אם אתם אתאיסטים הייתם מוכנים להיות חברים של מישהו שהוא לא?ואם אתם לא אתאיסטים הייתם מוכנים להיות חברים של מישהו שהוא כן?

כן כי אפילו שאני מאמין לדעתי לא צריך לשפוט ולפסול בנאדם על פי האמונה שלו

החברה הכי טובה שלי מאמינה ואני אתאיסטית אז כן.
ואם בקטע רומנטי, כנראה שלא.. מהסיבה הפשוטה שהחינוך שאני ארצה לילדים והחינוך שהוא ירצה בטח יהיה שונה.
ובכלל יהיו די הרבה חילוקי דעות.

כן, כל עוד יכבדו את האמונה שלי כפי שאני מכבדת את שלהם אז אני לא רואה בזה שום בעיה

זה כולה אמונה, אם נשפוט כל אחד לפי האמונה והדעות שלו לא יהיו לנו חברים.
אני ראיתי בבית חולים ילדים ערבים שחולים בסרטן, זה ממש לא מגיע להם.
ילדה מהכיתה שלי תמיד מאחלת לערבים לחלות בסרטן והיא מחרפנת אותי כי זה פאקינג לא מגיע לאף אחד.
ולראות ילדים קטנים חולים בסרטן מחרפן לא משנה אם הם ערבים או לא!

אני מאמין וממש לא היתי מוכן להיות חבר של כופר ובטח שלא לאהוב אותם. צריך להיות חבר רק של אנשים יראי שמים, כמו שנאמר " חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּך וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ" (תהלים קיט, סג). על מנת להבין עד כמה זה גרוע להתחבר לרשעים (וכל שכן לכופרים, שזה הכי גרוע שיש) עיינו במשנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, תחילת פרק ו וכן בספר "מסילת ישרים", פרק ה.

נ.ב. אמונה - זה לא דבר של מה בכך שתקראו לזה "כולה אמונה", זה העיקר שיש לנו וזה התכלית של על המצוות (להאמין באלוקינו) כמו שכתב הרמב"ן בסוף פרשת "בא".