איזה מעשה נוראי ילדים עשו לכם בבצפר ?

דחפו אותי מאוטובוס ובעטו בי

בכיתה ז' איזה ילד השפיל אותי אותי וצחק עלי והוא אמר עלי דברים ממש מגעילים וכמה ילדים צחקו ואף אחד לא הגיב אפילו מה"חברות" שלי..
אחרי השיעור ברחתיי הביתה ולא באתי לבית ספר אחרי זה..
הוא לא ביקש סליחה

נתנו לי סטירה והחזרתי להם בעיטה

רבתי מכות עם איזה 3 בנות מפגרות מהשכבה שלי. אחת מהן חנקה אותי אז שברתי לה את היד כדי להשתחרר והשעו *אותי* מהבית ספר בגלל זה -_-

הכי נוראי זה שגנבו לי את החוברת מדבקות

דיברו איתי/ לא השתחוו אליי

ביסודי התעללו בי פיזית וריגשית, הייתי בבית חולים פעמיים עם סכנה לשטף דם וכל הזמן ירדו עליי הייתי ליטרלי לבד כי בבית ספר לא עשו להם כלום ובבית למשפחה לא היה אכפת, הם שברו לי את הביטחון העצמי שלי, כן זה דיי נשאר לי החוסר ביטחון הזה

כשהייתי בכיתה ז והגעתי לבית ספר חדש היה לי מושג מאוד כללי לגבי הדרך להבאת ילדים לעולם... ככה יצא.
יום אחד, הלכתי במסדרון ומישהו מהכיתה שלי הגיע מולי. הוא תפס אותי חזק, הצמיד אותי לקיר ולחש לי באוזן "הוא דוחף את ה ז*ן שלו לת*ת שלה ואז יוצא מן לבן דביק" ואז קראו לו והוא הלך ואני נשארתי עם טראומה.

למה מינוסים? קשה לכם להאמין שיש אנשים רעים בעולם?

רבתי מכות עם החבר הכי טוב שלי כי רבנו והוא שבר לי את היד.
היא לא ביקש סליחה ופריקינג כעסו עליי ולא עליו

למה כעסו עלייך^
ולא עליו?

ביסודי נגיד
דחפו אותי חזק לגדר
זרקו עליי שקיות מים

הטרידו אותי מינית המון פעמים

לא היו לי כלכך הרבה מקרים
אבל ממה שאני זוכרת בכיתה ג יצאנו לאנשהו ליד הבצפר ואיזה ילד אחד דחף אותי על ארון חשמל
ושבוע הרגשתי זכוכיות בכל היד שלי
המזל שלי זה שלא התחשמלתי

מקללים ונועצים מבטים כי אני טום בוי בת 14 שמסתובבת עם ערסים בני, 17

קיללו אותי כל היסודי

נעה בלי ו את מככבת בסטיפס פה

זה היה בתקופה של היסודי עברתי חרם,ולא רציתי להיות עם אף אחת כי "מלכת הכיתה" החליטה שאם מישהי תיהיי איתי אז היא תיהיה מוחרמת ולא רציתי שיסבלו בגללי,אז ישבתי בספסל לבד עם הפלאפון,
והיא ועוד כמה בנות באות מאוחרי וצורחות לי תשיר "בדד אליו לתפילה אלי".

גרמו לכול השיכבה לצחוק עליי, איימו על חברים שלי שאם הם לא יעזבו אותי גם עליהם יצחקו ועד היום אין לי חברים בגלל זה

בגן תמיד צחקו עליי
גם ביסודי עברתי בריונות ובכיתה ז עברתי בריונות ברשת
בתיכון הפיצו עליי שמועות רציניות שאני נותנת לכולם וכל מיני שיט כזה

חרם במשך כמה זמן, מכות והשפלות
שלושה ילדים הכו אותי עד שצרחתי מכאב

נתנו לי מכות.

עשו עליי חרם בית ספרי מכיתה א' ועד ח' בערך.

ירקו עלי.

השפילו אותי המון פיזית ומילולית.

הפשיטו אותי.

זרקו לי את התיק.

כמעט לכל מקום שהלכתי בו בבית ספר היו שמים את החולצה על האף ואמרו לי שאני רוסי מסריח (אני בכלל עראקי)

מורות, מנהלת בית הספר והסגנית שלה, אמא של ילד מהכיתה (בנוסף למה שהילדים עשו) דאגו לצלם אותי בשיעורים ולאיים עליי וכמובן להזכיר לי כמה שאני שפל ולא אגיע לשום מקום.

היו זורקים עליי שאריות של אוכל שאכלו.

לא היו מזמינים אותי להרבה מסיבות יום הולדת וגם כשכן היו מזמינים אז הרבה פעמים זה היה כי אמא שלי התקשרה להורים שלהם וסיפרה שהילדים שלהם אמרו לי שאני לא מוזמן וכל הכיתה כן.
וגם אז הרבה פעמים היו נכנסים בי שם או אחרי המסיבה.

היו עושים לי שיימינג בפייסבוק.

היום ברוך השם אני במקום טוב, ואני חושב שגם קצת בעקבות זה אני מי שאני היום, ואני מאוד שמח על המקום שהגעתי אליו. ובעזרת השם מקווה להתקדם כמה שאפשר. ואני סולח באמת לכל מי שפגע בי ומאחל להם רק טוב בעזרת השם.

הציקו לי קיללו אותי וכל זה רק בגלל שיש לי עיניים מלוכסנות (אני לא סינית או קוריאנית)
כיתה ג-ד

עברתי מקום ליד אחת החברות שלי
ואיזה ילד הלשין עליי

בעטו בי בהסעה וירקו עלי
עשו עלי חרם קשוח
לא הזמינו אותי למסיבות יום הולדת
ריכלו עלי בלי סוף צחקו עלי
עשו ממני בדיחה כל יום
לא הפסיקו לרדת עלי

הרבה מאוד דברים. הכי נחקק לי בזיכרון היה בתקופה שאבא שלי נטש את כל המשפחה שלי ולא דיבר איתנו 5 שנים, ידעו על זה ואמרו לי "אין פלא שאבא שלך נטש אותך, תראי איזה מטומטמת ומכוערת את"
הייתי בכיתה ה, פשןט ברחתי משם ובכיצי חצי שעה לפחות

חרם ושיימינג 5 פעמים ועכשיו מאשימים אותי בשיימינג לילדה שעשתה את זה וזה בכלל ילד אחר

פשוט לא מדברים איתי בכלל ולא פונים אלי רק כשאני פונה אליהם הם מדברים איתי.זה עד היום ככה. זה גם עם הכיתה הקודמת שלי וגם עם הכיתה החדשה מכיתה ז וגם עכשיו בכיתה י
וסתם שני ילדים צחקו עלי ממש טיפה אבל זה עבר.

אה וגם דפקו לי את הראש בקיר בעטו בי ומשכו לי בשיער ואמרו שיעזבו רק עם אני יגיד סליחה שנולדתי

וצילמו את זה

הייתה לי חברה שהחליטה יום אחד לא לדבר איתי ושהיא ראתה שכל החבורה איתי אז היא קראה להם כדי שהיא לא תהיה לבד
והשאירה אותי לבד

הפיצו עליי שמועה שהתנשקתי עם ילד שלומדים בבית ספר בקצה השני של העיר אבל איכשהו חצי שכבה מכירה אותו זה היה לפני חודשיים וזה עדיין רץ בשכבה

זרקו לי מנגואים על הבית חחח

ביסודי הכי הרבה סבלתי בעיקר מחרם והתעללות מילולית ופיזית... אני לא אפרט אבל זה היה כואב וצלקת לכל החיים.
בריונות צריכה להיפסק.

ילד אחד שחשב את עצמו מאגניב כי הוא קילל וניסה להעליב אותי ולהשפיל היה ככה כמה חודשים. ואז נתתי לו אגרוף לפנים ושברתי לו את האף. (מבטיח אני לא אלים מה)

הפיצו עליי טונות שמועות עשו עליי חרם וקיללו אותי

ירדו עלי הרבה זמן ואז נשבר לי ונתתי איזה וואחד אגרוף לתוך הפנים של הילד עם המחק מפלסטיק של הלוח מהכיתה בום הילד נשכב על הריצפה

עשו ממני בדיחה ונתנו לי כינוי"דוחפת הנקניקיות" למשך 4 שנים!בכיתי כל יום.

אונס קבוצתי

תוך כדי נקעתי את הזרת שלי

אימלה אונס קבוצתי

האנונימית הזאת מצטער למוע על כך

אנונימי

נשבעת צחקתי מכל תגובה פה, סליחהה
הדבר הכי נורא שקרה לי
גנבו לי את הפוסטרים של ג'סטין ביבר בכיתה ו'

בשנים האחרונות כלום, הם אפילו לא מודעים לקיומי

הרביצו לי , ירדו עליי , התייחסו אליי כאילו אני מוגבל...

שואל השאלה:
מזעזע.
ילדים זה עם אכזר

אני לא מבין למה משרד החינוך ממשיך לחשוב שזה בסדר לשים ילדים במסגרת שהם סובלים בה על בסיס יום יומי.
אלו שלא עוברים דברים קשים סובלים מהלימודים ואלו שעוברים חרא באמת זה פשוט גיהינום בשבילם.
למה להרוס חיים של בן אדם בתוך המסגרת המטומטמת הזו שלאף אחד לא אכפת.
מה עשיתי רע שאני צריך להיות בפאקינג ג'ונגל עם אנשים שבכלל לא רציתי להיות איתם והם עושים לי את המוות

עשו עלי חרם 5 שנים בגלל שהייתי שמנה,המציאו מחלה על שמי וקראו לי בשמות.

עשו אליי חרם פעמיים וכל הזמן צחקו אליי כי הייתי שמן

כל הכבוד לכולם לאתם משתפים, זה הכי קשה ולא מובן בעולם.
כל הכבוד לכם.

ילד אחד מסויים היה מתעלל בי
היה נגיד מעלה כל מיני דברים אישים שלי לרשתו. חברתיות
ופותח בשמי משתמש וכותב דברים ורב בשמי.
והיה פשוט אכזרי.
אבל בסדר זה כבר עבר וכיום אנחנו אפילו סוג של ידידים. והוא הצטער על הכל כל כך!!

כל השיכבה עשו על חברה שלי חרם ואני היחידה שהגנתי עליה והייתי בצד שלה ואחרי כמה ימים המשיכו אותו רק עלי והיא אפילו לא חשבה להתקרב אלי (עכשוו אנחנו חברות ממש טובות)
והייתה פעפ אחת שמישהו רשם משהו על הלוח שילד אחד וילדה אחת ממש מקובלים זוג והפילו את זה עלי ואז היא יצאה עלי והשפילה אותי מול כל הכיתה ואני זוכרת שבכיתי והתחננתי לאמא שלי לעזוב את בית הספר

בחטיבה: ירדו עליי כל נדרך חזרה לבית הספר התקשרו לטלפון שלי וניסו לזייף מסיבת הפתעה ירדו עליי כל ז' י' רק בגלל השם משפחה שלי
ביסודי: ציירו תמונה שלי ושל הילד הכי פחות "מקובל" ניסו לעשות עליי חרם שלא כל כך הצליח הרביצו לי אחרי בית הספר איזה ילדה אחת שמה לי רגל ומעדתי ואיבדתי את הנשימה שלי לדקה שלמה
אני יודעת שזה כלום לעומת מה שאחרים פה עברו אבל גם זה קשה מאוד

סוף כל סוף יש שאלה שמגיעה לה להיות בחמות

תמיד יורדים לי על האף ואולי אמרו לי איזה פעם שאני שמנה.
פייר? לא אכפת לי.
אני מודעת לזה שהוא מכוער, לזה שאני שמנה.
לתקן את האף הזה? אני אתקן
לרדת במשקל? אני יכולה תמיד
לאהוב את עצמי? זה בדיוק ההרגשה שלי עכשיו.
אז אני שמה ז*ן על מה שהם חושבים.

יש לציין שאני בעצמי צוחקת לי על האף :)

שפכו עליי מים מהקומה למעלה כשיצאתי מהכיתה. גם ככה לא הרגשתי טוב וזה היה פשוט נורא

חח הדבר הכי נורא שעשו לי זה אמרו לי שאני לא יפה

האננומית שגנבו לה פוסטרים של ג'סטין ביבר קוראים לך אורי במקרה?

בכיתה ד בנות נעלו אותי בשירותים וכשיצאתי ירקו עלי

חיכו לי אחרי בית ספר ודחפו לי מכות כמה ילדים

אומנם לא עליי, אבל על חברה שלי הפיצו לפני שנתיים שהיא שכבה עם מישהו מכיתה יב' ומצצה לו (היינו בט' ) עד היום בנים נרתעים ממנה ולא מדברים איתה כמעט בגלל זה

הפיצו תמונוצ שלי..

(ג-ד) רבתי עם חברה שלי ועם בת דודה שלה והן פשוט גנבו לי את הבגד ים ואת האוכל כשהיינו בקייטנה של בית ספר.
ריכלו עלי מלא וצחקו עלי , הפכו אותי לבדיחה ונתנו לי מלא כינויי גנאי, לא יכולתי לעבור מבלי לפחד, הייתי כל כך חסרת בטחון (ה-ו).
בכיתה ז רבתי עם אותה ילדה שאיתה רבתי בכיתה ג, הריב היה רציני ורבנו מכות, שפכנו אחת לשניה מים על התיק, על מחברות ועל השולחנות.. אבל המצב החברתי שלי היה טוב ככה שלא היה לי ממש איכפת. הבעיה שגם שלה היה ובגלל זה התפלגנו
אני בכיתה ח עכשיו, והמצב החברתי שלי טפו טפו טפו מצויין, ממש כיף לי לבוא לבית ספר מבחינת החברים ואני חושבת שכל מה שעברתי גם בנה את האופי שלי.
כל יום מודה שאני מי שאני ושקרה מה שקרה. כי הכל לטובה

הייתי במחזור באותו זמן וילד אחד החליט לצעוק מול כל הכיתה שיש לי כתם במכנס (זה קרה כשהייתי בכיתה ז או ט)

ביסודי בעיקר קראו לי שמנה. מכוערת לא היו לי חברים חוץ מאחת שגם סבלה בערך כמוני היו צוחקים עליי מרביצים לי שבאלהם מקללים אותי יורדים עליי ואז בחטיבה התחילו להפיץ עליי שאני שר**טה וגם צחקו עליי על איך שהייתי מתלבשת

זה היה רק ביסודי ולאחר מכן לא עשו לי כלום אז ככה :
ביסודי הייתי הילדה הכי שמנה בכיתה וכמעט בשכבה , תמיד קראו לי שמנה דבה מכוערת וכאלה .

גם ביום ההולדת שלי (כשחגגתי באולם) .
בטיול השנתי בכיתה ו , המורה חילקה חולצות ובדף היה כתוב המידה של כל ילד , כולם היו 14,16 ורק אני הייתי 18 אז כשהמורה הביאה לי את החולצה איזה ילד צעק מידה 18 וכולם צחקו .
ועוד פעם בכיתה : איזו חברה שלי אכלה משהו אז איזה ילד אמר לה את הכי שמנה בכיתה והיא לא היא הייתה רזה , אז איזה ילד צעק לא נכון , היא אמר את השם שלי היא הכי שמנה בכיתה ! וכולם צחקו עלי.
כמובן שיש עוד מקרים אבל אלו הכי פגעו בי.
זו טראומה לכל החיים

וול ניסו להרוג אותי.

דפקתי לילדה פטיש בראש xd

כל הבנים שרו לי גינגים מסריחים בגשם

בכיתה וו שמועה שאנסתי ילדה מהשכבה בשביל להתגבר על מחשבות אובדניות והזמינו לי על זה פסיכולוגית לבית הספר וכמעט העיפו אותי מהבצפר

אמרו שיש לי שיערות בבטן ובחזה כי ראו לי שהתכופפתי

וואוו אני קוראת את הכל ונהיה לי רע
למה ילדים כאלו רעים לעזעזל??

בנים לקחו לי את התיק וזרקו ביניהם כדאי לא לתת לי(ממש כמו בסרטים)וירדו עלי בוואצאפ כיתתי סתם בלי סיבה
הפילו אותי מהכיסא

חרם בכיתה י'
היא הייתה כביכול מלכת הכיתה ובגלל שהיא עשתה עלי חרם אף אחת לא דיברה איתי!!
לא הלכתי חודש לבית ספר בגללה

אממ חברות הכי טובות שלי יוצאות בערך כל שבוע בלעדיי
חחח וואלה לא מתרגלת לאכזבה מהן

אני מזועזעת מכמות המקרים . אני לא מאמינה שילדים באמת עברו דברים כאלה .. מאחלת לכם רק טוב

חרם 3 שנים בחטיבה
מכות וקללות 3 שנים ביסודי
ועוד דבר אחד שלא אפרט

כשהייתי בגן חבר טוב שלי היה עם חבר אחר שלו, ועמדתי מול שלולית בוץ(הייתי ילדה סקרנית ומצאתי את זה כדבר יפה) וחבר שלו אמר לו לדחוף אותי, אז הוא דחף. התביישתי ממש ובכיתי המון;(

שרבתי עם ילד שהיה איתי ביסודי באותה כיתה מכות הוא איים אליי קיללו אותי בגלל צבע העור שלי בקיצור אני לא מתייחסת לילדים שמקניטים אותי זה הכל בא מקנא אבל חוץ מזה לא עשו לי משהו נוראיי ביסודי אוו בחטיבה....
זה לא מעשה נוראי אבל סתם רציתי לשתף..

התעללות ממושכת מהאנשים שהיו הכי קרובים אליי
(התרחקות כשעוברים לידי, לסתום את האף כשאני באזור, לדבר עליי כאילו אני לא קיימת, לרדת על המראה שלי, לתקוף אותי ולקלל אותי)
אני זוכרת הרגשה של חוסר אונים חוסר ביטחון בדידות והאשמה עצמית

אבל עבר לי והתבגרתי מאז הרבה.

בכיתה א-ב קראו לי תולעת ספרים ושמנה. באיזשהו שלב גם שילבו וקראו לי פיל ספרים.
אני אדם מאוד מודע, אז לא באמת היה לי אכפת, כי אני באמת שמנה ביחס לכל השכבה שלי ונהנתי לקרוא ספרים.
בכיתה ד עשו עליי חרם ליומים כי לא מצאתי חן בעיני אחת מהמקובלות.
זה הסתיים כשהם הבינו שלא אכפת לי, כי בכל מקרה לא הייתי ילדה חברותית, אז כלום לא השתנה.
בכיתה ו' ילדה מהכיתה שלי ואני יצאנו לעבוד על משהו בחדר מחשבים, והיא פשוט התחילה להרביץ לי בלי שום סיבה. ובהמשך השנה, בבת מצווה של אחת הילדות, מופרע אחד עלה לבמה וזרק סוכריות על ילדים, והוא פוצץ לי אחת בעין.
עד היום אין לי מושג למה הם עשו את זה, אבל כל פעם, היו שם כמה ילדים שעזרו לי וניחמו אותי.
בכיתה ח' הפיצו שאני והחברה הכי טובה שלי ביחד (כזוג רומנטי).
אני והחברה שלי פשוט חשבנו שזה מאוד מצחיק והרבה פעמים אנחנו מתנהגות כמו זוג בהגזמה כזו.

הפיצו עליי שאני מעשנת כי היה למכנס ריח של סיגריות.
הפיצו עליי שאני שרמוטה כי הסתובבתי רק עם בנים.
צחקו על המראה שלי.

קיללו, ירדו, השפילו ומה לא...

מי שעכשיו סובל ממליצה לכם לעבור בית ספר. וגם ללמוד להגן על עצמכם, להחזיר מכות ככה שיפחדו ממכם גם אם תכנסו לצרות

בכיתה ט' עברתי סוג של בריונות
אני אומרת סוג כי זה היה כישלון הם לא ממש הצליחו להשפיע עלי
אבל בדיעבד זה מכעיס אותי אז אני עדיין אומרת בריונות

הפיצו עליי שמועה שהתנשקתי עם ילד שלומד בבית ספר בקצה השני של העיר אבל איכשהו חצי שכבה מכירה אותו זה היה לפני חודשיים וזה עדיין רץ בשכבה

חרם שלוש פעמים ושיימינג פעמיים
החטיפו לי מכות(דפקו לי את הראש בקיר, בעטו בי משכו לי בשיער ואמרו שהם יפסיקו רק עם אני יגיד סליחה שנולדתי)

הפיצו עוד הרבה שמועות

ניצלו אותי

החברה הכי טובה שלי הושפעה מאותם ילדים וסיפרה את כל הסודות שלי

חברה אחרת שלי איימה על לעשות עליי שוב חרם

ילדה אמרה שהיא תעיף אותי מבית ספר

קיצר יש לי חיים מושלמים

עשו עליי ועל חברה שלי חרם במשך קצת יותר מחצי שנה בכיתה ג'

זה קרה בבית הספר היסודי שלי (לא לי)
ילדים סידרו אבנים ושמו פתק עם שם של ילד כאילו זה קבר

ביסודי צחקו עליי כמה שנים שהייתי שמנה

כשעליתי לארץ לא ידעתי עברית ומלא פנו אליי ולא הבנתי מילה אז הם חשבו שאני מתנשאת מעליהם כשאני לא עונה להם וחלק מהם פשוט לא הבינו שאני לא יודעת עברית איך מישהו לא אמר להם אני לא יודעת אבל שלמדתי עברית אני פניתי אליהם והם פשוט לא ענו לי