מה הקטע שלי?כל פעם שמישהו מתחיל איתי או מראה סימנים שהוא רוצה אותי אני ישר אומרת לא ומתרחקת.למה זה ככה?

את מפחדת ממשהו ? יש לך סלידה מקשר רומנטי בעקבות משהו שקרה בעבר ?

שואל השאלה:
זהו שבגלל הדבר הזה לא קרה כלום עם אף אחד וגם לא יקרה לפי מה שאני רואה
אני אולי מפחדת מקשר,אולי מחוסר ביטחון עצמי אני באמת לא יודעת

מבינה. אם יש לי קראש על מישהו וישר יש לו עליי בחזרה אני מפחדת ונרתעת ואני לא מתקרבת אליו יותר. בטח זה למה היה לי רק חבר אחד כל החיים וזה היה ביסודי...

שואל השאלה:
זה ממש בעייתי..איך יהיה לנו קשרים רומנטיים ככה?
נמאס לי מהמצב הזה שכל אחד גם אם הוא הכי חמוד שיש והטעם שלי אני פוסלת

כן זה ברור שזה משהו בך, כי את שוללת את זה מידית וזה מוריד לך בלי קשר לכלום.. כנראה זה באמת חוסר ביטחון, את לא מאמינה בעצמך שתוכלי להחזיק קשר.. בת כמה את ?

לדעתי אולי את תנסי להתחיל עם אנשים? אולי אם את תתחילי ולא יתחילו איתך יהיה לך יותר קל?
אבל רק אומרת, לא במטרה להפחיד זה יותר במטרה שתדעי מראש
יש לי דודה בת 50 שהיא היחידה בלי בעל או חבר או כלום בגלל שהיא לא מפסיקה לפסול על שטויות (לא שאומרת שאת פוסלת משטויות אני נותנת דוגמא) אז אולי כדאי לך לנסות להסכים למישהו שבטעם שלך

שואל השאלה:
אני בת 17
אולי זה גיל קצת צעיר,אבל זה חסר לי מאוד זוגיות,שתבין שבחיים לא היה לי קשר עם בן.גם לא ידידים.
אני באמת מנסה לשנות את זה ולא לאמר לא ישר אבל זה קשה לי ממש.

אני מבינה אותך גם אני בת 17

תשמעי את חוששת מזה ופשוט תנסי באמת אני מבין שחסר לך זוגיות ואני באותו סירה ופשוט צריך לתת לאנשים מסויימים להיכנס לחיים שלנו או לנסות לפחות תאמרי לעצמך שאין לך ממה להירתע באמת אני פעם גם הייתי ככה ופשוט כמה שזה היה קשה ניסיתי לתת לאחרות להיכנס לחיי וראיתי שזה לא ככ נורא..

תפתחי קשרים ידידותיים גם בלי חשק, אני מניח שעם הזמן זה ירד.. את צריכה לדעתי להוכיח לעצמך שאת יכולה לנהל קשר עם מישהו, לא בהכרח רומנטי, גם זה יגיע בסוף אני מאמין. אני גם מסכים עם זו שמעליי, שאל תתני לדברים קטנים יחסית לגרום לך לפסול.. תתמודדי עם זה. אהבה זה לא בהכרח דבר שקורה מיד ופרפרים והכל.. אם יש בסיס טוב זה יכול להגיע גם אחר כך, אם נותנים ומעניקים אחד לשניה, זה מוליד אהבה, זה בדוק.

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם.
אולי זה בגלל שאני בן אדם באופי שלי נורא שקט וביישן?איך משנים את זה?

עם ביישנות מתמודדים בזה שעושים קצת יותר ממה שמרגישים שמסוגלים, עובדים על זה.. ביישנות זו תכונה טובה מאוד, עד שהיא מוגזמת.. תתחילי ברק לדבר עם אנשים ולאט לאט תתקדמי משם, זה לא ביום אחד וצריך לעבוד על זה, אבל זה אפשרי בהחלט.

אממ האמתי שלהרבה בנים זה מעלה (ביישנית ושקטה) אבל את צריכה לנסות להיפתח שיש מישהו שאת מדברת איתו כמה זמן ולראות איך זה יהיה

אל תאשימי את עצמך...כשתכירי גבר במציאות ולא מהרשת הלחץ הזה ירד לך טיפה. אם הגבר הזה הוא באמת החצי השני שלך.

זה כאילו אני כתבתי את השאלה הזאת
אהבתי מישהו במשך שנה
לפני חודשיים הוא אמר לי שהוא אוהב אותי
ואני מפחדת להגיד לו שאני גם אז לא אמרתי

אל תגידי לו עד שתפגשו. ואני בטוח שאם תדעי להתנהג נכון בדייט את בסוף תכבשי אותו והוא לבד יגיד לך מלפניך. ויהיה לך יותר קל אחרי זה להתנהג.

אנמ בדיוק ככה וכבר 18 וחצי. אני זורמת צוחקת נהנת אבל כשזה מגיע למשהו רומנטי ורציני יותר והוא רוצה להתקדם לקשר אני נעצרת ומתחילה להסביר שלא.. כי אני לא מוכנה לקשר ולא בשלה מספיק. אני לא יודעת אם זו הסיבה אבל באמת שאני לא יכולה לקדם קשר ליותר מזה..
שיצאתי עם מישהו הוא פשוט נישק אותי בכוח. זו לא הייתה טראומה בעיניי כי בייתי בתולת שפתיים וכבר ממש רציתי להתנשק אז כבר זרמתי.. אבל אחרי הנשיקה ניתקנו קשר ולא דיברנו יותר

אהבה לא נבנת מהר צריך לקחת הכל לאט וברוגע. לקח לי לכבוש את הידידה הכי טובה שלי לא ביום ולא בחודש. הרגשתי שאנחנו צריכים לקחת את הזמן ואז אחרי חצי שנה היא בעצמה יזמה איתי את הכל. צריך פשוט לתת לזמן לעשות את שלו.

צודק!!!!

שמח שיכולתי לעזור :)

אני גם בן 17 ובחיים לא הייתי בקשר עם בחורה, אבל בגלל שאני בבית ספר רק לבנים.
את צריכה לנסות פעם הבאה שמישהו מדבר איתך אולי, פשוט לעצור לרגע ולחשוב.
תחשבי אם את רוצה איתו ואם כן תגידי כן או בוא ננסה.
בהצלחה

יכול להיות שאת פשוט שומרת את עצמך למישהו שתפגשי בעתיד..

תני לאנשים הזדמנות,אל תגידי ישר לא אבל גם אל תגידי ישר כן