איך הייתה האהבה הראשונה שלכם?

לא הרגשתי כלום וסיימתי את זה מהר .

כואבת

ח ר א , נפגעתי מאוד בסופו של דבר

שואל השאלה:
למה כואבת?
אתם יכולים לפרט קצת יותר?

חח זה היה ביסודי ,ידיד ממש טוב שלי
אמ הוא גילה שהייתי מאוהבת בו ואז הוא בא ושאל אותי את זה והכחשתי ואז עליתי לחטיבה אחרת ממנו ולא שמרנו על קשר

כיתה ו
ראיתי אותו במעבר במסדרון ונדלקתי עליו חחח
הרגשתי מוזר פרפרים בבטן וכאלה
איך היא נגמרה? לא יודעת כל פעם שאני רואה אותו שוב פעם יש לי עליו קראש

ההתחלה הייתה מדהימה
הרגשתי במהלכה שאני נלקחת כמובן מאליו
נגמר בכך שנפרדתי ממנו

וואו. בהתחלה התכחשתי והרגשתי די רע אחר-כך הבנתי שיש משהו ופשוט הרגשתי כל-כך טוב. אי אפשר לתאר את הדבר המדהים הזה ואחר כך נשבר לי הלב. התרסק לרסיסים. נשבר הלב ואיתו עוד הרבה הרבה דברים...אהבה זה דבר נפלא אבל כואב בצורה לא יאמנת

עדיף שנשכח

התחילה בכיתה ב כשהכרנו והיינו החברים הכי טובים
בכיתה ז החלטנו לקחת את זה צעד ולהיות ביחד
זה נגמר בכיתה יא ונפרדנו כידידים כי פשוט לא הלך

סבירה היינו זוג הוא היה גדול מימני בשנתיים הייתי בת 14 פשוט הוא ביקש דברים שלא הרגשתי מוכנה להם אז נפרדתי ממנו בהרגשה שהוא לא אהב אותי

הייתי כיתה ח והתחלנו לדבר בבית ספר והתחלתי לחבב אותו וזה התחיל להרגיש אפילו יותר מקראש כי תמיד חשבתי עליו וזה היה אפילו על גבול האובססיה
וידיד שלי אמר לו בשמי שאני מחבבת אותו כי לא היה לי אומץ בכלל והיינו בקטע חודשיים אבל הוא די לא שם עליי
והוא בחר להיפרד ממני דרך ריב . לא היב משהו.. נגמר רע

סיוט.
דבר ראשון היא הייתה חד צדדית כי היא הטרו, וממש הכחשתי כי זה היה בתקופה שרק הבנתי שאני אוהבת נשים והכל בא לי ביחד, זה היה ככה במשך שלוש שנים מלא אכזבות ונשבר לי כל כך הרבה פעמים מאותה אחת וזה נגמר בזה שהיא השתנתה בהכל.. התחילה לעשן לשתות ולעשות מלא שטויות, הפכה למושפעת ורדפה אחרי בנות מטומטמות, למזלי היום אנחנו כבר לא בקשר.

כיתה ה ' הייתי ילדה ממש חננה והתאהבתי בילד החדש שהגיע ועשיתי בשבילו שיעורי בית והעתקתי בשבילו מהלוח יאז מלכת הכיתה רצתה לעשות לי רע כי אמרתי לה שאני לא מתכוונת לעשות מה שהיא אומרת לי אז הפכו להיות חברים ואני קינאתי כול כך הייתי מאוהבת בו במשך 3 שנים

אגב הוא עדיין איתי בכיתה (יב) אבך אני כבר לא מרגישה כלום..

כמו המיץ של הזבל.

לא הייתה

אהבה עיוורת שפגעה בי כל כך, והרסה לי את התמימות. התחילה כמו סרט רומנטי ונגמרה ממש רע

זה היה לפני שנים.. זה היה חד צדדי אמנם (והיא הייתה הבחורה היחידה אי פעם שאהבתי ולא נהיינו ביחד בסוף) אבל שמרנו על קשר טוב יחסית וזה פיתח אותי מהמון בחינות

אני פשוט נדלקתי עליו והתחלתי לעשות שטויות איתו
בסוף אחרי שהינו חברים כבר הוא דיבר עליי מאחורי הגב ואמר שהוא רוצה להיות בכלל עם מישהי אחרת אז ממש נפגעתי
נפרדתי ממנו

גבוה, דואג וחסר עמוד שדרה :)
היה טוב וטוב שהיה.

זבל

טראומה של החיים שלי

שואל השאלה:
יכולים יותר לפרט?^

אני פירטתי כבר

זה ארוך בטירוף אם באמת בא לך לשמוע

אוקיי, אז ככה:
ב-13.10.2017 (כן, אני זוכר את התאריך הזה.)
הכרתי את החברה הכי טובה שלי (והיחידה שלי) כיום, ובין היתר היו לנו הרבה טלטולים בקשר וזה בעיקר כי אני תלותי. בכל מקרה, באיזשהו שלב התחלתי להתאהב בה. לא הייתי קורה לזה בדיוק קראש, בהתחלה חשבתי שהיא ילדת ספאם ולא הבנתי מה מיוחד בה (כי החבר הכי טוב שלי אז, שהכיר לי אותה, היה דלוק עליה).
בכל מקרה, לאט-לאט נהיינו חברים ממש טובים, הוא די הפסיק להיות בקשר עם שנינו ואז התאהבתי בה. בכל מקרה, ניסיתי להסתיר את זה, ובסוף דיברתי על זה עם חברים טובים שלה שכן הכרתי.
עד היום אני די מאוהב בה, אנחנו לעיתים מתנהגים בצורה די רומנטית, אנחנו שנינו מאוד אינטימים ויש בינינו כימיה מאוד טובה.
בשנה הזו, הכרתי קצת יותר את העובדה שיש לה המון חברים אינטרנטיים, אז התחלתי לקנא בהם, כי בעבר היא הייתה מחמיאה לי והייתה נותנת לי הרגשה שאני חשוב לה, ועכשיו אני מרגיש כמו עוד חלק שולי של השמיים בפאזל. הקשר בינינו הוא כרגע די חרא, יש לה עומס ממש גדול, היא בקושי מסוגלת לנוח. כמעט כל שעה עגולה אני מתקשר אליה בתקווה שאולי נוכל לדבר, אבל זה תמיד לשווא.
בכל מקרה, אני זוכר כמעט כל תאריך שקשור אליה, אז כן, היא מאוד-מאוד חשובה לי.

אגב, היו לי עוד 2 קראשים בעבר.
אחת על מישהי שבפיתחתי אליה קראש אחרי ששיפפו בינינו (כן, זה מטומטם), והשני היה מישהו ממש חמוד שדיברתי איתו המון והרגשתי מאוד קשור אליו. אגב, אני והוא ''נפרדנו'' 3 פעמים, ומאז אנחנו לא בקשר, למזלי, כי פעם אחת זה היה בגלל שהייתי בהתקף עצבים ואמרתי לו שהוא אפילו לא מבין אותי, בשני זה היה כי לא הסכמתי איתו בויכוח שלו עם מישהו, ובשלישי זה כי רציתי לקחת הפסקה מכל הקשרים שלי חוץ מהקשר שלי עם החברה הכי טובה שלי, כי הרגשתי ממש חרא.
מסתבר שצריך להיות ממש רגיש בעצמך כדי שהוא לא יחסום אותך מכל פאקינג מקום אפשרי בגלל שלא הצדקת אותו בויכוח.
כן.
אבל את שני אלה אני לא מחשיב כבאמת אהבות, כאילו, הראשונה הייתה באמת אהבה שלי במשך זמן קצר, אבל לא כזאת רצינית. היא הייתה חמודה, אבל זה לא היה רציני וזה היה לי ברור, זה גם נגמר בזה שהיא ניתקה קשר עם כל אדם בערך, כולל אותי.

אהבה הראשןנה שלי הייתה בגיל 13 הייתי חדש בשכונה והיית ילדה אחת שהתאהבה ביי והתחילה כל יום לשאול אותי אם רוצה ולהגיד לי שאוהבת אותי וכל זה בסוף נהיינו ביחד..הרגשה שאי אפשא לתאר הייתי מכור לריח של הבושם שלה אהבתי באמת איך זה נגמר?חח קצת כואב הלכה עם מישהו אחר..

שואל השאלה:
ג'יסו 3: אני רוצה

הייתי מאוהבת בו שנתיים וירד לי ממנו אז הוא התחיל איתי אחרי שנתיים
היינו "זוג"בסוד
ואז בסופו של דבר גיליתי
זה"אהבה הראשונה"שלי ניצל אותי ואת התמימות שהייתה לי
ולחשוב שאתהבתי בו ולא עניין אותי איזה דברים אני עושה
רציתי שהוא יהיה שלי בכל מצב
חוץ מזה שהייתי בדיכאון שנה וחצי בגללו
שהוא ריסק ופגע בי נפשית
וחוץ מזה ששנאתי שנה שלמה בנים בגלל
הכל טוב הקטנה .... :'(

כיתה ט. לא דיברנו בחיים בפנים. שלחתי לה הודעה באינסטגרם חחח. והיא לא הסכימה. וככה זה נגמר.

כל כך מושלמת, ועם זאת כל כך חרא

כיתה ח', כמה שאהבתי אותו ככה שנאתי אותו .

גיל 15 וחצי, הוא ניצל אותי והייתי לכודה. נגמר בתלונה במשטרה.
עכשיו אני חיה את החבר הנוכחי שלי, לא יכולתי לבקש טוב יותר.

וואו אוקיי
הכרתי אותו לפני שנתיים בתנועת נוער שלי, אני הייתי בט' והוא בי"ב. כן, זה הפרש די גדול בשביל הגיל הזה (כי איזה שמיניסט יסכים להסתכל על חמשושית), אבל מה שנקרא לאהבה אין חוקים. בכל אופן, היינו בתנועה ביחד, ולאט לאט פשוט התאהבתי בו. אני לא יודעת למה או איך, זה פשוט קרה בלי ששמתי לב אפילו. והוא היה מתוק ומקסים אליי, הוא לא התנהג אליי כאילו אני סתם פיצפונת אלא אשכרה התייחס אליי כמישהי ששווה לו והוא יכול להתייעץ איתי על החיים שלו ובגרויות וכאלה. אף פעם לא אמרתי לו מה אני מרגישה כלפיו, ואני כנראה גם אף פעם לא אגיד, פשוט כי ההבדל הזה באמת הרגיש לי גדול מדי וזה לא הרגיש לי שגם מצידו יש משהו מעבר לידידות.
הסיפור הזה נגמר כשהוא סיים י"ב ועזב את בית הספר והתנועה, שני המקומות היחידים שבהם יכולתי לפגוש אותו. לא שמרנו ממש על קשר (כי אני גרועה בלשמור על קשר בוואטסאפ), אז לאט לאט הרגשות האלה נעלמו. רחוק מהעין רחוק מהלב. הפעם הבאה שראיתי אותו אחרי זה הייתה במאי של שנה שעברה, כמעט שנה אחרי שהוא סיים יב והפסקתי לראות אותו פעמיים בשבוע, והמפגש הזה גרם לי להבין שבאמת שיחררתי ממנו. טוב, לא באמת- בכל זאת התאהבות ראשונה, ותמיד תהיה לי פינה חמה בלב בשבילו.. אבל עכשיו אני כבר יכולה להגיד בלב שלם שאני לא מאוהבת בו יותר ושעברתי הלאה.
אבל יודעים מה? אני לא מתחרטת על ההתאהבות חסרת הסיכוי הזו והלב השבור חצי שנה אחרי שהפסקתי לראות אותו. כי זה לימד אותי כל כך הרבה על עצמי, שינה אותי לטובה, ואני בהחלט שמחה שהוא היה האהבה הראשונה שלי. לא יכולתי להתאהב במישהו טוב יותר בתור אהבה ראשונה.

בהתחלה מוזר אבל מדהים .. באמצע טיפה עליות וירידות זה נגמר פעם אחת כשהוא בגד בי חזרנו ואז כשאמא שלי ראתה עם מי אני נמצאת היא העיפה אותו ממני .. הגיע לרמות לא נעימות ומאז זה ככה עם כל חבר .. מוצאת מישהו היא מעיפה (17)

התחילה באופן לא צפוי בכלל
הרגשה עוצמתית ביותר, כאב אושר שמחה עצב געגוע הכל ביחד...
איך היא נגמרה? היא לא

"אהבה"

התחלה בזה שהוא התחיח איתי בבריכה
הרגשתי נפלא
היא נגמרה בזה שיצאתי מהחלום

זה היה ביסודי, התאהבתי בידיד ממש טוב שלי וגם הוא התאהב בי, היינו מאוהבים אחד בשני עד כיתה ז' בערך (או יותר) כי היינו ביישנים ולא עשינו עם זה כלום.
עכשיו אנחנו פשוט ידידים טובים, ואין לי מושג מה הוא מרגיש אלי אבל אני מניחה שאני לא יותר מידידה שלו.

לא נראלי הבנתם את השאלה .. יש "אהבה ראשונה" שזה חבר ראשון וזה יכול להיות גם בכיתה ו שזה ממש לא אהבה אמיתית.
ויש אהבה ראשונה שזה הדבר האמיתי. שהרגשתם רגשות שלא הרגשתם בחיים וכו

שואל השאלה:
אנונימית^ התכוונתי לאהבה רגשית אמיתית ראשונה. חלק פחות הבינו אבל עדיין נחמד לשמוע את מה שכתבו

אני יודעת הבנתי אותך בגלל זה כצבתי

כיתה ט
היה הקראש שלי למשך שנה ואז נהינו ביחד וממש התאהבתי בו
נפרדנו בגלל כל מיני סיבות
משהו כמו חצי שנה אחרי לא התגברתי מרוב שאהבתי אותו