17 תשובות
אם היא לא רוצה, אז לא. אין מה לעשות. אבל יש גם הרבה דרכים לשמור על קשר עם חברתך, כמו סקייפ, אימייל, אייסיקיו.
שלום לך !
אל תשכנעי את אימך לעבור לחו"ל תישארי בארץ גם עם לא טוב לך ( תפתרי את בעיותייך ) ותשמרי איתה על קשר בפייסבוק, טלפון, מסנג'ר, אייסיקיו, סקייפ ועוד.
אל תשכנעי את אימך לעבור לחו"ל תישארי בארץ גם עם לא טוב לך ( תפתרי את בעיותייך ) ותשמרי איתה על קשר בפייסבוק, טלפון, מסנג'ר, אייסיקיו, סקייפ ועוד.
שואל השאלה:
תשמעו ממש לא טוב לי כאן המחירים גבוהיים אין דירות מתעללים בי בבית ספר ועוד דברים..
תשמעו ממש לא טוב לי כאן המחירים גבוהיים אין דירות מתעללים בי בבית ספר ועוד דברים..
אנונימי
אם לא טוב לא בבית ספרך. תעברי בי"הס. שכונה.. עיר.. לא חייב לעזור את הארץ..
שואל השאלה:
עזבו את לא עןזרים לי..
עזבו את לא עןזרים לי..
אנונימי
כמו שכבר ענו לך, לפני שאת כ"כ רוצה לעבור ולשכנע את אימך, נסי לפתור את הבעיות שלך כאן, בסביבה שבה את חייה ונמצאת
אם לא טוב לך בביה"ס דברי על כך, נסי לפתור את הבעיות בביה"ס - להתחבר לעוד ילדים או לעבור לביה"ס אחר.
לעבור לחו"ל זה החלטה מאוד רצינית. את יכולה להחליט החלטות כאלה ולעשות "כרצונך" כשתיהיי חוקית, כלומר בת 18.
את גם צריכה להתחשב בעובדה שנכון, אולי יהיה לך יותר טוב שם כשתעברי לגור בחו"ל היכן שנמאצת חברתך, אבל מה לגבי הורייך? האם גם להם יהיה יותר טוב לגור בסביבה הזו?
אל תשכחי שהם עובדים ואולי מבחינת העבודה או המרחק יהיה להם קשה,
וגם אל תשכחי שמדובר בכסף, זה לחסוך כסף, (הרבה כסף) לכרטיסי טיסה, ודרכון, וחיפוש עבודה שם (שזה נורא קשה! ולא בטוח גם שהורייך ימצאו שם עבודה או מקור פרנסה ראוי, ואז מה תעשו בלי כסף? בלי פרנסה? ועוד במדינה אחרת?) וזה גם לחפש דירה שם ולקנות אותה או להשכיר אותה שזה עוד כסף.
וזה לא דבר שעושים על רגל אחת, וזה לא דבר פשוט
מעבר בית הוא מסובך לכשלעצמו, אז על אחת כמה וכמה מעבר למדינה אחרת. זה הרבה יותר מסובך ממה שניראה לך כרגע. עכשיו את חושבת על עצמך כביכול ועל כמה שיהיה לך טוב שמה, אבל את צריכה להבין שזה טיפה יותר מורכב,
זה לארוז חפצים, למכור את הבית הקיים, לחפש חדש שעונה על כל הציפיות והדרישות ולקנות את החדש, ועוד במדינה אחרת, בלי חברים, בלי עבודה, בלי ביה"ס, בלי משפחה מורחבת (כלומר סבא וסבתא ודודים וכו') פשוט להתחיל הכל לגמרי לבד, מאפס. ממש להתחיל הכל מההתחלה. ולמקום החדש להעביר לתוכו את כל החפצים והרהיטים ע"י בעלי מקצוע שגם זה הוצאה כספית
ולהתרגל לסביבה החדשה. מי מבטיח לך ששם יהיה לך יותר טוב? זה נורא קשה להתחיל הכל מאפס. אולי עכשיו את חושבת שיהיה לך שם טוב יותר, בגלל חברתך. אבל ייתכן והורייך לא.
זה מרחק שונה, זה שכנים אחרים, זה סביבה שונה, עבודה שונה, סבביבת חיים שונה, רמת חיים שונה, אוכלוסייה שונה, שפה שונה, נורמות שונות, הכל שונה. הכל אחר.
זה להירשם לביה"ס חדש ואולי הורייך לא בנויים לכל השינויים האלה כרגע
אני בטוחה שיש להם המון לחצים ודברים אחרים שמעסיקים אותם.
לא כל אחד יסכים לוותר על כ"כ הרבה דברים, זה לא סתם מעבר בית או מעבר לעיר אחרת,
זה מעבר למדינה אחרת. זה המון שינויים והמון ויתורים
אני מבינה אותך ואת הרצון העז שלך לעבור, מחברת ילדות מאוד קשה להפרד
היא חלק ממך וחלק מהחיים שלך ועברה איתך המון דברים וחוויות ובעצם כמעט את כל הילדות
ואולי גם היתה שם בשבילך גם בעצב וגם בשימחה וקשה לך להפרד ממנה
וזה באמת טיבעי וזה יפה מצידך שככה את מרגישה:)
אבל תנסי להבין גם את הוריייך ואל תכעסי עליהם, זה לא דבר פשוט לעבור סתם ככה לחו"ל יש בזה המון המון קשיים ומורכבות.
את יכולה לשמור איתה על קשר וזה שהיא עברה ממש לא אומר שאתן תפסיקו להיות חברות טובות, תדברי איתה כל יום - טלפון, מחשב לא חסר דרכים
המרחק לא יהיה מה שיפריד בניכן אני בטוחה! אם אתן חברות טובות ועוד מילדות הפרט השולי הזה לא יהיה מה שיעצור אותכן:-)
את עדיין תדברי איתה, תספרי לה דברים והיא לך.
ועוד מעט יש המון חופשים - פסח, שבועות, יש גם שבתות ואפילו חופש גדול עוד 3 חודשיים ואני בטוחה שהיא תבוא לבקר בארץ. תחשבי על הצד החיובי שבדבר, תנסי לחשוב שהרווחת מהמעבר שלה - יש לך את החברים שלך הנוכחיים שגרים בסביבה שלך, וכעת גם חברה בחו"ל שיכולה לספר לך על מה שקורה שם, אולי גם לקנות לך מתנה משם:), לשלוח לך מכתבים וכנ"ל את לה בדואר, שזה תמיד כיף לקבל מכתב בדואר. ואולי היא גם תכיר לך את החברים החדשים שלה ששם, וגם איתם את תוכלי לדבר. כלומר הכרת חברים חדשים ועכשיו אולי יהיו לך עוד חברים - והרבה חברים זה תמיד טוב :)
תסתכלי על הצד החיובי שבדבר ותנסי להנות ממש שיש לך כרגע ולא לחפש את הרע ואת השלילי כי ככה את לא תיהיי מרוצה אף פעם
תנסי גם לשכנע את הורייך בהדרגה, כל פעם תזרקי להם כמה מילים על הנושא
מעבר קורה בהדרגה ואת לא יכולה לקבוע כזה דבר ולגרום להם להסכים מהיום-להיום
אולי הם יסיכמו בהמשך לטוס לבקר שם.
אם לא טוב לך בביה"ס דברי על כך, נסי לפתור את הבעיות בביה"ס - להתחבר לעוד ילדים או לעבור לביה"ס אחר.
לעבור לחו"ל זה החלטה מאוד רצינית. את יכולה להחליט החלטות כאלה ולעשות "כרצונך" כשתיהיי חוקית, כלומר בת 18.
את גם צריכה להתחשב בעובדה שנכון, אולי יהיה לך יותר טוב שם כשתעברי לגור בחו"ל היכן שנמאצת חברתך, אבל מה לגבי הורייך? האם גם להם יהיה יותר טוב לגור בסביבה הזו?
אל תשכחי שהם עובדים ואולי מבחינת העבודה או המרחק יהיה להם קשה,
וגם אל תשכחי שמדובר בכסף, זה לחסוך כסף, (הרבה כסף) לכרטיסי טיסה, ודרכון, וחיפוש עבודה שם (שזה נורא קשה! ולא בטוח גם שהורייך ימצאו שם עבודה או מקור פרנסה ראוי, ואז מה תעשו בלי כסף? בלי פרנסה? ועוד במדינה אחרת?) וזה גם לחפש דירה שם ולקנות אותה או להשכיר אותה שזה עוד כסף.
וזה לא דבר שעושים על רגל אחת, וזה לא דבר פשוט
מעבר בית הוא מסובך לכשלעצמו, אז על אחת כמה וכמה מעבר למדינה אחרת. זה הרבה יותר מסובך ממה שניראה לך כרגע. עכשיו את חושבת על עצמך כביכול ועל כמה שיהיה לך טוב שמה, אבל את צריכה להבין שזה טיפה יותר מורכב,
זה לארוז חפצים, למכור את הבית הקיים, לחפש חדש שעונה על כל הציפיות והדרישות ולקנות את החדש, ועוד במדינה אחרת, בלי חברים, בלי עבודה, בלי ביה"ס, בלי משפחה מורחבת (כלומר סבא וסבתא ודודים וכו') פשוט להתחיל הכל לגמרי לבד, מאפס. ממש להתחיל הכל מההתחלה. ולמקום החדש להעביר לתוכו את כל החפצים והרהיטים ע"י בעלי מקצוע שגם זה הוצאה כספית
ולהתרגל לסביבה החדשה. מי מבטיח לך ששם יהיה לך יותר טוב? זה נורא קשה להתחיל הכל מאפס. אולי עכשיו את חושבת שיהיה לך שם טוב יותר, בגלל חברתך. אבל ייתכן והורייך לא.
זה מרחק שונה, זה שכנים אחרים, זה סביבה שונה, עבודה שונה, סבביבת חיים שונה, רמת חיים שונה, אוכלוסייה שונה, שפה שונה, נורמות שונות, הכל שונה. הכל אחר.
זה להירשם לביה"ס חדש ואולי הורייך לא בנויים לכל השינויים האלה כרגע
אני בטוחה שיש להם המון לחצים ודברים אחרים שמעסיקים אותם.
לא כל אחד יסכים לוותר על כ"כ הרבה דברים, זה לא סתם מעבר בית או מעבר לעיר אחרת,
זה מעבר למדינה אחרת. זה המון שינויים והמון ויתורים
אני מבינה אותך ואת הרצון העז שלך לעבור, מחברת ילדות מאוד קשה להפרד
היא חלק ממך וחלק מהחיים שלך ועברה איתך המון דברים וחוויות ובעצם כמעט את כל הילדות
ואולי גם היתה שם בשבילך גם בעצב וגם בשימחה וקשה לך להפרד ממנה
וזה באמת טיבעי וזה יפה מצידך שככה את מרגישה:)
אבל תנסי להבין גם את הוריייך ואל תכעסי עליהם, זה לא דבר פשוט לעבור סתם ככה לחו"ל יש בזה המון המון קשיים ומורכבות.
את יכולה לשמור איתה על קשר וזה שהיא עברה ממש לא אומר שאתן תפסיקו להיות חברות טובות, תדברי איתה כל יום - טלפון, מחשב לא חסר דרכים
המרחק לא יהיה מה שיפריד בניכן אני בטוחה! אם אתן חברות טובות ועוד מילדות הפרט השולי הזה לא יהיה מה שיעצור אותכן:-)
את עדיין תדברי איתה, תספרי לה דברים והיא לך.
ועוד מעט יש המון חופשים - פסח, שבועות, יש גם שבתות ואפילו חופש גדול עוד 3 חודשיים ואני בטוחה שהיא תבוא לבקר בארץ. תחשבי על הצד החיובי שבדבר, תנסי לחשוב שהרווחת מהמעבר שלה - יש לך את החברים שלך הנוכחיים שגרים בסביבה שלך, וכעת גם חברה בחו"ל שיכולה לספר לך על מה שקורה שם, אולי גם לקנות לך מתנה משם:), לשלוח לך מכתבים וכנ"ל את לה בדואר, שזה תמיד כיף לקבל מכתב בדואר. ואולי היא גם תכיר לך את החברים החדשים שלה ששם, וגם איתם את תוכלי לדבר. כלומר הכרת חברים חדשים ועכשיו אולי יהיו לך עוד חברים - והרבה חברים זה תמיד טוב :)
תסתכלי על הצד החיובי שבדבר ותנסי להנות ממש שיש לך כרגע ולא לחפש את הרע ואת השלילי כי ככה את לא תיהיי מרוצה אף פעם
תנסי גם לשכנע את הורייך בהדרגה, כל פעם תזרקי להם כמה מילים על הנושא
מעבר קורה בהדרגה ואת לא יכולה לקבוע כזה דבר ולגרום להם להסכים מהיום-להיום
אולי הם יסיכמו בהמשך לטוס לבקר שם.
מאמי, עם מתעללים בך בבית הספר את צריכה לומר את זה לאימך / להורייך שיטפלו בזה, ולמי שאמרה " תעברי בית ספר " זה לא יעזור, בכל בית ספר זה אותו דבר. תאמרי לאימך שתטפל בזה
תאמיני לי בהתחלה גם היה קשה, בת דודה שלי היינו כבר כמעט 14 שנים ביחד, עברנו בעקבותם לישראל. והם טסו לארה"ב בקיץ, באמת היה קשה מאוד, המשפחות שלנו שמרו על קשר בסקייפ, וגם תוך זמן גם אני לא עצובה, אני מתגעגעת אבל אין סיבה להיות עצובה.
ועם לא טוב לך פה, את יכולה לעבור בית ספר, או שנסי בעדינות לשכנע את אמא שלך לעבור לשם גם, אבל לא בבת אחת, פעם שם, פעם פה זרקי מילה. (:
ועם לא טוב לך פה, את יכולה לעבור בית ספר, או שנסי בעדינות לשכנע את אמא שלך לעבור לשם גם, אבל לא בבת אחת, פעם שם, פעם פה זרקי מילה. (:
אז ספרי לאימך את מצבך בבית הספר ואולי זה יעזור לה להשתכנע קצת
לזאת שרשמה את ההודעה הארוכה: אמא של חברה שלי סיפרה לי שאיפה שהם עברו אנשים עד גיל 40 יכולים לבחור כל עבודה וההורים שלי צעירים.. העבודה של אמא שלי זה לנקות זה נקרא עבודה? 300 משכורת. אבא שלי לא עובד וסיפרתי לאמא שלי שמתעללים בי היא אמרה למורה שלי והמורה שלי? כלו היא אמרה למנהלת וכלום.. וארבע כרטיסי טיסה לשם זה רק 1500 דולר שזה
7500 שח שאלתי את אמא שלי והיא אמרה ש1500 דולר זה לא יקר לה והרגע חברה שלי התקשרה אלי מהבית החדש שלה והיא אמרה שהארץ מאוד יפה אוויר טוב ולא מזוהם הבתים יפים ויש להם (לארץ ) שלום עם כל הארצות.
7500 שח שאלתי את אמא שלי והיא אמרה ש1500 דולר זה לא יקר לה והרגע חברה שלי התקשרה אלי מהבית החדש שלה והיא אמרה שהארץ מאוד יפה אוויר טוב ולא מזוהם הבתים יפים ויש להם (לארץ ) שלום עם כל הארצות.
ושחכתי להוסיף שחברה של אמא שלי ( האמא של חברה שלי) אמרה שעם נעבור לשם הם ימצאו לנו דירה ואנו נשלם את כסף הדירות שם לא יקרות בכלל הם אמרו ששלהם עלתה 900 דולר שזה גינה ענקית ג'אקוזי בריכה ושני קומות בכל קומה 5 חדרים זה זול מאוד יחסית לארץ שלנו !
שמי לוולי :-).
קודם כל, כל עבודה מכבדת את בעליה. וכן, גם אם זה 300 בחודש וגם אם זה מנקה!
אני בטוחה שאימך עובדת די קשה כדי להשיג את הכסף הזה, כדי שלך יהיה אוכל ומותרות - מחשב, טלפון וכו' - כן אלו לא דברים מובנים מאליו, ויש כאלה שגם את זה אין להם לצערנו.
כדאי שאת ואימך תקבעו פגישה אצל יועצת ביה"ס - יועצת תמיד תמיד עוזרת. וכדאי שתדברו איתה על הבעיה - לאף אחד אין זכות להתעלל בך! לא משנה אם זה פגיעה פיזית או מילולית.
בחיים אל תמיד מקבלים את מה שרוצים, ובחיים יש לכולם בעיות, אבל צריך להתמודד עם הבעיות האלה ולפתור אותם - ולא לקום ולברוח.
גם אם בסוף כן תעברו, לפני שעוזבים מקום מסוים כדאי לעזוב אותו בצורה שלמה ותקינה - ככה שאם יש לך בביה"ס בעיות תפתרי אותם. גם אם זה לדבר עם המורה בכל יום תעשי את זה.
שנית, את ממש מסונוורת מרוב הרצון שלך לעבור, ומרוב שאת כ"כ רוצה את זה.
אז לא, תיהיי בטוחה שגם שם יכולות לצוץ בעיות, תיהיי בטוחה שגם שם לא הכל מושלם. ובכלל, אין דבר כזה מושלם. שום דבר בחיים שלנו הוא לא מושלם, שום דבר בחיים שלנו לא בא בקלות. וכדי להשיג משהו צריך להתאמץ ובאמת לרצות אותו ולהאמין בזה.
כשאימך חוזרת מהעבודה, כשהיא לא עסוקה ולא עצבנית ואל כועסת, שהיא רגועה ויש לה פנאי תשבי איתה ותקחי אותה לשיחה, שיחה בנועם ובצורה יפה ורגועה
תשתפי את אימך ברצונות שלך ובמה שאת מרגישה, תאמרי לה כמה את מתגעגעת לחברתך, כמה קשה לך בלעדייה, כמה את ממש רוצה שתנסו לעשות הכל, ממש הכל כדי שתולכו באמת לעבור. גם אם דיברת איתה על זה בעבר תעשי את זה שוב, להזיק זה לא יזיק וזה יכול רק להועיל. אימך תראה שאת באמת רצינית לגבי הנושא ובאמת רוצה את זה
תספרי לה על הכסף ששם, על רמת החיים, על החווויות שחברתך מספרת, על זה שלא טוב לך כאן, וכו'. - ושוב, תעשי את זה אך ורק בצורה רגועה, מנומסת ויפה. אל תתחצפי, אל תתעצבני, אל תצעקי ואל תכעסי. תצפי לקבל גם את התשובה "לא". תבואי בגישה יפה ולא בגישה של טענות ודרישות - היא הרי לא חייבת לך כלום ובסופו של דבר זו החלטה שלה בלבד. ואם את תתמרדי או תריבי איתה - היא תכעס עליך יותר ולא תסכים. תתנהגי יפה, אולי אפילו תנסי להשיג איזושהי עבודה קטנה כמו בייביסיטר וכו' כדי לעזור להורייך. תראי נכונות וגישה טובה, אם הורייך ישמעו את הנושא הזה במשך תקופה מסוימת זה יוכיח להם שאת באמת רוצה את זה
וזה לא החלטה ריגעית אלא משהו שאת ממש רוצה.
נסי גם לשחוב עם עצמך האם זה באמת מה שאת רוצה? לעבור למדינה אחרת? עם שפה אחרת? ממש שיהיה לך אזרחות אחרת? שכל הילדות שלך תתקיים בחו"ל? להתחתן שם? ללדת ילדים? ללמוד בביה"ס חדש שם, ולהתרגל לשפה וכו'?
אולי מה שאת צריכה זה לסוע לשם זמנית, אולי את צריכה להשאר בארץ אך בעיר אחרת? במקום חדש עם חברים חדישם, סביבה חדשה, בה"ס חדש, אך עדיין בארץ שלך.
דברי עם הורייך על זה בכל יום, כל יום תזכירי את הנושא - כשיעבור חודש כאשר את מדברת על הנושא הם יראו שאת באמת רצינית לגבי הנושא ויעשו הכל כדי לאפשר לך זאת.
עזרי להם בכל דרך, מבחינה כספית ומבחינה ריגשית - חום ואהבה. תתנהגי יפה, תעזרי בעבודות הבית, תלמדי טוב, ככל שתדברי איתם על הנושא הרבה הם יראו עד כמה את רצינית לגבי הנושא - ושוב תדברי יפה ובנימוס, בגישה שאת באה להתייעץ איתם ולשתף אותם בהרגשות שלך, ואל בגישה של טענות וגישות כי הם באמת לא חייבים לך שום דבר. בהצלחה!:-)
קודם כל, כל עבודה מכבדת את בעליה. וכן, גם אם זה 300 בחודש וגם אם זה מנקה!
אני בטוחה שאימך עובדת די קשה כדי להשיג את הכסף הזה, כדי שלך יהיה אוכל ומותרות - מחשב, טלפון וכו' - כן אלו לא דברים מובנים מאליו, ויש כאלה שגם את זה אין להם לצערנו.
כדאי שאת ואימך תקבעו פגישה אצל יועצת ביה"ס - יועצת תמיד תמיד עוזרת. וכדאי שתדברו איתה על הבעיה - לאף אחד אין זכות להתעלל בך! לא משנה אם זה פגיעה פיזית או מילולית.
בחיים אל תמיד מקבלים את מה שרוצים, ובחיים יש לכולם בעיות, אבל צריך להתמודד עם הבעיות האלה ולפתור אותם - ולא לקום ולברוח.
גם אם בסוף כן תעברו, לפני שעוזבים מקום מסוים כדאי לעזוב אותו בצורה שלמה ותקינה - ככה שאם יש לך בביה"ס בעיות תפתרי אותם. גם אם זה לדבר עם המורה בכל יום תעשי את זה.
שנית, את ממש מסונוורת מרוב הרצון שלך לעבור, ומרוב שאת כ"כ רוצה את זה.
אז לא, תיהיי בטוחה שגם שם יכולות לצוץ בעיות, תיהיי בטוחה שגם שם לא הכל מושלם. ובכלל, אין דבר כזה מושלם. שום דבר בחיים שלנו הוא לא מושלם, שום דבר בחיים שלנו לא בא בקלות. וכדי להשיג משהו צריך להתאמץ ובאמת לרצות אותו ולהאמין בזה.
כשאימך חוזרת מהעבודה, כשהיא לא עסוקה ולא עצבנית ואל כועסת, שהיא רגועה ויש לה פנאי תשבי איתה ותקחי אותה לשיחה, שיחה בנועם ובצורה יפה ורגועה
תשתפי את אימך ברצונות שלך ובמה שאת מרגישה, תאמרי לה כמה את מתגעגעת לחברתך, כמה קשה לך בלעדייה, כמה את ממש רוצה שתנסו לעשות הכל, ממש הכל כדי שתולכו באמת לעבור. גם אם דיברת איתה על זה בעבר תעשי את זה שוב, להזיק זה לא יזיק וזה יכול רק להועיל. אימך תראה שאת באמת רצינית לגבי הנושא ובאמת רוצה את זה
תספרי לה על הכסף ששם, על רמת החיים, על החווויות שחברתך מספרת, על זה שלא טוב לך כאן, וכו'. - ושוב, תעשי את זה אך ורק בצורה רגועה, מנומסת ויפה. אל תתחצפי, אל תתעצבני, אל תצעקי ואל תכעסי. תצפי לקבל גם את התשובה "לא". תבואי בגישה יפה ולא בגישה של טענות ודרישות - היא הרי לא חייבת לך כלום ובסופו של דבר זו החלטה שלה בלבד. ואם את תתמרדי או תריבי איתה - היא תכעס עליך יותר ולא תסכים. תתנהגי יפה, אולי אפילו תנסי להשיג איזושהי עבודה קטנה כמו בייביסיטר וכו' כדי לעזור להורייך. תראי נכונות וגישה טובה, אם הורייך ישמעו את הנושא הזה במשך תקופה מסוימת זה יוכיח להם שאת באמת רוצה את זה
וזה לא החלטה ריגעית אלא משהו שאת ממש רוצה.
נסי גם לשחוב עם עצמך האם זה באמת מה שאת רוצה? לעבור למדינה אחרת? עם שפה אחרת? ממש שיהיה לך אזרחות אחרת? שכל הילדות שלך תתקיים בחו"ל? להתחתן שם? ללדת ילדים? ללמוד בביה"ס חדש שם, ולהתרגל לשפה וכו'?
אולי מה שאת צריכה זה לסוע לשם זמנית, אולי את צריכה להשאר בארץ אך בעיר אחרת? במקום חדש עם חברים חדישם, סביבה חדשה, בה"ס חדש, אך עדיין בארץ שלך.
דברי עם הורייך על זה בכל יום, כל יום תזכירי את הנושא - כשיעבור חודש כאשר את מדברת על הנושא הם יראו שאת באמת רצינית לגבי הנושא ויעשו הכל כדי לאפשר לך זאת.
עזרי להם בכל דרך, מבחינה כספית ומבחינה ריגשית - חום ואהבה. תתנהגי יפה, תעזרי בעבודות הבית, תלמדי טוב, ככל שתדברי איתם על הנושא הרבה הם יראו עד כמה את רצינית לגבי הנושא - ושוב תדברי יפה ובנימוס, בגישה שאת באה להתייעץ איתם ולשתף אותם בהרגשות שלך, ואל בגישה של טענות וגישות כי הם באמת לא חייבים לך שום דבר. בהצלחה!:-)
את יכולה להגיד לאמא שלך לנסוע לבקר אותה לשבוע שבועים ולחזור.. אבל לעבור לגור שם? זה לא אשמת ההורים שלך שהיא עזבה. תנסי למצוא חברה חדשה ועדיין לשמור איתה קשר ! :)
מקווה שעזרתי
מקווה שעזרתי
להפך מאמי ! אם את אומרת שהורים שלך לא מרוויחים הרבה כסף אז איך את מצפה שהם יוציאו את כל ההוצאות האלה? וחוץ מזה, את תצטרכי להתחיל ללמוד אנגלית. את תצטרכי להתרגל לחברה שונה! לארץ אחרת! זה לא פשוט כמו שזה נראה! ואני ממש מזדהה עם הורים שלך. דווקא בגלל שמאד קשה להם כספית את אמורה להבין אותם! ו7500 דולר זה מאד יקר זה בערך 25,000 שקל. וזה לא רק הטיסה שמשלמים עליה, זה הדירה. זה הכל!
וחוץ מזה, מאד מאד מאד קשה למצוא עבודה! אני בטוחה שאם תעברו לארה"ב הורים שלך יחפשו עבודה שם, אבל מה תעשו עד אז? מי יממן אותכם? תנסי לחשוב על כל הדברים האלה.
וחוץ מזה, מאד מאד מאד קשה למצוא עבודה! אני בטוחה שאם תעברו לארה"ב הורים שלך יחפשו עבודה שם, אבל מה תעשו עד אז? מי יממן אותכם? תנסי לחשוב על כל הדברים האלה.
300 ש"ח משכורת זה לא סביר. לא לחודש.
אל תאמיני להבטחות שהכל בחו"ל בסדר, יש עבודה לכל מי שרוצה והכל נהדר. אני יכול להגיד לך שבארה"ב המערכת הרפואית יקרה מאד ונותנת מעט, שלנו טובה הרבה יותר. האוכל יקר, יש המון בעיות. גם באירופה. מקום מושלם? תשכחי מזה.
יש המון דרכים לשמור על קשר ואם ההכנסה שלכם נמוכה יש ביטוח לאומי וגורמים אחרים שיעזרו.
ואם מציקים לך בבי"ס תפני להנהלה או תעברי למקום אחר.
אל תאמיני להבטחות שהכל בחו"ל בסדר, יש עבודה לכל מי שרוצה והכל נהדר. אני יכול להגיד לך שבארה"ב המערכת הרפואית יקרה מאד ונותנת מעט, שלנו טובה הרבה יותר. האוכל יקר, יש המון בעיות. גם באירופה. מקום מושלם? תשכחי מזה.
יש המון דרכים לשמור על קשר ואם ההכנסה שלכם נמוכה יש ביטוח לאומי וגורמים אחרים שיעזרו.
ואם מציקים לך בבי"ס תפני להנהלה או תעברי למקום אחר.
רק שתדעי שאם את תעברי לחו''ל חברייך היחידים יהיו ישראל, ממש כמו פה, אם ביכלל יהיו שם ישראלים(תלוי על איזה מדינה מדובר כי אם נניח ארה''ב או בריטניה דווקא יש סיכוי שיהיו שם הרבה ישראלים..) דבר שני לקחת את הבעיה למקום אחר זה לא פיתרון, אני בטוחה שאם תנסי לפתור את הבעיה ממש לא תירצי לעבור, תיפני לגורם אחראי שיעזור לך.. וגם זכותה של אמך לירצות לא לעבור לחו''ל, אם טוב לה פה, למה לה לעבור? כשאת תיגדלי, את תחליטי היכן לחיות לעצמך, ואת לא תכריחי אף אחד לעבור למדינה שאת רוצה, רק כי את מיתגעגעת למישהו שחי שמה.. תאמיני לי שאם תיתאמצי את תימצאי חברות אחרות, אבל את תקועה בעבר, שהוא החברה שלך, תחשבי על העתיד ותנסי לירכוש חברים אחרים, את יכולה לישמור על קשר עם חברתך דרך קשר טלפוני, תוכנת מסרים(אייסיקיו, מסנג'ר, סקייפ וכ'ו..) או דרך רשת חברתית..
שרי
אני יודעת שכבר די מאוחר, אבל עדיין. יש לי בעיה דומה. אף פעם לא היה לי טוב בארץ (לא נולדתי כאן) ואני רוצה לעבור.. ואם זה עדיין רלוונטי, אז תנסי להסביר לה את כל הסיבות למה כדי לעבור... (כמו שהכל כאן יקר, לא מרוויחים כאן הרבה כסף, מערכת החינוך זבל, ועוד.) ואל תגידי לה שזה קשור לחברה שלך, כי אז היא תחשוב שזה רק בגלל זה (כמו שרוב האנשים כאן חשבו)... בהצלחה (: