החיים האלה חסרי משמעות

צודקת, אבל משמעות זה מאוד סובייקטיבי.

החיים הם מתנה, ואנחנו צריכים לנצל אותה ולהנות בחיים ולצבור חוויות וזיכרונות .. בכל זאת, חיים רק פעם

כן אולי אנחנו סימולציה אבל שיהיה

אבל את כבר כאן אז למה לא לעשות קצת כיף?

שואל השאלה:
זה לא קשור תחשבי על זה שמחר את יכולה למות וזהו.

אז למה לא להינות היום?

אולי החיים האלה הם חלום אחד גדול וכולנו נתעורר

שואל השאלה:
בדיוק

בסוף נמות אבל עד שנמות יש לנו חיים שלמים לחיות

אולי רק אני חיה והכל כולל אתם המצאה של המוח שלי!

שואל השאלה:
יכול להיות שאתם לא קיימים שכול העולם סביבכם הוא אשלייה

מחשבות מקלחת סליחה

זה מה שאני חושבת לפעמים
מעודד אותי

אני מעדיפה פשוט לא לחשוב זה אף פעם לא היה הצד החזק שלי

בגלל שאין איזה משמעות נסתרת לחיים, המשמעות היחידה שתהיה להם זו המשמעות שאת תתני להם. כרגע את חיה, חווה ומרגישה את העולם מסביבך, והחוויה הזו היא הדבר היחיד שקיים. תעשי מה שגורם לך להרגיש טוב (כל עוד זה לא פוגע באף אחד אחר) ותני את המשמעות הזו לחיים שלך.

שואל השאלה:
איך אפשר לשנות מחשבה שזה לא משנה במה אני אעבוד מה אני אעשה בסוף אני אגמור כמו כולם במוקדם או במאוחר...

נכון. אז בואו נתאבד כולנו וזהו.
מה הפואנטה פה?

בדיוק, זה יקרה בסוף, לא עכשיו

את חיה בשביל להראות שזה מסוגלת לשלוט על עצמך. לדעתי חיים זה בעצם מבחן, שבודק מה את עושה. ואחר כך את הולכת לגן עדן או גהנום. פשוט מה הכיף בלהתאבד?
או מה כיף בלחיות?

שואל השאלה:
אבל זה לא משנה כמה בן אדם טוב אתה זה לא יעצור אץ המוות שלך.

אי אפשר לשנות כי זו מחשבה נכונה. בסופו של דבר בעתיד כנראה מתישהו כולנו נמות. השאלה עכשיו האם זו מחשבה טובה או רעה והאם שווה להתעסק בה.
לדעתי זו מחשבה דווקא טובה- לא משנה מה נעשה בסוף נגמור את החיים, אז כדאי לקחת את החיים בקלילות ולא להילחץ מהם יותר מדי.
האם שווה להתעסק בה? פעם קראתי, לא זוכר איפה ציטוט של פילוסוף שטען ש"איפה שיש מוות אין חיים". בהכרח כשנמות לא נדע מזה, אין שם חיים ותודעה כלשהי, לכן כל עוד את מודעת לעצמך ולחיים שלך את בחיים. המוות הוא מקום שלעולם לא נכיר ולא שווה להתעסק בו.
כל עוד אנחנו בחיים אנחנו יכולים להינות מהם, ולנסות לעשות דברים שעושים לנו טוב. אז למה לא בעצם?

המוות הוא חלק מהתהליך שלנו, הוא לא צריך להיעצר זה דבר טבעי בדיוק כמו החיים

שואל השאלה:
אז למה אנשים מבזבזים לנו את הזמן עם דברים שוליים ומנסים להסיט אותנו ומנסים להכחיש את מה שיתפוס את כולנו את מה שמחכה לנו בפינה

"חיים רק פעם אחת"

אז למה לא להנות?

נכון שלא נהנים בגלל כל הלימודים והצבא..

אבל תמיד אפשר אחרי!

מי יודע מה המניעים של אנשים לעשות כל מיני מעשים, פחד? כסף? אמונה שמה שהם עושים זה הדבר הנכון? אולי בכלל אני טועה והם צודקים. מה שחשוב שתגיעי לאמת שלך

צודקת,למה ללמוד מתמטיקה אם נמות בסוף סתם סבל מיותר

"השאלה היא לא מתי תעלם מהעולם, השאלה היא מה תשאיר אחרי שתעלם ממנו".
מרגרט מיד

נכון שכולנו נמות בסוף. אבל אתה כבר חי, תהנה מהחיים כמה שאפשר.
האמת שאם תחשוב ככה- " שמחר אולי אני אמות" זה מעולה, כי ככה אתה אמור לעשות דברים אמיצים (לא מוגזמים שיסכנו את חייך כן?) אבל דברים אמיצים שאתה מתבייש או מפחד לעשות, אפילו הכי בסייסים. כמו להתגייס? יאלה חוויה של פעם בחיים, ולנצל כל רגע פשוט. תיקח את הגישה שלך ותהפוך אותה למשהו חיובי וטוב.

החיים עצמם הם באמת חסרי משמעות. המטרה שלנו היא להפוך אותם לבעלי משמעות. נשמע מאוד קלישאתי, אבל במקרה הזה הקלישאה היא עובדה.

אני יותר חושב בצורה של אף אחד לא ידע מי אנחנו או מה עשינו כאן אחרי 80 שנה או יותר אז פשוט צריך לחיות ולא לחשוש יותר מדי על מה כולם חושבים עלינו כי בסופו של דבר אף אחד לא יזכור אותנו

הכי קטע
כל כך הרבה אנשים אומרים את זה
אבל פוחדים מהמוות
אז מה דעתכם לעשות דבר אחד:
לחיות את החיים ולהפסיק להתלונן
על מה אתם מתלוננים?
שאתם קיימים?
זה כל כך גרוע?
צריך להודות על כל נשימה שאתה מוציא
לדעתי החיים זו רק הכנה לעולם האמיתי שאנחנו צריכים להגיע אליו
ומי שמוכן מספיק מהר מת באותו הרגע
זה גם מנחם את העובדה שהרבה אנשים במשפחה שלי כבר נפטרו

לא הם לא.

צודקת

אין לי מושג מי אתה. אבל עצם זה שהמחשבות שלך ממש ממש עמוקות אני כבר מחבבת אותך

תכלס אבל כולם חיים פעם אחת וככה העולם עובד אז צריך לנצל את זה עד השנייה האחרונה ולעשות את הדברים הכי מטורפים ומשוגעים בעולם

נכון, ובגלל זה צריך לחיות כמה שיותר מהר וכמה שיותר טוב וכיף.














מה שממש לא הגיוני

צודקת לכן צריך רק להנות ולא לחשוב על כלום

אולי בשביל מישהו? צריך לחפש מטרה נכונה בחיים שלנו ואז תהיה להם משמעות, אפילו אם נמות בסוף, עדיין יותר טוב לחיות את החיים אפילו אם הם קצרים, עם מטרה שנשתוקק אליה באמת ולא סתם נחייה חיים חסרי משמעות

הדרך משמעותית.

הם חסרי משמעות לאנשים שלא חיים אותם כמו שהם היו רוצים לחיות,
בחיים שלנו אנחנו צריכים להציב יעדים ואז נצעד על השביל הנכון ונקבל משמעות.

החיים הם מסלול, דרך. כל אחד מגיע לנקודת הסיום, אבל יש אינספור דרכים, צמתים ודרכים עוקפות. כל אחד עושה מסלול מעט שונה, כל אחד מביא איתו לנקודת הסיום משהו קצת אחר. אחד עם יותר כסף, השני עם פחות. אחד עם משפחה מרובת ילדים, האחר כלל לא נשוי. אחד שהצליח להגיע ל"הצלחות", שהתפרסם, שהשפיע, השני פחות.

כל אחד מוצא את המשמעות שלו.
נכון שבסופו של דבר כולנו נמות, אבל גם כולנו חיים.
זה הגיוני לפחד מהמוות ולדאוג לגביו, אבל זה יעצור אותך מלחיות את החיים.
מלעשות את הדברים שאת אוהבת, שאת מרגישה שהם חלק ממך ומהעולם שלך, שאת מאמינה בהם, מללמוד, להינות, לחוות.
אל תתני למוות לעצור לך את החיים.

וואלה נכון

כן אבל, אם אתה כבר חי, וגם אם לתקופה קצרה (90-70 שנה בערך), פשוט תנסה למקסם את התקופה הזאת... כי למה לא?

אל תשכח
אל תשכח
לכולנו יש רק סוף אחד
לכולנו יש רק סוף אחד
לא מפואר
סוף קצר
רק כמה דמעות
ואז ישכחוו אותך
עד המוות הבא

כן אבל זה לא סותר את העובדה שעדיין אפשרי להנות בחיים האלו
כיף לך ואת צוחקת מדי פעם למרות שאת מודעת לכך שתמותי
אפשר לנצל אותם ולהנות ולעשות מה שאנחנו חולמים לעשות אף על פי שבסוף נמות

טוב יאללה שקט מה נתקעתם על השאלה הזאת היא ישנה רצח

הלוואי שהייתי גאונה, זה משיר של אביב גפן חח