8 תשובות
אני לא בטוחה שלסמוך על אנשים מהאינטרנט זה כל כך חכם.. כי כמו שאת אומרת הם נעלמים מתישהו
אנונימית
שואל השאלה:
כשאדם במצב כל כך קשה, הוא פנוי לשמוע כל הצעה ולשקול.. ולצערי גם הסביבה הקרוב יכול להעלם ואני חיה בסביבה כזאת, ככה שאין הבדל בין אנשים מהאינטרנט לסביבה הקרובה..מחוץ למדיה..
כשאדם במצב כל כך קשה, הוא פנוי לשמוע כל הצעה ולשקול.. ולצערי גם הסביבה הקרוב יכול להעלם ואני חיה בסביבה כזאת, ככה שאין הבדל בין אנשים מהאינטרנט לסביבה הקרובה..מחוץ למדיה..
אנונימית
שואל השאלה:
לצערי אין לי על מי לסמוך גם הקרובים לי עושים את זה ונטשו אותי.. המשפחה היא זו שגרמה לי לזה
לצערי אין לי על מי לסמוך גם הקרובים לי עושים את זה ונטשו אותי.. המשפחה היא זו שגרמה לי לזה
אנונימית
תראי, יש משהו בדברייך ועם זאת בל נא נשכח שאנחנו חיים במדינה שהצרות מרובות , החיים נהיו מורכבים יותר ככל שיוקר המחיה עלה, ההוצאות מרובות וההכנסות נשארות נמוכות. לצעירים יותר שאין להם דאגות כלכליות אז יש את ההתמדדויות עם סיטואציות שהם חווים פעם ראשונה, והמשברים בגיל ההתבגרות וכו' וכו', בקיצור כל אחד סוחב משהו.
אז קורה שאנשים באמת רוצים לעזור, ואם הם אפילו נותנים טלפון אז כנראה שהם באמת מתכוונים לזה אבל.. פתאום הם חווים משהו בחיים שלהם, פתאום הם אלה שצריכים שיקשיבו להם ואין להם כח לשמוע צרות של אחרים ועכשיו בעצם יש שני צדדים שחווים משבר ושצריכים אוזן קשבת ונוצר המבוי סתום אז נעלמים.
לכן כפי שנאמר מעליי אין ברירה אלא לפנות לגורם מטפל מקצועי כאשר לא מדובר בקונפליקט זמני/התייעצות אלא במצב שנמשך.
אני למשל פעם הייתי ככה, הייתי שומרת על קשר עם בנות שהיו במשבר ותומכת בהן כי היו לי את הכוחות ו"הצרות" היחידות שהיו לי באותו זמן היו עם בנים..שזה שטויות. עם השנים דברים השתנו, פתאום גם אני מוצאת את עצמי מתמודדת עם שלל דברים בחיים ולכן מסתפקת בלייעץ פה בתשובות וזהו.
היום אגב ממש לא חייבים לפנות לפסיכולוג ולהתחייב למפגשים שבועיים לטווח ארוך. באם מדובר במשבר של אמצע החיים בלבד ואין הפרעה מסוימת אפשר לפנות לקאוצ'ר שמטרתו לתמוך ולכוון, זה עובד כמו פסיכולוג פחות או יותר בעצם. בהתחלה שווה ללכת פעם בשבוע ואחרי זה רק כשמרגישים צורך, בהמשך אפשר אפילו להחליט שמצמצמים כמות הפגישות אבל הוא מבטיח להיות זמין בטלפון. כלומר את יודעת שיש לך מישהו שתמיד יהיה שם כשאת צריכה.
הנפש שלנו בדיוק כמו הגוף- אם לא מטפלים בה, "הדלקת" לא חולפת מעצמה ואף עלולה להחמיר. שווה להשקיע בדיוק כמושמשקיעים בגוף.
היום אין אחד שלא מתמודד עם משהו, מי יותר מי פחות. וכולם רוצים שרק יקשיבו להם.
אז קורה שאנשים באמת רוצים לעזור, ואם הם אפילו נותנים טלפון אז כנראה שהם באמת מתכוונים לזה אבל.. פתאום הם חווים משהו בחיים שלהם, פתאום הם אלה שצריכים שיקשיבו להם ואין להם כח לשמוע צרות של אחרים ועכשיו בעצם יש שני צדדים שחווים משבר ושצריכים אוזן קשבת ונוצר המבוי סתום אז נעלמים.
לכן כפי שנאמר מעליי אין ברירה אלא לפנות לגורם מטפל מקצועי כאשר לא מדובר בקונפליקט זמני/התייעצות אלא במצב שנמשך.
אני למשל פעם הייתי ככה, הייתי שומרת על קשר עם בנות שהיו במשבר ותומכת בהן כי היו לי את הכוחות ו"הצרות" היחידות שהיו לי באותו זמן היו עם בנים..שזה שטויות. עם השנים דברים השתנו, פתאום גם אני מוצאת את עצמי מתמודדת עם שלל דברים בחיים ולכן מסתפקת בלייעץ פה בתשובות וזהו.
היום אגב ממש לא חייבים לפנות לפסיכולוג ולהתחייב למפגשים שבועיים לטווח ארוך. באם מדובר במשבר של אמצע החיים בלבד ואין הפרעה מסוימת אפשר לפנות לקאוצ'ר שמטרתו לתמוך ולכוון, זה עובד כמו פסיכולוג פחות או יותר בעצם. בהתחלה שווה ללכת פעם בשבוע ואחרי זה רק כשמרגישים צורך, בהמשך אפשר אפילו להחליט שמצמצמים כמות הפגישות אבל הוא מבטיח להיות זמין בטלפון. כלומר את יודעת שיש לך מישהו שתמיד יהיה שם כשאת צריכה.
הנפש שלנו בדיוק כמו הגוף- אם לא מטפלים בה, "הדלקת" לא חולפת מעצמה ואף עלולה להחמיר. שווה להשקיע בדיוק כמושמשקיעים בגוף.
היום אין אחד שלא מתמודד עם משהו, מי יותר מי פחות. וכולם רוצים שרק יקשיבו להם.
שואל השאלה:
לצערי זה קורה גם עם אנשי מקצוע.. שילמתי למטפלת אחת 500 שקל 2 מפגשים בקושי מפגש הכרות וחיפשה דרך להתעלם.. הבאתי לפפני מספר חודשים מטפלתץ שילמתי לה 600 שקל וכל פעם מורחת את הזמןו ומתעלמת ממה שחשוב
לצערי זה קורה גם עם אנשי מקצוע.. שילמתי למטפלת אחת 500 שקל 2 מפגשים בקושי מפגש הכרות וחיפשה דרך להתעלם.. הבאתי לפפני מספר חודשים מטפלתץ שילמתי לה 600 שקל וכל פעם מורחת את הזמןו ומתעלמת ממה שחשוב
אנונימית
שואל השאלה:
ואם לא יכולים או לא בטוחים אז מודיעים-מתנצלים או שמראש אומרים לא בטוח.. ותתפלאי היה מישהו שטוען שהוא קאוצר וכל פעם היה קובע ונעלם.. הוא עצמו עם בעיות נפשיות וכל פעם נכנס למשבר וטוען שהוא קאוצ'ר.. אז אם אתה יודע שיש לך בעיות בעצמך, אל תעבוד בזה- לא הגיווני שמטפל יאמר אני איש מקצוע ויקבע איתך ואז פתאום ייעלם ויחסום וכל פעם יאמר היה לי משבר נפשי .. זה אבסורדי.. אם אתה לא יציב נפשי, זה לא התחום שלך..
ואם לא יכולים או לא בטוחים אז מודיעים-מתנצלים או שמראש אומרים לא בטוח.. ותתפלאי היה מישהו שטוען שהוא קאוצר וכל פעם היה קובע ונעלם.. הוא עצמו עם בעיות נפשיות וכל פעם נכנס למשבר וטוען שהוא קאוצ'ר.. אז אם אתה יודע שיש לך בעיות בעצמך, אל תעבוד בזה- לא הגיווני שמטפל יאמר אני איש מקצוע ויקבע איתך ואז פתאום ייעלם ויחסום וכל פעם יאמר היה לי משבר נפשי .. זה אבסורדי.. אם אתה לא יציב נפשי, זה לא התחום שלך..
אנונימית
כנראה שנפלת על חאפרית או שפירשת אותה לא נכון, לעתים הם ישמעו כביכול תוקפניים או לא ייחסו חשיבות לדבר מסוים כפי שאת מייחסת לו מתוך מטרה מסוימת אך אין דבר כזה שפסיכולוג לא יבצע את עבודתו שלשמה הוא עובד כפסיכולוג.
שואל השאלה:
יש כאלו שרוצים רק כסף..
יש כאלו שרוצים רק כסף..
אנונימית