ברז, סלאמתק, סטלה וכמובן באסה, שאותה הגדיר "זיפת, חרא". כשלבב אומר "שפתם" הדבר מתפרש כשפת נהגי צה"ל, אך הוא אינו מתכוון לכך. מה שהוא מתכוון לומר אבל אינו יכול לומר במפורש, בשל חוקי התקינות הפוליטית הוא "שפת המזרחים". הוא חושף את כוונתו זו מבלי משים בהגדרה שכתב למילה "מתפלסף": "מדבר עברית של אשכנזים".
על פי עדות זו, נראה ש"באסה" לא אומצה מערבית ב1980. היא אומצה בעברית הסטנדרטית מן העגה העברית של ילדי העולים ממדינות ערב. ההורים דוברי הערבית הביאו את "באסה" איתם כשעלו לארץ בימי מלחמת העצמאות, וילדיהם אימצו אותה יחד עם מילים ערביות אחרות ששמעו בבית. מאוחר יותר, כשהתגייסו לצה"ל, המילה אומצה על ידי חבריהם והתגלגלה ברחבי החברה הישראלית.
החלק המעניין ביותר בסיפור הזה הוא מה שקרה כאשר ערביי ישראל התוודעו ל"באסה" העברית. מכיוון שידעו שמדובר במילה ערבית אבל לא הכירו אותה, הם הניחו שהמילה שחבריהם היהודים השתמשו בה היא גרסה משובשת של "בעצה", למרות שמשמעויות המילים לא היו זהות. "בעצה" הערבית היתה גסה והורתה על השפלה מכוונת, ואילו "באסה" העברית הורתה על שפלות רוח כללית, ללא משמעות גסה. אט־אט, בעשורים האחרונים, החלה "בעצה" הפלסטינית בהשפעת "באסה" העברית לשמש פחות ופחות במשמעותה המקורית, ויותר ויותר במשמעות של "באסה" העברית, עד שאפשר לומר שהמילה שינתה את משמעותה. אם כן, לא אנחנו אימצנו את "באסה" מהפלסטינים, אלא הם אימצו אותה מאיתנו.
שיהיה המון בהצחלה ושנצטרך רק לברך בערבית ובעברית כאחד.
ואם תרצו ללמוד ערבית מדוברת בחינם וברמה גבוהה מאוד אני ממליץ בחום על אתר "מדרסה" () באלנג'ח (בהצלחה !)
ד"ר שניצל:
את התשובה שלך פתחת ב"את צודקת לגמרי", אבל מסתבר, לפי התשובה שלך (ושלי), שהיא דווקא טועה.
אני אתמצת את תשובתך (תקן אותי אם אני טועה):
(1) מלת הסלנג הישראלית "באסה" באה מהשורש בא"ס בערבית ספרותית, שמשמעותו "צער, אומללות, מסכנות, אסון, ...".
(2) לערביי ישראל היה נדמה שמלת הסלנג הזו באה מהשורש בע"צ, שמשמעותו גסה. אבל הם טועים.
לסיכום:
אנונימית, את צריכה להסביר למורה שלך שהיא לא צריכה "להתנצל" בפני הערבים בכיתה על השימוש במלה. זו מלה יפה, שאפילו אללה ראה לנכון להשתמש בה בקוראן שהוריד למוחמד, והקוראן, כידוע לכל מוסלמי, היא היצירה הספרותית המושלמת ביותר!
את התשובה שלך פתחת ב"את צודקת לגמרי", אבל מסתבר, לפי התשובה שלך (ושלי), שהיא דווקא טועה.
אני אתמצת את תשובתך (תקן אותי אם אני טועה):
(1) מלת הסלנג הישראלית "באסה" באה מהשורש בא"ס בערבית ספרותית, שמשמעותו "צער, אומללות, מסכנות, אסון, ...".
(2) לערביי ישראל היה נדמה שמלת הסלנג הזו באה מהשורש בע"צ, שמשמעותו גסה. אבל הם טועים.
לסיכום:
אנונימית, את צריכה להסביר למורה שלך שהיא לא צריכה "להתנצל" בפני הערבים בכיתה על השימוש במלה. זו מלה יפה, שאפילו אללה ראה לנכון להשתמש בה בקוראן שהוריד למוחמד, והקוראן, כידוע לכל מוסלמי, היא היצירה הספרותית המושלמת ביותר!
יש הבדל בין
"באסה"
"לבעצה" כתבתי את זה בערבית, אבל לצערי האתר לא תומך בשפה ...
ההבדל הוא שהאות צ' בערבית נהגת כאות גרונית. לעומת ס' שהיא נהגת בצורה רגילה כמו בעברית וזה משנה מאוד את המילים.
עוד דוגמא למשהו דומה בהגיה : לצורך העניין אם חבר יבוא וישאל אותי "כיף חאלק" עם ח נקייה אני אבין שהוא שואל לשלומי.
ואם הוא ישאל אותי כיף ח'אלק עם ח' מלוכלכת, אני אבין מיד שאו שהוא לא באמת יודע לדבר ערבית ורצה לשאול לשלומי או שהוא באמת התכוון לשאול לשלום הדוד שלי מצד האם.
כי כיף זה אומר "איך" וחאלק עם ח נקייה זה אומר "המצב שלך"
ח'אלק עם ח' מלוכלכת לעומת זאת, זה אומר "דוד שלך מצד האם" לכן חשוב מאוד להקפיד על אלו כדי שנקבל הבנה נכונה במקרים כמו "באסה" לבעצה".
"באסה"
"לבעצה" כתבתי את זה בערבית, אבל לצערי האתר לא תומך בשפה ...
ההבדל הוא שהאות צ' בערבית נהגת כאות גרונית. לעומת ס' שהיא נהגת בצורה רגילה כמו בעברית וזה משנה מאוד את המילים.
עוד דוגמא למשהו דומה בהגיה : לצורך העניין אם חבר יבוא וישאל אותי "כיף חאלק" עם ח נקייה אני אבין שהוא שואל לשלומי.
ואם הוא ישאל אותי כיף ח'אלק עם ח' מלוכלכת, אני אבין מיד שאו שהוא לא באמת יודע לדבר ערבית ורצה לשאול לשלומי או שהוא באמת התכוון לשאול לשלום הדוד שלי מצד האם.
כי כיף זה אומר "איך" וחאלק עם ח נקייה זה אומר "המצב שלך"
ח'אלק עם ח' מלוכלכת לעומת זאת, זה אומר "דוד שלך מצד האם" לכן חשוב מאוד להקפיד על אלו כדי שנקבל הבנה נכונה במקרים כמו "באסה" לבעצה".
באותו הנושא: