אני הגעתי היום למסקנה שאני חסרת תועלת, חסרת כשרון וחסרת תחביבים. נו טוב

היום הלכתי להופעה של חברה שלי, שהיא רקדנית מדהימה בסטודיו מקצועי וזה. וזה פשוט גרם לי להרגיש חרא עם עצמי. אין לי תחביבים או כשרונות. אני לא יודעת לנגן, לשיר, לרקוד, לא טובה כל כך בלימודים... שלא נדבר על ספורט אפילו. אני אפילו לא יכולה לאמר שהתחביב שלי זה לצאת עם חברות כי החברות הללו בקושי שמות עליי, מתעלמות ממני ומנצלות אותי. בנים לא שמים עליי בכלל, כנראה קשור לזה שאני דיי גבוהה ומכוערת וכל הגוף שלי בפרופורציות מוזרות. אנשים בכללי לא שמים עליי. אני פשוט חסרת תועלת. ואתם יודעים, זה כואב להסתכל סביבך ולראות את האנשים התוססים הללו מספרים על הכשרונות שלהם, איך הם נצחו בתחרות ואיך הם לא יכולים היום, יש להם חזרות. ושיש לך חברה ש20 אנשים מוכנים לסגוד לה ולהבטיח לנ את החיים שלהם, ואת עומדת שם, בלתי נראית, זה מתחיל לחלחל לך שאת אדם לא משמעותי, לא תורמת לאף אחד ולאף אחד חא איכפת. אני לא יודעת לאן אני חותרת אפילו. סליחה שבזבזתי לכם ככ הרבה זמן.