בולימים כנסו

אם את מתכוונת לפתח בולמיה אז בבקשה אל.

שואל השאלה:
אני לא כבר יש לי. אני סתם מתעניינת בהרגלים של בולימיים אחרים

אז תפסיקי.

אתה לא יכןל לומר לאנשים עם הפרעות פשוט להפסיק. זה לא עובד ככה

תאמת שאני כן יכול.
כמו שסגריות ודברים כאלה ממכרים אבל אם מתאמצים ומנסים שלא אז נגמלים מזה.
עוד הרגל מגונה.

אם מספיק אכפת להם מהבריאות שלהם והם לא רוצים לגרום לגוף שלהם לאכול את עצמו ושיהיו להם שיניים מסריחות וצהובות אז הם יפסיקו.

מה הקשרר.
איך אתה יכול בכלל להשוות התמכרות לסיגריות למחלה נפשית?וואי באמת שרק אנשים כמוך גורמים לזה להיות אפילו יותר קשה

ניתן להשוואה לגמרי.
זה נטו התמכרות.
אנשים כמוך גורמים לאנשים בולימים לרחם על עצמם. אל.

שואל השאלה:
אתה מדבר שטויות.
בולימיה והפרעות אכילה בכללי זה לא רק ההתנהגות(הרעבות,הקאות וכל השיט הזה)זאת מחלה שהיא *נפשית* זה המחשבות,התפיסה המעוותת והרבה מעבר.

לגמרי מחזקת^
מישהו שמרעיב את עצמו הוא לא בהכרח אנורקס.
מישהו אנורקס זה מישהו שמרעיב את עצמו בגללסיבות נפשיות,בגלל ביטחון ודימוי עצמי נמוך ודברים כאלה.
כשאתה בתוך זה אתה מתמכר לזה אבל אי אפשר להשוות מחלה נפשית להתמכרות לסגריון/אלכובול או ווטאבר

סבבה אז למה להכנס לדכאון ולהתחיל להקיא או להרעיב את עצמך או לא יודע מה כשאתה יודע מראש שאתה הולך למות מהחרא הזה כשאתה יכול להתאפס על עצמך, לקחת את עצמך בידיים, לעוף למכון כושר ולעשות את זה כמו שצריך.
ואני יודע מה אתם הולכים להגיד *תדמיינו שאני אומר את זה בקול של מישהו עם פיגור כי אני מחקה אתכם*: "לא כל אחד יכול לעשות את זה! יש אנשים חלשים!."

אין כזה דבר חלשים.
שילכו למכון יתחילו לעשות את זה גם אם הם רוצים וגם אם לא.

הוויכוח הזה ממש מיותר. אנשים פשוט לא מבינים מספיק בנושא הזה וחושבים שאפשר פשוט להיפטר מעל המחשבות שנמצאות לך בראש 24/7 ולהתחיל לאכול רגיל בלי רגשות אשם ובלי כלום.
אנשים שלא בזה/עברו את זה בחיים לא יבינו.
אני מודה גם אני חשבתי שאפשר פשוט להפסיק לפני כל זה אבל זה הרבה יותר מסובך ומורכב ממה שאתה חושב.

ואגב הרבה מאוד אנשים עם הפרעות אכילה עושים כושר והולכים למכון

זה לא.
ואני בדיכי בגלל שכל החיים הם מסגרות ואני שונא את זה. בכל זאת אני הולך לבית ספר ולומד נכון?

זה לא כזה מורכב

לא בולמית, הייתי מקיאה אחרי בלמוסים.

ומה איתך? מה את עושה?
אני אשמח לדבר איתך.

אני הייתי בולמית אבל לא הייתי מקיאה אחרי בולמוסים. הייתי עושה דברים הרבה יותר גרועים, לדעתי. אני לא אגיד מה כן הייתי עושה כדי לא להכניס לאנשים רעיונות לראש.

אני לא מקיאה כל מה שאני אוכלת כי בין בולמוס לבולמוס אני אוכלת משהו קטן (תפוח/ירקות/מרק) אבל כן שהייתי בהתחלה של הבולימיה לא אכלתי שום דבר חוץ מהבינג'ים אז הייתי מקיאה כל פעם שהייתי אוכלת

ההורים שלך יודעים על זה?

את יכולה לדבר איתי?

oder police

אני קראתי על מחקר שהפרעות אכילה זה מחלה מוחית, המבנה של המוח אשכרה משתנה. אז זה ממש קשה עד בלתי אפשרי לצאת מזה.