מה הייתם מעדיפים? להיות עם אהבת חייכם מגיל 14 או להתנסות בזוגיות גם עם אחרים?

אופציה ראשונה למה פספוס מה פתאום אם זאת באמת אהבה אמיתית אז לא מרגישים פספוס

להתנסות בזוגיות.
אני רוצה להרגיש כאילו ניצלתי את החיים, חלק מזה זה לעשות טעויות ולפגוש אנשים.

אם הייתי מוצאת את אהבת חיי בגיל 14 לא הייתי מרגישה פספוס, כי מצאתי את אהבת חיי...

ומה אם האהבה הראשונה שלי הייתה רק בגיל 21 וחצי? וגם איתה זה לא הסתדר...

בכל אופן, אני איש של אהבה אחת, אין לי שום צורך או רצון לחפש דברים אחרים כשיש לי את שלי ביד. אז בתיאוריה ברור שאני מעדיף אהבה אחת מגיל 14 או מכל גיל אחר, ולתמיד...

זו בחירה מאוד קשה.
זה נשמע מרגש להיות עם האהבה הראשונה, מכירים כל כך הרבה זמן ולהיות ביחד מתקופות כל כך צעירות עד סוף החיים, מכירים כל כך טוב!
מה רע? אם נשארים ביחד סימן שזה זה, ואם זה זה למה שארגיש פיספוס, ההיפך, הרווחתי באהבה אמיתית!
אבל אם לא הולך, לא אתנגד להתנסות.

אהבה אמתית מגיל 14

1

1

שמחה שלא פגשתי את "אהבת חיי" בגיל 14 למה הייתי קרינג' מהלך מדוכדך, עדיף בגיל 20+, אז אגיד להתנסות למרות שמוזר לי.

אופציה ראשונה , מאותה הסיבה של כמה תגובות לפני של חריף אש

להתנסות כי אני ארגיש פספוס שהייתי עם מישהו אחד כל החיים