אני מרגישה ככ כלום בת 17 וחצי בלי חיים וכול היום בבית

מבינה, זה עובר אבל! בשביל שזה יעבור את צריכה לצאת מזה בעצמך. אל תחכי שמשהו ישתנה אם לא תעשי כלום שום דבר לא ישתנה. את באמת הולכת להופעה פשוט לבד או ש?

אני מבין אותך, גם אני הייתי בהתחלה ככה. פשוט צריך לנסות להפתח לאחרים, למרות הקושי.

אני גם מבין אותך אשמח שבזמן שאת משועממת לדבר איתך
ולעביר לך תשעמום
:)

אל תשקרי להורים שלך..
זה דבר ראשון.
דבר שני, זה יעבור - אבל לא מעצמו.
תנסי ללכת וליזום שיחות בעצמך , כןכן, בעצמך - זה קשה קצת , אבל הם לא נושכים נו .
תתחילי שיחה אפילו בוואצאפ -

היי, מה קורה

ותנסי ליזום יציאות.
:)

מבין אותך, יהיה בסדר, את עוד צעירה זה לא יהיה ככה תמיד.

ואם היו אומרים לך שעוד יומיים את מתה, גם אז היית נשארת מיואשת? אני יודע שלא תקשיבי החיים מלאים בתקופות, חלקן תקופות טובות חלקן פחות אך בתקופות ההם הפחות טובות אתה מתחשל ונהיה חזק יותר ודרוך יותר לעתיד.
צאי מהבאסה תתחילי לשנות גישה, אופטימיות היא שם המשחק ובמשחק החיים מותר לטעות אבל יותר חשוב לקום ולגלות אחריות למעשים שלך.
את זה אנחנו לומדים בדרך לא דרך, אני בטוח שמכל האנשים שיש לך בבית ספר יש כמה שתשמחי להיות בחברתם ויודעת מה עזבי בית ספר, תתחילי לעבוד זה יעשה לך טוב.
יש כל כך הרבה מסגרות שאת יכולה להשתלב בהם ולהכיר אנשים חדשים.
לסיום סיומת ייאוש עצב כל השיט הזה זה לא אמיתי, יש אלוקים וכשצריכים עזרה אליו פונים.
עבר, עתיד והווה היחידי שבאמת חשוב הוא ההווה, תתעסקי בו ורק בו.
תאהבי את עצמך זה הכי חשוב.

אל תדאגי. זה זמני אני מבטיח לך שהתקופה הקשה הזו תעבור. עוד תהיה לך חברה מסביבך. אל תהיי עצובה. את לא לבד יש הרבה אנשים שאוהבים אותך ושאת חשובה להם. יהיה בסדר. הכל יעבור.