הגיוני שנמאס לי ששואלים אותי לגבי חברים או מנסים לעזור לי לחפש חברים כאילו להיות לבד זה הדבר הכי גרוע בעולם?

כאילו יש לי את הסיבות שלי, יש לי סיבה ללמה אני לא רוצה או מחפשת חברים חדשים. נמאס לי שכל הזמן מראים רחמים כלפי ונותנים לי טיפים ומשווים אותי לילדות אחרות במשפחה אצלי. אז אני לא נולדתי להיות אדם חברותי כמו אנשים אחרים, אז אני לא בנאדם שאוהב להיות בסביבת אנשים ומעדיפה להיות לבד. אז אני לא עוקבת אחרי החוקים של הסביבה ואני הולכת נגד הזרם. דיי כבר לא כולם צריכים אנשים סביבם!!