ערן לא זמינים, ההורים שלי שונאים את הפסיכולוגית שלי אז הם הפסיקו אותה, ולמצוא פסיכולוג חדש זה סיוט.

אתה לא צריך.
בעתיד תבנה לעצמך את אורח החיים שמתאים לך ובנתיים כשאתה מריש שאתה לא יכול יותר תנסה לעשות פסק זמן, תראה סרט או תקרא ספר שיש בהם מציאות אחרת.
אם תצטרך לדבר אם מישהו תמיד יהיה את האדם שתוכל לדבר איתו, זה יכול להיות אפילו מורה או ידיד.
תנסה להפתח לסביבות שונות ולהתנדב במקומות שיגרמו לך להרגיש בנוח.

שואל השאלה:
אני רוצה להתנדב
אני רוצה ללכת שנה הבאה לשנת שירות
אני רוצה להתחיל את החיים שלי מתישהו... אני אוטוטו בן 18.
אבל גם שאני אהיה בן 25 לא יהיה הבדל... אמא שלי פשוט מתפרקת כשהיא שומעת שאני לא מאמין.

אני די בטוחה שאמא שלך אוהבת אותך מספיק בשביל לשחרר אותך ולתת לך לחיות את החיים שאתה רוצה.
אתה עוד מעט אדם לרשות עצמך, תוכל ללכת לשירות, צבא, התנדבות וכו'.
אולי אם תהיה במסגרות שונות אז אורח החיים הדתי בבית לא יכביד עליך כל כך.

שואל השאלה:
זה לא קשור ללאהוב אותי או ללהסכים לי...
להיפך, בגלל שהיא כל כל אוהבת אותי - זה כל כך כואב לה.
זה לא שהיא "אוסרת" עליי או משהו...
זה פשוט שהיא מתפרקת נפשית ברמה ממש ממש מוגזמת... וזה לא משהו שהולך להשתפר.

אני לגמרי מבינה את הקושי, אבל אתה לא תהיה חייב להמשיך לחיות בכזאת צורה לשארית חייך. אתה עוד מעט בן 18( כמו שכתבת) ואתה תוכל להחליט איך להמשיך לחיות את החיים שלך. ובמידה ואתה באמת לא מאמין, זאת זכותך כאדם בוגר להחליט באיזו צורה לנהל את החיים שלך. ועם כמה שזה קשה לאכזב את ההורים, הם יהיו חייבים מתישהו להבין ולקבל את השינוי.

שואל השאלה:
מבחינה חוקית אני יוכל להחליט
מבחינה מוסרית... אני לא יכול לתת לאמא שלי למות ולהתפרק נפשית.

תראה, אם אתה במצב של לחכות עוד כמה שנים, אז לך לצבא תחיה את חייך בין הצבא לבית במשך שלוש שנים תחכה כמה שנים בזמן שאתה לומד(אם אתה מתכנן ללמוד) וכנראה שבשלב הזה אתה ואמא שלך כבר תחיו בנפרד אז תוכל לראות אותה בכל זמן שתרצה אבל גם בו זמנית לא לגרום לה להתפרק בזה שהיא מסתכלת עליך כל יום מתרחק יותר ויותר מהדת.

אתה לגמרי צודק, וזה באמת דבר קשה לגרום להורים לכאב, אבל בסופו של דבר אין דרך למנוע את זה. אם אתה באמת בטוח שאתה לא מאמין בדרך שהם גדלו אותך, ואתה מרגיש חנוק בתוך המסגרת הזאת אתה צריך לשנות ולחיות את החיים שיגרמו לך להיות מאושר. זה לא כל כך אפשרי להמשיך לחיות בדרך שאתה לא מאמין בה. ועם כל הכאב של ההורים, שבוודאי יחשבו שאתה עושה טעות בהתחלה, בשלב כלשהו הם יהיו חייבים להבין ולקבל את השינוי ולתת לך לחיות את החיים בדרך שאתה רוצה.

שמע אתה עובר פה אתגר מאוד קשה וגם להורים שלך, אני מבינה שקשה לך להיות במצב הזה וגם לאימא שלך שקשה לה עם הידיעה שאינך מאמין בתורה, אני יודעת שזה גורם לך להרגיש רע כי היא בעצמה לא יכולה עם החלטה שלך ואתה צריך פסיכולוג טוב וזה, אבל תהיה חזק, תעמוד בהחלטה שלך, אם זה מה שקבלת ורצית להיות אל תוותר, אני יודעת שזה אתגר מאוד קשה ליוצאי בשאלה וגם למשפחות דתיות וחרדיות שלהם, ונכון שזה לא תמיד פשוט לקבל את זה שהילד אינו ממש מאמין באלוקים ובתורה והוא מתחיל להיות חילוני או אתאיסט וזה, זה לא פשוט גם בשביל הילד לעבור את זה במצב שהוא צריך תמיכה ועזרה וגם הבנה במצב הזה במקום שיגרמו לו להרגיש רע או שיהיו לו שוטרי של הדת וכל זה, לאימא שלך אמנם קשה בהתחלה כי היא לא יודעת איך להתמודד עם העובדה הזו , וזה אתגר שקשה מאוד לכל משפחות דתיות וחרדיות שילדים יוצאים בשאלה וגם לילדים עצמם, זה לא פשוט, אבל אם היא באמת אוהבת אותך ורוצה בטובתך, אולי תנסו למצוא את דרך המלך להתגבר על זה, זה לא יהיה פשוט לכם בהתחלה, נכון, אתה תהיה צריך לצאת לדרך חדשה , משמעות הדבר שלא תשמור שבת וכל זה , והם יהיו צריכים לקבל את זה, איש לא אמר שיציאה בשאלה תהיה קלה בהתחלה, גם לא חזרה בתשובה ודברים כאלה, אבל אם אתה החלטת את זה, אז תהיה חזק, והכי חשוב אל תאשים את עצמך במה שאימא שלך מרגישה כי היא לא יודעת להתמודד עם זה, זה לא אתגר פשוט, גם לך ולה לא פשוט . תהיה אמיץ ובהצלחה לך . זה נאמר מתוך זה שחשבתי על המצב הנתון במשפחות דתיות וחרדיות שילדים שיוצאים בשאלה ועל הילדים שהם יוצאי בשאלה, הבנתי שזה קושי אדיר , ואם הילד עצמו החליט שהוא לא יכול להאמין, אז אי אפשר לשכנע אותו, יש מקרים טובים ויש פחות. אתה לא צריך להרגיש אשם במה שקורה לאימא שלך, היא פשוט בהלם מזה, זה בסדר, דברים כאלה קורים בכל משפחות שילדים יוצאים בשאלה, זה לא אומר שהחינוך שלך לא היה טוב, שהם נכשלו וכל זה, זו פשוט החלטה שלך. למרות כל זה, אתה יכול לומר לה אם תרצה לדבר אתה, שתוכל לנסות לשמור שבת חלקית או מה שאתה רוצה , חלק קטן , אפילו תבוא לשבתות ואז תוכל לחזור לחיים שלך, לא חייב לשמור שבת שלמה, אפשר לבוא לבקר, לומר שלום, לקיים קצת . בכל זאת אתה עדיין הבן שלהם , גם אינך מאמין, אתה הילד שלהם בכל מקרה , לא משנה אם תצא בשאלה או תחזור בתשובה או משהו אחר שתחליט, אתה עדיין אתה , פשוט חילוני, עדיין בן אדם טוב, ועם ערכים. אתה תעבור דרך ארוכה מאוד על מנת להיות גאה בהחלטה שלך, כולם עוברים את זה ברגע שהם החליטו לצאת בשאלה ,זה קשה בהתחלה תמיד, זה לא תמיד נראה קל אבל אם אתה בטוח ונחוש אז זה לא צריך לעצור אותך. אלה החיים שלך, ואם קשה לך להאמין וזה מרגיש לך כמו חנק, עדיף שתעשה מה שיעשה לך טוב . גם אם זה אומר להיות חילוני אבל זה לא אומר שזה דבר רע , כי עדיין אתה תהיה הבן שלהם, למרות השוני וזה, אתה תמיד תהיה הבן שלהם, שלא ישכחו את זה וגם אתה לא, אמנם יהיו לך המון בעיות וזה ברור שיש כאלה בעיות בקטעים, וגם להפך . אתה לא פה ותמיד שחלק פה עברו את זה כמוך, בדרך כזו או אחרת, בסוף אתה תעבור את זה ותהיה גאה בעצמך